פטריות בציפורניים הן בעיה שכיחה מאוד, בעיקר משום שלא כל כך קשה להידבק בהן. למרות מה שרובנו חושבים, לפטרת הציפורניים אין קשר להיגינייה נמוכה והיא מופיעה כאשר פטריה נכנסת לציפורן באמצעות חבלה, חתך או אפילו שפשוף קל של הציפורן. הפטרייה יכולה לעבור בקלות יחסית אנשים, ובדרך כלל קשה לאתר בדיוק מתי וכיצד נדבקים בה. עם זאת, הדרכים השכיחות להדבקה הן באמצעות שימוש בחדרי הלבשה, מקלחות ציבוריות, בריכות שחייה ואזורים אחרים שמשלבים בין ריבוי משתמשים לבין סביבה לחה, שמאפשרת לפטריות תנאי מחיה אידיאליים.
בשונה מזיהומים רבים, פטרת צפורניים לרוב אינה גורמת לתסמינים בולטים, לא לכאב ולא לחום. הדרך העיקרית לזהות אותה היא לבחון היטב את ציפורני הרגליים ולזהות שינויים במבנה הציפורן, העובי שלה, הופעת שכבה לבנה או צהבהבה על גביה או מתחתיה. הדרך הוודאית לזהות את הפטרייה היא באמצעות נטילת דגימה שנלקחת על ידי גירוד של האזור הנגוע בציפורן או תחתיה.
לא רק בעיה קוסמטית
עבור רוב החולים מדובר בעיקר בבעיה קוסמטית מאחר ופטריות עלולות לפגוע במראה התקין של הציפורניים ברגליים. במקרים מסוימים, אם מגרדים את בהונות הרגליים, הפטרייה עלולה להדביק גם את הציפורניים של אצבעות הידיים ולהוות מטרד נוסף. באוכלוסיות מסויימות, דוגמת חולי סוכרת ומטופלים מדוכאי חיסון, חשוב מאוד לחפש באופן יזום ולנסות לאתר ולטפל בהקדם אם מתפתח זיהום פטרייתי ברגליים, משום שהוא עלול להסתבך ולהוביל לזיהום חיידקי באצבע או לכיבים.
ברגע שמזהים את הבעיה, מומלץ לפנות לבדיקה של רופא משפחה או רופא עור. הטיפול היעיל ביותר לפטרת ציפורניים הוא כדור שדורש מרשם רופא, אותו יש ליטול מדי יום למשך פרק זמן ארוך יחסית. הטיפולים הללו אינם מתאימים לכולם משום שתרופות נגד פטריות עלולות להתנגש עם תרופות אחרות ואף להשפיע על הכבד. במקרים כאלה קיימים טיפולים מקומיים באמצעות קרמים, משחות ולקים - טיפולים שלרוב פחות יעילים ממתן תרופה דרך הפה. בשנים האחרונות מוצעים גם טיפולים בלייזר כנגד פטריות הציפורניים. עם זאת, קיימים מעט מחקרים על טכניקה זו וחלקם אינם בנויים באופן שמאפשר להסיק מהם מסקנות לגבי יעילות השיטה מול שיטות אחרות ומול תרפות דמה (פלצבו).
חשוב לציין כי בניגוד לזיהום בציפורן עצמה, במקרים בהם רק עור הרגליים מעורב בזיהום הפטרייתי, בייחוד בין הבהונות, טיפול מקומי במשחה נגד פטריות הוא יעיל ביותר.
מי נמצא בסיכון?
זיהומים פטרייתיים עלולים לחזור גם לאחר טיפול יעיל, בעיקר אצל חולי סוכרת ואצל אנשים שממשיכים להיחשף למשטחים עשירים בפטריות, כמו שחיינים.
עיכוב באבחנה ובטיפול עלולים להוביל להדבקה עצמית של איזורים נוספים בגוף כמו כפות הידיים או המפשעות. בנוסף, אתם עלולים להדביק בני בית נוספים וכך להפיץ את הזיהום.
כיצד ניתן לנסות למנוע את התופעה?
אל תלכו יחפים במקומות ציבוריים. במלתחות ובמקלחות ציבוריות תנעלו כפכפים.
אל תחלקו נעליים וכפכפים עם אנשים אחרים, בעיקר אם יש להם זיהום פטרייתי ברגליים או בציפורניים.
הקפידו על ייבוש של הנעליים לאחר השימוש ועל החלפת גרביים מדי יום.
הקפידו לנעול נעליים במידה שלכם. נעל לוחצת עלולה להוביל לשפשוף או חבלה - שהיא פתח אידיאלי למזהמים לחדור לעור או לציפורן.
לעוד שאלות במדור
רוצים לשאול את ד"ר גורן שאלה? כיתבו לנו למייל או לעמוד הפייסבוק שלנו