אז חג שבועות הגיע, ואיתו סל הביכורים אחרי קניות בסופר, יום המים שמתמצה בביצה שבורה על שמשת הרכב, סתימת עורקים מרוב עוגות גבינה, וגם מתן תורה. אז הנה התורה, על רגל אחת, בערך, לגבי אבהות ועשרת הדיברות שלה.
אנוכי ילדך אשר הוצאתיך מארץ החיים לבית עבדים. יש שלב שבו הילדים הם החיים עצמם, והוא בדרך כלל קורה בין רגע הלידה שלהם ועד בכלל. לא משנה אם אתה אבא צעיר שמשאיר רבע משכורת בסופר על חיתולים ומזון תינוקות, או גמלאי שמרוקן חצי מהפנסיה בקרוז בקריביים, אתה משועבד אליהם רגשית, נפשית, כלכלית והשלם את החסר. זוכר את החיים שהיו לך פעם? יופי, עכשיו תשכח מהם, וככל שזה יקרה יותר מהר ככה יהיה יותר קל ויותר כיף.
לא יהיה לך ילדים אחרים על פניי. הבלעדיות הזאת מענגת בשנים הראשונות. בהמשך הם יהפכו למתבגרים שעבורם אנחנו כספומט מהלך ונוכחותנו תהווה מקור למבוכה, כן, גם אם אין חברים בחדר. כל עוד הם רוצים רק אותנו ורק לעצמם, כדאי לנצל כל רגע.
לא תישא את שם אשתך לשווא. תתאם איתה מראש מה היא מחליטה בסוגיות חשובות ופחות חשובות, ותעמוד על כך בתוקף מול הילדים. תיאום בין הורים הוא ערובה לחינוך נכון, אז תתאים את עצמך. הדבר האחרון שאתה צריך בחיים זה לשבור לה את המילה. אם הילדים הפתיעו אותך בדרישה כלשהי, ברר קודם כל "מה אימא אמרה?", וכאן יש שתי אפשרויות: 1. אם לא אמרה, עשה פרצוף רציני ותאמר "אני רוצה להתייעץ על זה עם אימא" גם אם מדובר בזוטות. זכור שאין זוטות, יש רק החלטות לא נכונות. 2. אם אשתך אכן אמרה את דעתה בנושא, עמוד מאחורי דבריה בדבקות כאילו חייך תלויים בכך (הם תלויים בכך).
זכור את יום השבת לקדשו. אנחנו עובדים בלי סוף, רצים מפה לשם, וחשוב לזכור מה חשוב, להקדיש לילדים זמן ובאמת להיות איתם בזמן הזה. יום השבת הוא מטאפורה, זה לא חייב להיות בסוף השבוע ולא חייב להיות יום מסוים, אבל מבחינתנו הזמן איתם חייב להיות קדוש.
כבד את בתך ואת בנך. כי כשיאריכו ימיך על פני האדמה, תצטרך אותם, והרבה. בעוד כך וכך שנים יגיע תורנו להיות אלה שנחשבים למאותגרים טכנולוגית, מאותגרים פיזית ומאותגרים מחשבתית, וכדאי שמישהו יהיה שם לעזור לנו. ולגרש את הזבובים מסביב למיטה. ולהחזיר לנו חום ואהבה.
לא תרצח. את הזמן. המשאב הכי יקר, הכי חשוב והכי מתכלה, והורה טוב יודע לנצל אותו, גם כדי ליהנות עם הילדים וגם כדי להיות עם עצמו. אם חזרת מהעבודה בשעה סבירה, לקחת את הילדים לים עד השקיעה, תקתקת מקלחות וארוחת ערב, סגרת את היום עם משחק בליגת האלופות ואחריו פרק של משחקי הכס, סימן שאתה עושה משהו נכון בחיים.
לא תגנוב. כל הורה מגיע לשלב המביך הזה שבו הוא פותח את קופסת החיסכון של ילדו, ולוקח משם כסף שהילד קיבל מסבא וסבתא/ חסך מיום ההולדת/ פילח מהארנק שלך. שלם לטכנאי בצ'ק פתוח, דחה את התשלום לוועד, או וותר על חלב לחודש-חודשיים, אבל אל תגיע למראה מכמיר לב שכזה. אמנם אתה מוציא עליהם הון ממילא, אז לא נורא אם תחזיר קצת מההשקעה, אבל זכור שילדים זה מעגל פיננסי סגור, וכשלא יהיה להם אז הם יבקשו ממך, אז תשאיר להם ודי.
לא תענה לילדך בשקר. אף פעם. לא שקר לבן ולא שקר קטן. מתישהו בחיים הם ילמדו לשקר, אז למה שילמדו זאת ממך? שקרים לא מייפים את המציאות, רק מעוותים אותה. לכן צריך לפשט להם אותה, ולהסביר בצורה שיבינו. והם מבינים. באמת.
לא, חמוד. הסגירה במקור מהר סיני היא לא תחמוד, אבל חייבים פה התאמה לדור הצעיר שרוצה את כל העולם לעצמו. אז לא. לא! אחרת תגדל מפלצת שלא דוחה סיפוקים, ולך תסביר את זה לפקידים בהוצאה לפועל. רצוי לפתח עמוד שדרה כמה שיותר מהר, ולהרגיל אותם לכך שזיעה היא התבלין הכי טוב לאוכל.
לכל הטורים של חיים של אבא
לטוויטר של ארז מיכאלי
לדף הפייסבוק של חיים של אבא