העולם שבו אתם חיים היום ישפיע על בריאות הילדים שלכם בעתיד

לסביבה שבה אנחנו חיים ולאורח החיים המודרני יש השפעה מכרעת על בריאות האדם בכלל ועל הפוריות בפרט. מלבד ההשפעה על האפשרות להביא ילדים, לבריאות המינית והסביבתית של נשים וגברים יש השפעה מכרעת גם על הבריאות וההתפתחות של ילדיהם, החל מהימים הראשונים להיווצרותם כעובר, המשך בהיריון, התפתחותם ובריאותם כילדים, ובאופן מפתיע, גם על בריאותם כאנשים מבוגרים.

כיום הולך ומתברר כי מרכיבים רבים של חיינו כבוגרים נקבעים כבר בשלבים מוקדמים מאד של הבשלת הביציות ותאי הזרע, ההפריה וראשית חיי העובר. התפתחות העובר בסביבה לא אופטימאלית בתקופה קריטית זו, עלולה לגרום בחיים המבוגרים למחלות כמו סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב, יתר לחץ דם, שבץ מוחי ועוד, וזאת במידה שאינה פחותה בחשיבותה לגורמי סיכון גנטיים שיתכן וכבר קיימים ברקע.

זה שנים רבות, ולמעשה עוד מהמאה שעברה, ידועים לנו הקשרים שבין חסרים תזונתיים או חשיפה לחומרים ותרופות טרטוגניות, לבין הופעת מומים בעובר. כיום, המחקר מתמקד ביחסים המורכבים שבין בריאות הגמטות (הזרע והביצית) והעובר בימים ובשבועות הראשונים לחייו, הסביבה שבה הם מתפתחים, ובין שינויים תפקודיים בחייו של האדם הבוגר בעתיד.

בעולם המערבי קיימות עשרות אלפי תרכובות כימיות המשמשות לתעשייה, כאשר בכל שנה מתווספות תרכובות חדשות רבות. כמו כן, קיימות טכנולוגיות חדשות המתפתחות במהירות מסחררת ורבות מהן משלבות קרינה מסוגים שונים (קרינה מצריכה גוברת והולכת של חשמל המועבר בקווי מתח גבוה, מחשבים ומסכי מחשב מסוגים שונים, טלפונים סלולריים). החומרים והטכנולוגיות השונות נכנסים לשימוש בקצב מסחרר, לרוב בטרם ניתן לבדוק ולהעריך בצורה יסודית את השפעתם על הרבייה ועל היבטים נוספים, חשובים לא פחות, בבריאות האדם והחי. כל אחד משלושת השחקנים הראשיים בתהליך הרבייה: הביצית, הזרעון והעובר, עלול להיות מושפע לרעה משינויים בסביבה (ובמיקרו-סביבה) בעקבות תהליכים אלה.

לדוגמה, הזרעונים המתפתחים באשכים רגישים לנוכחותו של ברומו-דיכלורו-מתן (BDCM). חומר זה, הינו תוצר לוואי של חיטוי מי שתיה באמצעות כלור, כלומר, נוצר בעקבות חיטוי המים. מחקרים הראו כי נוכחותו במי השתייה מיוחסת עם ספירות זרע נמוכות, וירידה באחוזי הזרעונים התקינים. גם על סביבת העובר המתפתח יכול BDCM להשפיע ויש דיווחים על קשר בין שתיית מים המכילים ריכוזים גבוהים של BCDM לעליה בשיעורי הפלות בשליש הראשון להיריון. בארץ, אגב, על פי תקנות בריאות העם למים מינרליים ומי מעיין, נוכחותו של חומר זה אסורה לחלוטין במי שתיה.

כמו כן, נמצא כי בקרב גברים המתגוררים באזורים חקלאיים בהם שימוש בריסוס עם חומרי הדברה הינו שכיח, יש רמות גבוהות של חומרי הדברה המיוחסים עם ספירות זרע נמוכות וירידה בתנועתיות הזרע. קשר מעניין עוד יותר הוא הקשר שבין נוכחות חומר ההדברה DDE ברמות גבוהות בדם אימהות, לגברים עם ליקויי פוריות, בהשוואה לאימהות לגברים פוריים שאצלן רמות DDE תקינות. כלומר, חשיפה של הגברים ל-DDE בהיותם עוברים ברחם אימם, משפיעה על תפקוד האשכים ביצור הזרע שנים רבות לאחר מכן בחייהם הבוגרים.

