סוחבת על הידיים: רחמים עצמיים לצד נצנוצי אושר

מסוחבת בקושי ליאת לב סוחבת עכשיו על הידיים. היא לא שוכחת את מכאובי הקיסרי ומתבאסת שהיא עוד שמנה ונאלצת להיראות בציבור בג'ינס היריון עם חיתול בטן, שנשבעה שתזרוק יום אחרי הלידה. חוץ מזה היא גם מאושרת

  • בלוג
  • אימהות
ליאת לב
העור הפורצלני, הקולות הקטנים - אלה החלקים הטובים (צילומים: Shutterstock)

הקטנטונת בת כמעט שלושה חודשים. היא כבר לא לגמרי רבע עוף, אבל עדיין רזונת כל כך, שגם בגדי הניו בורן גדולים עליה. כל שרוול, גם של המכנסיים, זוכה לשני קיפולים, ואם אלה מכנסי רגליות, הם מלופפים בגומיות שיער שמחזיקות אותם על הקרסוליים, כדי שכפות הרגליים הזערוריות לא יחמקו מהרגליות, יצטרפו לרגליים ויילכו איתן לאיבוד במעבה תועפות הבד.

זה לא תמיד מצליח, ואז משתלשל לו מכנס ומכריז על פתיחתו של משחק מציאת רגל, ניסיונות עדינים ליישר אותה ומיד להבריג אותה לתוך המכנס המתנפנף. כשהמשחק מסתיים בניצחון קטן לי, מתפשט על פני חיוך של סיפוק ממזרי, למרות שלא נראה שהתינוקת ידעה שמדובר בתחרות. גם כשאני מפסידה (הפסד זמני, כמובן), לא נראה שאכפת לה. לפחות העברתי עשר דקות. רק עוד שבע שעות ו-50 דקות עד שבעלי יחזור מהעבודה.

אומרים ששלושת החודשים הראשונים אחרי הלידה – יש המכנים אותם "הטרימסטר הרביעי" - הם הקשים ביותר לאם ולתינוק. הם צודקים. נכון ששכחתי מהצרבת, מהכובד, הלחץ על השלפוחית והקושי בנשימה, אבל ערכתי היכרות עם כאבים חדשים. לדבר על כאבי הלידה ועל האושר שמגיע אחריה זו כבר קלישאה - נסו למצוא עדויות על הכאבים שבאים אחרי שהרדמת הניתוח הקיסרי מתפוגגת. אני לא ידעתי לקראת מה אני הולכת, וכשנפרדתי לשלום למחרת הלידה מהקטטר האהוב, לרדת מהמיטה בבית החולים וללכת לשירותים לבדי, הבנתי שאכלתי אותה.

עוד בנושא:
הלידה של ליאת לב
כך זה התחיל - בלוג ההיריון של ליאת לב

נכון שזה ניתוח קצרצר, לא בהרדמה מלאה, עם סיכון נמוך ביותר, לא מתערב בצנרת ולא כואב בכלל, אבל מה שבא אחריו לא פשוט. ואם לחזור לעניין העדויות, באף אתר או ספר לא מספרים לך על הקשיים. ואני מצטטת: "היולדת עשויה לחוש חוסר נוחות בין יומיים לשבוע לאחר הניתוח" או "לאחר תקופת משכב הלידה (6 שבועות) ניתן לחזור לאט לפעילות גופנית", "חוויה לא נעימה אך גם לא בלתי נסבלת". הרשו לי לגחך (עכשיו שאני יכולה לבצע פעולה כלשהי שמשתפת את שרירי הבטן בלי למות מכאבים). "עשויה"? "חוסר נוחות"? "פעילות גופנית"? אני מכירה אישית אמהות שכעבור כמה ימים כבר ירדו לטייל עם התינוק ברחוב. לא אצלי. למזלי יכולתי לערסל את התינוקת בשכיבה ללטף ולנשק אותה. זה לא כאב. אם כבר, זה הקל במעט על הכאבים.

עוד באותו נושא

סוחבת בקושי: ושמה בישראל יהיה...

לכתבה המלאה
כשכף היד הפצפונית אוחזת באצבע של אמא אפשר להיות קצת מאושרת

שטחי להתעצב בגלל 10 ק"ג?

חוץ מזה, אני לא מצליחה לרדת במשקל. נכון שטחנתי בהיריון ועכשיו אני משלמת את המחיר, אבל כמה זמן אחרי הלידה עוד אפשר להיראות בציבור בג'ינס עם חיתול בטן וחולצות עם כיווצים במותניים? נשבעתי שאזרוק אותם יום לאחר הלידה, אבל מה לעשות ששום דבר אחר לא נסגר עליי. יש שיגידו ששטחי להתעצב בגין עשרה קילו ויש בעיות קשות מאלה בעולם. נראה אותם מסתובבים עם שישית אדם מיותרת מפוזרת על גופם. זהו.

כך נראים חיי בימים אלה – מבכי לבכי (שלה ושלי), משינה לשינה (שלה ושלי), מבקבוק לבקבוק. אבל כשאני מתבוננת בכף היד הפצפונית שלה מלופפת על האצבע שלי ומרגישה את העור הפורצלני והעדין שלה, מקשיבה לקולות הקטנים והמתוקים שהיא משמיעה כשהיא שותה, בוהה בה כשהיא ישנה ומתמתחת לתוך האוברול הקטן שלה – אני מצליחה לשכוח את כל הקשיים ומצליחה להיות פשוט מאושרת.

עוד באותו נושא

ליאת לב ממליצה: בנות, הישמרו מסרטי לידה ביוטיוב

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully