פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כיצד למנוע? מחקר איתר דפוסי התנהגות שקדמו לניסיון התאבדות

      הסימנים שרופאים נוטים להתייחס אליהם ככאלה שמעידים על דיכאון מסוכן לפעמים פשוט לא מספקים. תוצאות מחקר חדש עשויות לעזור באיבחון מוקדם של סכנת התאבדות, שאולי יסייעו בהצלת חיים

      המטורפים (יח"צ)
      הדיכאון לפעמים חמקמק. רובין וויליאמס מתוך "המטורפים" (צילום: יח"צ)

      אנשים מדוכאים המביעים עצבנות ואימפולסיביות נמצאים בסיכון גבוה פי שניים להתאבדות, כך עולה ממחקר חדש שנערך ב-European College of Neuropsychopharmacology. החוקרים מצאו כי התנהגויות מסוימות יכולות לנבא כוונה להתאבד. על פי ארגון הבריאות העולמי, רק בשנת 2012 כ-800 אלף בני אדם נטלו את חייהם ברחבי העולם. החוקרים ב-ECNP בחנו 2,811 בני אדם שסובלים מדיכאון, מתוכם 628 ניסו בעבר לשים קץ לחייהם.

      החוקרים עקבו במיוחד אחר מאפיינים ודפוסי התנהגות שקדמו לניסיון ההתאבדות וכל משתתף רואיין על ידי פסיכיאטר, שבחן בנוסף את ההיסטוריה המשפחתית, הטיפולים שעברו ומידת התפקוד היומיומי שלהם. הם מצאו כי דפוסים מסוימים חזרו על עצמם בתקופה שטרם הניסיון האובדני. לפי ההמצאים שלהם הסיכון להתאבדות גדל ב-50 אחוזים, כאשר האדם המדוכא הציג את ההתנהגויות הבאות:

      1.התנהגות מסוכנת, כגון נהיגה במהירות מופרזת והתנהלות מופקרת.

      2.עצבנות פסיכומוטורית, כגון צעידה ברחבי החדר או פכירת אצבעות מוגזמת.

      3.התנהגות אימפולסיבית, ללא חשיבה מוקדמת או התחשבות בתוצאות.

      נסיעה צמודה לרכב מלפנים (ShutterStock)
      נהיגה חסרת אחריות עלולה להיות גם היא סממן (אילוסטרציה: shutterstock)

      ד"ר דינה פופוביץ', מכותבי המחקר, ציינה בהודעה לעיתונות כי "מצאנו שלניסיון ההתאבדות קדם 'מצב דיכאוני מעורב' (Depressive mixed state). זהו מצב שבו אומנם החולה מדוכא, אבל מופיעים אצלו גם סימנים להתרגשות גדולה או למאניה".

      "השיטות סטנדרטיות מפספסות הרבה חולים בסיכון להתאבדות"

      דיכאון כרוך בדרך כלל בעייפות גדולה, ייאוש, אדישות ומחשבות של ביטול עצמי. בחלק מהמקרים, דיכאון כרוך ברמה מסוימת של קוטביות - שכוללת מאניה ומהצד השני חרדה, אי שקט, עצבנות ואימפולסיביות.

      החוקרים הגיעו למסקנה כי חולים שעברו "דיכאון מעורב" היו בעלי סיכוי גבוה יותר להתאבדות. הם גם גילו כי קריטריונים לבריאות נפש סטנדרטיים, כפי שהוכתבו על ידי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM) לא תמיד זיהו אנשים הנמצאים בסיכון. "קריטריוני DSM סטנדרטיים זיהו 12 אחוזים מהחולים בסיכון ואילו השיטות שלנו זיהו 40 אחוזים מהחולים בסיכון", אמרה פופוביץ'. "משמעות הדבר היא כי השיטות סטנדרטיות מפספסות הרבה חולים בסיכון להתאבדות".

      לדבריה, "זה מסר חשוב לכל הרופאים שרואים חולים בדיכאון ולא שמים מספיק תשומת לב לתסמינים האלה, שלא תמיד מדווחים על ידי המטופלים", אמרה פופוביץ. "כוחו של מחקר זה הוא שאינו ניסוי קליני עם חולים אידיאליים - זה מחקר גדול, מהעולם האמיתי".