גם פתלטים, חומר נפוץ בתעשיית הפלסטיקה ושכיח מאד במרכיבים רבים של סביבתנו הקרובה, נחשד כאחד מהגורמים לירידה ההדרגתית הנצפית באיכות הזרע בעולם המודרני. נמצא כי לנשים שנחשפו לריכוזים גבוהים של פתלטים בהיריון, נולדו בנים עם אברי מין קטנים ושיעור מוגבר של אשכים טמירים.

סביבת הזקיק גם היא חשופה לסיכונים סביבתיים. לדוגמה, החומרים מקבוצת PCBs. חומרים אלו נמדדים ונמצאים בנוזל זקיקי אצל נשים העוברות טיפולי הפריה חוץ גופית. מדובר במזהמים סביבתיים עם פירוק איטי ביותר, אשר נותרים לאחר חשיפה בגוף המאכסן במשך שנים רבות. אחד החשובים ביניהם, דיוקסין (Dioxin), קשור עם התפתחות של אנדומטריוזיס (מחלה גניקולוגית), ורמתו בנוזל זקיקי אצל נשים עם אנדומטריוזיס נמצאה גבוהה בהשוואה לנשים ללא המחלה. אנדומטריוזיס שכיח יותר במדינות מתועשות בהן יש גם רמה גבוהה יחסית של דיוקסין במי השתייה ובמזון.

מחקר נוסף מצא כי בקרב מחצית מהנשים שעברו טיפול IVF נמצאו קדמיום (מתכת רעילה) וגם PCBs בנוזל הזקיקי. משמעות ממצאים אלה הינה כי בעולמנו המודרני, אצל חלק מהנשים הביציות מבשילות במיקרו-סביבה בה הן טובלות ומוקפות בחומרי הדברה, פשוטו כמשמעו, כאשר המשמעויות לטווח ארוך עדיין אינן ברורות דיין.

גם העובר חשוף למזהמים סביבתיים מהימים הראשונים לחייו. נמצא כי עופרת וכספית חוצות את השליה ומגיעות אל מי השפיר ואל העובר בריכוזים הדומים לאלה הנמצאים בדם האם. מקורן של מתכות אלה הוא בעיקר מצריכה של דגים. לצריכת דגים בהיריון ישנה השפעה חיובית על התפתחותו הקוגניטיבית של הילוד, בעוד שלנוכחות כספית, אפילו בריכוזים נמוכים מאד, ישנה השפעה הפוכה. חשיפת מוח העובר לכספית בהיריון הוזכרה גם בהקשר עם התפתחות אוטיזם בעתיד. למרות שאין הוכחות חד משמעיות להשפעת חשיפת העובר לכספית בהיריון וירידה ברמה הקוגניטיבית או התפתחות אוטיזם בחייו הבוגרים, הממצאים החלקיים הקיימים מדאיגים ומחייבים המשך מחקר.

מרביתם של החומרים והטכנולוגיות שמתווספים לסביבתנו בקצב גבוה לא נחקרים דיים בטרם הכנסתם לשימוש. ההשפעה על מערכת הרבייה, על פוריות ובריאות הדורות הנוכחיים ובמיוחד לגבי הדורות הבאים אינה ידועה. אנו חסרי אונים במידה רבה בשל חוסר המידע הספציפי לגבי סביבתנו הקרובה. מה משמעות הקרינה שמסביבנו? מהי המשמעות של חיים "עם קליטה מצוינת" בין אנטנה סלולרית אחת לשנייה ובסביבה עם רשתות WIFI פעילות בבית וברחוב? מה באמת מכילים המזונות שאנו צורכים? מה מכילים המים המשמשים להשקיית הירקות והפירות (גם אלה האורגניים) שאנו צורכים.

לסיכום, הולכות ומצטברות העדויות והראיות לכך שהשפעות הקשורות לסביבה ולאורח החיים סביב תקופת ההתעברות יכולות להשפיע לטוב או לרע על הצלחת התהליך ועל בריאותו של העובר ברחם, כילד ואף בחיים הבוגרים. הבנת תהליכים אלה ברמת הזירעון, הזקיק והביצית, והעובר בשק ההיריון, מהווה כיום ענף חשוב ופורה של המחקר המדעי, ותסייע ביצירת סביבה עם בריאות טובה יותר של תהליך הרבייה, שתסייע בהשגת הריונות, שיתפתחו בצורה טובה ולידה של ילדים בריאים יותר.

פרופ' אריאל וייסמן הוא מומחה לפריון ורופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי וולפסון, ובמרכז הרפואי "מור לאשה"