מתי החבר הדמיוני של הילד שלכם הופך לבעיה?

לתמר בת ה-6 יש חברה דמיונית. קוראים לה מאי, ובכל פעם שתמר מרגישה לבד, ואין אף אחד שישחק איתה, היא קוראת למאי. מאי עושה מה שתמר אומרת לה ותמיד אוהבת לשחק בכל המשחקים שתמר מציעה. היא לא רבה עם תמר ולא מתנגדת לה. היא פשוט חברה נהדרת.

גם לילד שלכם יש חבר דמיוני? כדאי שתדעו שחבר דמיוני הוא שלב התפתחותי נורמלי ושכיח. ילד עם חבר דמיוני הוא ילד יצירתי מאוד, וברוב המקרים גם חברותי. חבר דמיוני קיים אצל ילדים עם עולם פנימי עשיר, וזוהי תופעה נפוצה מאד בגיל הרך: רבים מהילדים בשלבי התפתחותם הראשונים ועד גילאי שש-שבע הם בעלי חבר דמיוני אחד או יותר, ולא תמיד ההורים יודעים עליו. לאחר כיתה ב' פוחתת שכיחות התופעה באופן משמעותי.

החבר הדמיוני עוזר לילד להתמודד עם רגשות שקשה לו להביע אותם, או שהוא פוחד לבטא אותם, בדרך כלל רגשות שליליים. כשהילד כועס על הוריו ורוצה להרביץ להם אבל יודע שאסור, הוא הופך את החבר הדמיוני לזה שמרביץ - "זה לא אני הרבצתי ,זה החבר שלי שאתם לא יכולים לראות כי אין לכם כוחות על כמו שלי". כשהילד לא רוצה ללכת לגן, הוא ישליך על החבר הדמיוני את תחושותיו: "אני כן רוצה ללכת לגן, זה החבר שלי שלא רוצה ללכת כי הוא לא אוהב את הגננת". כך, כשהחבר הדמיוני הופך להיות הגורם הבעייתי ועליו הסביבה אמורה לכעוס, הילד יכול לצפות בביטחון בהתרחשות ולבדוק את התגובות כלפי המעשה השלילי ש"לא הוא עשה".

החבר הדמיוני גם מאפשר התמודדות עם שעמום או בדידות, כמו אצל תמר. ילד שחווה קושי חברתי בגן, או חש בדידות, יכול לדמיין חבר שיהיה לו פרטנר למשחקים.

נוסף על כך, החבר הדמיוני משמש לפעמים ממש כמו חפץ מעבר, בובה או שמיכי ישנה, שילדים מתעקשים לקחת איתם לכל מקום. חבר כזה הוא מישהו שמקל על הפחדים, החרדות והכאב, והוא לעתים הכרחי לילד ברגעי מעבר ושינוי כמו מעבר דירה, הליכה לגן חדש, הולדת אח או משבר במשפחה. חבר דמיוני מעצים את הילד ונותן לו תחושה של מסוגלות וסמכותיות בכך שהוא פועל על פי חוקים שיצר הילד, בעולם שהילד תיכנן לבד. רק הילד אחראי, הוא הקובע ביחסים עם החבר הדמיוני והדבר מקנה לו בטחון.

ילדים רבים חוששים, שהוריהם יכעסו עליהם או יתאכזבו מהם ולכן יקראו לעזרם את החבר הדמיוני בהתנהגויות מסוימות שלהם. חשוב שאנו, ההורים, נבדוק איך אנחנו מתנהגים כשהילד שלנו עושה משהו לא כשורה. חשוב להעביר לילד מסרים של "אני רואה שאתה כועס עכשיו. מותר לך לכעוס אבל אסור לך להרביץ". אם הילד אומר "זה לא אני זה יוסי", יש להתעקש על המסר החינוכי גם לגבי יוסי ולהסביר לילד שגם יוסי חייב לכבד את חוקי הבית שלנו.

באופן כללי, לא כדאי להתעמת עם הילד בנושא ולקרוא לו שקרן, בטח בגיל הרך. אולם במקביל, כדאי לדבר איתו על כך שחבר זה שונה מחברים אחרים, הוא לא לגמרי אמיתי. לפעמים אנחנו כל כך רוצים משהו או רוצים לעשות משהו, עד שהוא נראה לנו אמיתי.

• כשהחבר הדמיוני משמש תחליף לחברים אמיתיים ומונע מהילד לפתח יחסים חברתיים עם חבריו.

• כשהחבר הדמיוני מסרב להיעלם לאורך זמן ממושך, אחרי שנה רצופה.

• ככל שהגיל עולה, כך החבר הדמיוני אמור להיות פחות נוכח בחיי הילד. סביב כיתה ג' התופעה של החבר הדמיוני פחות שכיחה ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי.

ומה לעשות אם הילד שלי בן 9 ועדיין יש לו חבר דמיוני?
כדאי לבדוק, יחד עם פסיכולוג או יועץ משפחתי, מהו התפקיד של הדמות הדמיונית בעולמו הפנימי של הילד, עם אילו פחדים או קשיים רגשיים החבר הזה מאפשר לו להתמודד ומדוע אינו יכול להיפרד ממנו.

שלולי/ מירה מאיר

החברה הסודית של רחלי/ דויד גרוסמן

דרקון- אין דבר כזה/ ג'ק קנט

זיכרונותיו של חבר דמיוני/ מתיו דיקס (לילדים בני שבע ומעלה).

קרן יטיב היא יועצת משפחתית בכירה ומאבחנת ציורי ילדים, מומחית בגיל הרך, והבעלים של מרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה