התקשורת מלאה באינסוף מחקרים על הקשר בין פעילות גופנית, תזונה וירידה במשקל. למרות שמחקרים כבר הוכיחו שפעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, דמנציה ומספר סוגי סרטנים בלפחות 30 אחוזים, היום כבר ידוע שהיא לא מקדמת ירידה במשקל אלא אם כן היא מלווה בתפריט תזונתי מתאים.
במהלך 30 השנים האחרונות, השמנת יתר הפכה למגפה עולמית, וכיום ניתן בביטחון לומר שהתזונה המערבית הלקויה גורמת לתחלואה רבה יותר. אשמים נוספים הם מחסור בפעילות פיזית, עישון וצריכת אלכוהול. התקשורת עוסקת המון בהשמנת היתר, אך המסר העיקרי שלה הוא שיש לשמור על מדד BMI תקין דרך ספירת קלוריות וביצוע בפעילות גופנית. המסר הזה מוטעה. האשמות בכך הן בעיקר תעשיות המזון הגדולות, שמשתמשות בטקטיקות דומות לאלו שחברות הטבק משתמשות בהן למכירת סיגריות, כשהרעיון הוא שניתן לצרוך את מוצריהן כל עוד עושים פעילות גופנית.
המדע לעומת זאת מספק לנו תמונה שונה לחלוטין, והוא שם את מקור הקלוריות בחשיבות עליונה ולא את הערך הקלורי. 1,000 קלוריות של מספר כוסות קולה לא שוות בערכן ל-1,000 קלוריות שנצרכות מאורז מלא, למשל. מחקר גדול אחרון בנושא תזונה מצא שהפחתה ושינוי אופי הפחמימות הוא השינוי הכי משמעותי שניתן לבצע אם רוצים למנוע השמנה. ללא הקפדה יתרה על התפריט, שום אימון לא יעזור, ארוך או מתיש ככל שיהיה, וכל הוצאה קלורית משמעותית ניתן לקזז בנקל על ידי אכילה לא מבוקרת ושתייה של משקאות עתירי קלוריות. אפילו צריכת "מזון בריאותי" לא תמיד תסייע בתהליך אם היא לא מבוקרת.
העלייה בגיל והקשר לעלייה במשקל ואחוז השומן
הקשר שבין תזונה וירידה במשקל הופך עם השנים לאף פחות ופחות משמעותי. עם העלייה בגיל, במיוחד לאחר גיל 40, חלה ירידה עקבית בחילוף החומרים הבסיסי. במצב זה, לא בטוח שגם פעילות גופנית המבוצעת על בסיס קבוע ואף אכילה בריאה תסייע.
התסכול בעקבות כך, גדול בקרב בני 40 פלוס מכיוון שמדי שנה חלקם צורכים את אותה כמות מזון ואף מתאמנים בקביעות אך מרביתם, למרות הכל, עולים במשקל ובאחוזי השומן. אם כך, חשוב לזכור, שעם העלייה בגיל יש צורך להיות יעילים יותר ולהתנהל נכון יותר, בעיקר מבחינה תזונתית.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) הוא מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. ד"ר שחר שלי (MD) הוא רופא מתמחה בנוירולוגיה בבית חולים שיבא ומרצה לפעילות גופנית ותזונה