אל תסתכלו בקליפה: הירקות המכוערים שהכי בריאים לכם

בשנים האחרונות אנחנו נוטים לשפוט מאכלים בעיקר לפי המראה שלהם, או ליתר דיוק - כמה טוב הם מצטלמים באינסטגרם. מסיבה זו תראו ברשתות החברתיות המון תמונות של דובדבנים או תותים, אבל כנראה שלא תראו תייר מצלם בהתלהבות דוכן של ירקות שורש. וחבל. הירקות הבאים אולי לא נראים יפה במיוחד, אבל אל תתנו למראה לבלבל אתכם - שילובם בתפריט היומי שלכם יעשה לכם רק טוב.

טארו הינו ירק שורש שדומה לתפוח אדמה ולארטישוק בטעמו, והוא נפוץ במזרח הרחוק. הטארו מכיל כמויות גדולות של אשלגן אשר דרוש בין היתר לתהליכי ההתכווצות של השרירים ושמירה על משק הנוזלים בגוף. בנוסף, הטארו מכיל כמות גדולה של ויטמין A אשר חיוני לראייה תקינה, לתפקוד מערכות שונות בגוף כגון מערכת הרבייה. יש לאכול את הירק בצורתו המבושלת. ניתן למעוך את הירק ולהכין ממנו מחית ולשלבו עם תפוח אדמה. את העלים של הטארו ניתן לבשל גם כן.

שורש סלרי מהווה מקור טוב לויטמין K ולוויטמין C, וכמו כל הירקות הוא לא מכיל כמות גדולה של שומן. הוא מכיל גם מגנזיום, אשלגן, זרחן וסיבים תזונתיים. ניתן לשלב את שורש הסלרי במנות שונות כגון ציר ירקות כבסיס למרק, אפשר לחתוך אותו לרצועות ולצרוב על הגריל או לבשל ולמעוך למחית (פירה) כתוספת לארוחה. שורש הסלרי משתלב טוב עם תפוח עץ או תפוח אדמה.

ארטישוק ירושלמי (בטטה קסבייה בשמה המרוקאי) נקרא בשמו הרשמי חמנית הפקעות והוא איננו ארטישוק וגם הקשר לירושלים לא באמת קיים. הארטישוק הירושלמי מהווה מקור לברזל ולוויטמין C אשר פועל כנוגד חמצון ומפחית את הנזק בתאים. הירק מכיל גם ניאצין ותיאמין, ויטמינים מקבוצת B המסייעים לשמור על בריאות השיער, העור והעיניים וגם עוזרים להפקת אנרגיה הדרושה לביצוע תהליכים שונים בגוף.

החזרת היא צמח רב שנתי ממשפחת המצליבים (גם הירקות ברוקלי, וואסבי וכרוב נמצאים באותה משפחה). לשורש החזרת השלם אין כמעט ריח אך כאשר חותכים או מגרדים אותו, אנזימים מתאי הצמח גורמים לפירוק הכימיקל דיאסיניגרין אשר מייצר שמן בשם איזותיוציאנט המתנדף לאוויר ומגרה את הקרומים הריריים של הסינוסים והעיניים. כאשר נחשוף את שורש החזרת המגורר לאויר או לחום, הוא יאבד את החריפות וטעמו יהפוך למר. שורש החזרת מכיל כמות גבוהה של ויטמינים ומינרלים חיוניים כגון ויטמין B, אשלגן מגנזיום וברזל. לעיתים מיוחס לשורש החזרת טיפול או מניעת מחלות דלקתיות כגון דלקות בדרכי השתן, אך עדיין חסרים מחקרים בנושא לאישוש הטענה.

ללפת יש טעם עדין, אך ככל שגודלה קטן, המתיקות שבה תגדל. הלפת מכילה כמות קטנה של נתרן (מלח) והיא מהווה מקור טוב לויטמין B6 ולסולניום. הסולניום דרוש לגופנו בכמויות קטנות לפעילות תקינה של קבוצות אנזימים שונים וכן לפעילות תקינה של בלוטת התריס המווסתת את חילוף החומרים. ניתן לאכול את הלפת בצורתה הטרייה או הכבושה ואת העלים ניתן לבשל.
.

רוטהבגה - הלפת הצהובה - הינה ירק שורש אשר מבחינה בוטנית כנראה מהווה שילוב בין כרוב ללפת. קיימות מגוון אפשרויות להכנת הלפת הצהובה. ניתן לבשל, לאפות או לצלות על הגריל את הירק ולאכול אותו כתוספת לארוחה או כבסיס לתוך תבשיל או פשטידה. הלפת הצהובה מכילה ויטמינים ומינרלים רבים, ביניהם סידן, מגנזיום, אשלגן וכן כמות גדולה של ויטמין C.

ג'יקמה, הלפת המקסיקנית, נפוצה בדרום אמריקה ובמקסיקו ומקצת זכירה במראה שלה את הבטטה. את הג'ימקה ניתן לאכול בצורתה המבושלת או להוסיפה לסלט פירות וירקות בצורתה הטרייה. ירק הג'ימקה מכיל ויטמין C, אשלגן, ויטמין C וכן כמויות גדולות של סיבים תזונתיים.

גזר לבן הינו ירק שורש אשר גדל בארץ באזור הנגב. הגזר הלבן, הדומה מבחינה בוטנית לגזר, עשיר בויטמין C, סידן, מגנזיום אשלגן וחומצה פולית. מלבד תבשילי קדרה, ניתן להכין ממנו ריבה, מוס גלידה ואפילו משקאות אלכוהולים כגון בירה או וודקה.

קולורבי הינו ירק ממשפחת המצליבים. הוא דל בקלוריות ומכיל כמות גדולה של ויטמינים ומינרלים כגון ויטמין C, ויטמין B6, סידן ואשלגן. בנוסף, קולורבי מכיל כמות גבוהה של סיבים תזונתיים (כ-4 גרם סיבים ליחידה) אשר תורמים בין היתר להגברת תחושת השובע. על פי המרכז האמריקאי לחקר הסרטן, אכילת קולורבי כחלק מירקות ממשפחת המצליבים יכולה לעצור את גדילת התאים הסרטניים בשד, בריאות בכבד ובאיברים אחרים נוספים. בצורה זו ניתן להפחית את הסיכון לחלות במחלה. את הקולורבי ניתן לאכול בצורתו הטרייה וגם בצורתו המבושלת. ניתן גם כן לאכול את העלים הירוקים של הירק המכילים קרוטנואידים המתפקדים כנוגדי חמצון אשר יכולים למנוע מחלות רבות.