המסע אל הבקבוק והפטמה המושלמים

במקביל לגוויעת ההנקה, עלה שחר של יום חדש בביתנו – עידן הבקבוקים. מציאת הבקבוק הנבחר, זה שיזין את תינוקך ויהווה תחליף לציצי שלך, היא משימה לא קלה. אחרי הכל, ציצי יש לך רק אחד והוא בא עם פטמות בילט אין. What you see is what you get ואין פה יותר מדי מה לשבור את הראש. אבל עכשיו? עכשיו הכל פתוח. חדורת תחושת מטרה, יצאתי למשימת איתור הפטמה המשובחת ביותר לתינוקי. בתמימותי, לא היה לי אפילו מושג לאיזה עולם פתלתל אני נכנסת.

אצלנו זה התחיל עוד לפני שפוטרתי ממשרת המינקת הראשית על ידי הבוס הקטן, אז עניין הפטמות היה מאוד רגיש. תרתי משמע. קריאה מקיפה בבלוגים והתייעצות עם שתי יועצות הנקה מדופלמות הותירה אותי עם המסקנה שעלי לחפש פטמות המדמות עד כמה שניתן את צורתן הטבעית של פטמות אנושיות. הייתן רוצות לחשוב שמדובר בקריטריון שיסנן לפחות מחצית מהאפשרויות, נכון? ובכן, לא כך היא. על אף שצורתן של פטמות הבקבוקים משתנות מאוד מיצרן ליצרן, אין כמעט מותג שלא מתהדר בהבטחה שהפטמות שלו הן הדבר הכי קרוב לדבר האמיתי.

חבר'ה, על מי אתם חושבים שאתם עובדים בדיוק? קהל היעד שלכם הוא נשים. אתם חושבים שאנחנו לא יודעות איך נראות הפטמות שלנו? אני חייבת להודות בכנות, שאף פטמה מההיצע הרחב שיצא לי לסקור לא היתה גורמת לי להתבלבל במבחן עיוור. ולמען הסר ספק, יצא לי לראות גם שדיים חשופים של נשים אחרות – ולא, זה גם לא דומה לשלהן.

עברתי לקריטריון הבא ברשימה – גזים. גזים הם האיום הגלום שמרחף מעל כל תינוק מרגע לידתו, מאיים להתפרץ. "הוא כבר התחיל עם הגזים?" זו השאלה השלישית הכי נפוצה שנשאלתי לאחר הלידה. מיד אחרי "נו, אז למי הוא דומה???" ו"איך הלילות?". אם כן, החלטתי להיערך באותה יעילות שמדינת ישראל נערכה לאיום הנשק הכימי-ביולוגי במלחמת המפרץ: קרי, להצטייד באדיקות בציוד שמראש מבטיח להתמודד בהצלחה עם האיום, אבל בדיעבד ברור שהוא מופרך לחלוטין (שימו מגבת רטובה מתחת לדלת. זה יעיל באותה מידה נגד גזים ונגד טילים כימיים).

שלל בקבוקים נבדקו ונבחנו בשלב המיונים: עם צינורית לשחרור בועיות אויר, מנגנוני אוורור והפחתת לחצים, הברגות ושסתומים ועוד. מדובר בבקבוקים שדורשים מינימום תואר מהטכניון על מנת להבין כיצד להרכיבם לשימוש ולפרקם לניקוי – וראוי להזכיר שכמחצית מהפעמים שבהם תידרשו להרכיב ולפרק אותם יהיו באישון ליל ובחשכת אלוהים.

קריטריון שלישי – בטיחות. כמובן שגם כאן ללא יוצא מן הכלל כולם מתחייבים לשימוש בחומרים בטוחים ללא ביספינול (לא יודעת מה זה – אבל יודעת שאני לא רוצה את זה). וקריטריון רביעי – מגניבות. טוב, זה לא באמת קריטריון, אבל יש בקבוק חלק בלי קשקושים ויש כזה עם אווירונים לבנים ולבבות לבנות!!!!! וההבדל במחיר הוא רק של 400%!!!!! לא מציאה??

רגע לפני שניגשתי אחר כבוד לקופה, הסבירה לי מוכרת אדיבה שאני חייבת גם עץ. בעודי תוהה האם בהזיית ההורמונים שבה אני שוהה בשבועות האחרונים פספסתי את ט"ו בשבט, הסבירה לי האדיבה שזה מתחת לכבודם של הבקבוקים העילאיים שבחרתי להתייבש על מייבש הכלים הנחות והסטנדרטי שלי לצד כוסות מאיקאה ולכן אני פשוט חייבת עץ בקבוקים. שזה בעצם מתקן פלסטיק שעליו תולים לייבוש בקבוקים, פטמות, שסתומים וצינוריות (וכל מה שעוד נחוץ כדי להזין את התינוק בצורה "הכי טבעית והכי דומה למקור" שיש). ויש כל מיני דגמים: יש אחד מכוער ב-129 ש"ח ואחד ממש ממש מחריד ב-79 ש"ח.

אז בסופו של יום מתיש, חזרתי הביתה עם 6 בקבוקים בעלי פטמות שלא מזכירות במאום את הפטמות שלי, ככל הנראה לא מכילים חומרים רעילים, אולי יצליחו להקל על תופעות של גזים (ואולי לא) והם בוודאות הכי יפים שהיו בחנות.

כי בסוף ככה אני קונה – מה שהכי יפה בעיניי. ולמזלי, יש לי ילד שאו שיש לו בדיוק אבל בדיוק את הטעם שלי. כלומר, או זה או שכל זה ממש לא מזיז לו. בכל מקרה, כשהוא רעב, הוא אוכל. ולא מעניין אותו מאיפה יוצא האוכל (ויעיד על כך בעלי, שלא פעם הבן שלנו נבר בזרועו השרירית והשעירה בחיפוש אחר פטמה).