בסרטון: האם הגיע הקץ לזריקות נגד סוכרת?
מחלת הסוכרת וסיבוכיה עלולים להביא לפשיטת רגל של שרותי הבריאות הלאומיים כך מזהירים גורמים בבריטניה בעקבות פרסום נתונים חדשים אודות עלייה חדה במספר החולים במחלה. על פי ארגון הסוכרת במדינה, בעשור האחרון חלה עלייה של 60 אחוז במספר החולים ומדובר ב"אובדן שליטה". ומה יקרה להוצאה הלאומית על בריאות בישראל בעקבות עלייה במספר החולים? "קטסטרופה", אומרים מומחים.
בבריטניה חיים 3.3 מיליון חולים בסוכרת. על פי עמותת Diabetes UK, שחשפה את הנתונים, מעל חמישה אחוז מהאזרחים בבריטניה סובלים מסוכרת. עוד על פי העמותה, כשליש מהחולים אינם מקבלים את הטיפול הראוי כדי למנוע סיבוכים של המחלה, כגון התקפי לב, כריתת איברים ועיוורון. "מעל מיליון חולים חדשים התווספו בבריטניה בעשור האחרון", אמרה ברברה יונג, מנכ"לית העמותה. "עם נתונים כאלה, על הממשלה לפעול במהרה".
בנוסף לעובדה כי מדובר בבעיה בריאותית שפוגעת בחלק לא מבוטל מהאוכלוסייה, מחלת הסוכרת מהווה נטל על כלכלת הבריאות במדינה. "סוכרת עולה לשרותי הבריאות הלאומיים כ-10 מיליארד ליש"ט בשנה", ציינה יונג, "ו-80 אחוז מהסכום הזה מוקדש לטיפול בסיבוכים של המחלה, שאותם ניתן היה למנוע. על שרותי הבריאות לפעול במהרה כדי לתת טיפול טוב יותר לחולים במחלה ובכך למנוע מהם סיבוכים, אשר מוסיפים עלויות רבות".
מוטי פרלמוטר, מנכ"ל א.י.ל - אגודה ישראלית לסוכרת, אינו מופתע מהפרסומים. "בדצמבר 2006 האו"ם הכריז על סוכרת כמגיפה בינלאומית", הוא מספר, "בעקבות ההכרזה, נעשתה עבודה של כלכלני בריאות שמשותפת לאו"ם ולקונגרס האמריקאי. הם העריכו אז שבשנת 2030 יהיו בעולם 300 מיליון חולי סוכרת. בסוף 2014, 16 שנים לפני המועד המספר עמד על 380 מיליון - עברנו ב-25 אחוז את התחזית"
.
לדבריו, "כשכלכלני האו"ם והקונגרס העריכו את הנתונים האלה, הם טענו שיהיו מדינות שיפשטו רגל בגלל העלות של סוכרת וסיבוכיה. סוכרת, להבדיל ממחלות כרוניות אחרות עם מספרי תמותה גבוהים, כמו מחלות לב, היא מחלה שניתנת למניעה הרבה יותר. זאת בעזרת שינויים פשוטים של תזונה ופעילות גופנית. ובכל זאת, אף מדינה לא מצליחה לעצור אותה".
פרלמוטר הגיע לאגודה בשנת 2007. המספר הרשמי של חולי הסוכרת בישראל היה אז 385 אלף. מנתוני משרד הבריאות מנובמבר 2014 עולה כי מספר המאובחנים כחולי סוכרת בישראל עומד על 435,000 בני אדם. לדבריו, "בתשע שנים היה גידול של כמעט 30 אחוז. זה למרות התפתחות הרפואה, המודעות העולה לגורמי המחלה והתרופות החדישות. סוכרת נמצאת בין המקום השלישי לרביעי מבחינת סיבות המוות בישראל. בין שישה לשבעה בני אדם מתים ביום כתוצאה מהמחלה יותר מבתאונות דרכים".
"מספיק ללכת לים כדי לראות את מצב הכרס של הישראלים"
"ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל היא כ-75 מיליארד בשנה. יש ויכוח כמה מתוך זה הולך לסוכרת ולסיבוכיה, אבל ההערכות מדברות על בין 14 ל-20 אחוז. חשוב להבין שחלק גדול מזה מוקדש לסיבוכים כתוצאה מהמחלה. הרבה עיוורים, קטועי גפיים, מטופלי דיאליזה. שבץ לב הוא גם כן חבר טוב של סוכרת. אם ימשיך בקצב הזה תהיה קטסטרופה".
פרלמוטר נשמע די מתוסכל. "אלה דברים שניתן להפחית על ידי מניעה. אבל למרות הניסיונות לחנך את הציבור, ניתן לראות את המצב בחתונות, כשפותחים את המזנונים. מספיק ללכת לחוף הים בשבת כדי לראות את מצב הכרס של הישראלים. בינתיים, המספרים רק עולים. הניבוי של כל החוקרים הוא שבשנת 2030 יהיו מיליון ורבע חולי סוכרת בישראל. אני פסימיסט. אני חושב שזה יגיע הרבה לפני 2030.
מצד שני: "מצבנו הוא הטוב ביותר בעולם מבחינת איזון המחלה"
פרופסור מרגלית גולדפרכט, מנהלת המחלקה לקידום איכות בחטיבת הקהילה בקופת חולים כללית, דווקא הרבה יותר אופטימית. לדבריה, "מבחינה כלכלית, בזכות העבודה הקשה של כל ארבעת קופות החולים וההשקעה הרבה בתחום, אנחנו לא נמצאים במצב של אנגליה. אנחנו התחלנו תכניות שהתוצאות שלהן הן בין הטובות בעולם".
לדברי פרופ' גולדפרכט, "המצב בישראל שונה, כי אנחנו פועלים מ-2001 בנושא, והנתונים הבינלאומיים מראים שמצבנו הוא הטוב ביותר בעולם מבחינת איזון המחלה. אחוז החולים המאוזנים היטב הוא כמעט הכי גבוה בעולם. ברגע שיש חולים שאיזון המחלה הוא טוב, זה אומר שיש הרבה פחות סיבוכים, ירידה בתמותה וירידה בעלויות. יש אמנם יותר חולי סוכרת, אבל לא בגלל ששיערום באוכלוסייה עולה, אלא בגלל שחולי סוכרת חיים יותר".
ואלו בהחלט חדשות טובות. "המחקר האחרון מדבר על כך שיש ירידה של 50 אחוז בתמותה של נשים חולות סוכרת. מחקר אחר של משרד הבריאות הראה ירידה של 33 אחוז בכריתות גפיים כתוצאה מסוכרת. מחקר נוסף של כללית, הראה ירידה בהיארעות סוכרת בקרב מבוטחי כללית. על פי נתוני ה-OECD, מספר האשפוזים כתוצאה מסוכרת בישראל הוא מהנמוכים בעולם. אשפוזים זה דבר שעולה כסף.
זאת תוצאה של כך שאנחנו מפעילים בכללית תכנית למניעת סוכרת. כל רופא וכל אחות יודעים מי נמצא בסיכון לסוכרת ויש הפנייה של מטופלים אלה לשינוי באורח החיים. לא כולם מיישמים את ההמלצות שלנו אבל אנחנו מפנים".