לא רק טעים: אבוקדו יעיל נגד סרטן הדם

מה לא אמרו עליו? שהוא פרי ולא ירק, שהוא המרכיב הכי טעים בסנדביץ' ושהוא מהווה מקור לשומן טוב, כעת מחקר חדש מגלה כי מולקולות הנגזרות מאבוקדו יכולות להיות יעילות גם בטיפול בסרטן. חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו באנגליה גילו שהשומנים של האבוקדו יכולים להילחם בלוקמיה מיאלואידית חריפה על ידי פגיעה בשורש המחלה - תאי הגזע.

לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML), היא מחלת סרטן של תאים מיאלואידים (סוג של תאי דם לבנים) צעירים שמתרבים ללא בקרה לפני שהבשילו, כך שהם אינם ממלאים את תפקידם כראוי ויוצרים זיהומים ואנמיה. AML היא מחלה הרסנית וקטלנית שגורמת ל-90 אחוזים מהלוקים בה מעל גיל 65 למות תוך חמש שנים, כך לדברי עורכי המחקר. לטענתם התמצית שמופקת מהאבוקדו עשויה להאריך בעתיד את תוחלת חיים ואיכות חיים של חולי AML באופן משמעותי.

"תאי הגזע הם אלה שאחראים במידה רבה להתפתחות המחלה", הסביר עורך המחקר פרופסור פול ספנגולו מבית הספר לרוקחות באוניברסיטת ווטרלו שמחקרו התפרסם השבוע בכתב העת האונקולוגי Cancer Research. "ביצענו סבבים רבים של בדיקות כדי לקבוע כיצד התרופה החדשה עובדת ברמה מולקולרית ואישרנו כי היא פוגעת בתאי גזע באופן סלקטיבי, ועוזבת את התאים הבריאים ללא פגע".

התרופה שנקראת Avocatin B, אומנם עדיין רחוקה מלהפוך שימושית במרפאות הסרטן, אך פרופסור ספנגולו מבקש לרשום אותה כפטנט והוא כבר מתחיל להכין אותה לניסויים קליניים בבני אדם. לדברי החוקרים, ישנם יישומים פוטנציאליים רבים לתרופה מעבר לאונקולוגיה, והיא אחת מכמה תרכובות מבטיחות שפרופסור ספנגולו וצוות המחקר שלו הצליחו לבודד ממבחר של תוספי תזונה ומזונות, שבנוסף לערכם התזונתי הבסיסי מקדמים את הבריאות.

רק לפני חודש חוקרים מאוניברסיטת דרום דקוטה מהמחלקה לבריאות ומדעי תזונה מצאו כי תרכובות שונות ואנזימים מסוימים שנמצאים באופן טבעי בירקות כמו ברוקולי וכרובית ששייכים למשפחת המצליבים, עשויים למנוע את הישנותם של סוגי סרטן שונים, על ידי הריגת תאי הגזע הסרטניים. החוקרים גילו כי תרכובת שהופקה מירקות אלה הייתה יעילה גם נגד תאי גזע סרטניים ששרדו לאחר טיפולים קונבנציונליים של כימותרפיה והקרנות וב-75 אחוזים מהמקרים תאי הגזע מתו תוך 24 שעות של טיפול בתמצית המרוכזת.

לדברי ספנגולו, הבעיה בשימוש בתמציות פחות מעודנות של ירקות ופירות היא שהן יכולות להשתנות ממפעל למפעל ומשנה לשנה, בהתאם להרבה גורמים כמו האדמה שבה הם גדלים, המיקום, כמות אור השמש ואפילו כמויות הגשם. "הערכת תוספי התזונה הללו כתרופה קלינית פוטנציאלית דורשת הבנה ודיוק מעמיקים ברמה המולקולרית", הסביר פרופסור ספנגולו, "זה קריטי לתרגם בבטחה את עבודת המעבדה שלנו לתרופה אמינה שיכולה לשמש במרפאות אונקולוגיה".