מחיר החופש: הסכנות הבריאותיות בטיסה

אנחנו חיים בעידן שבו העולם כולו הוא כפר גלובלי קטן. הנגישות הגוברת והתיאבון הגדול לכבוש עוד ועוד יעדים על גבי הגלובוס הם ללא ספק אחד מתענוגות החיים, אך לטיסות הללו יש גם סיכון בריאותי שחשוב להיות מודעים אליו. לרוב, עניין הסכנות הבריאותיות בטיסה הוא נושא שנזנח מאחור, למרות שבמציאות, הוא איום הרבה יותר גדול מהסיכונים הבטיחותיים, כאשר אנחנו נכנסים לתא הנוסעים.

הסביבה התחרותית שבה פועלות חברות התעופה מובילה אותן פעמים רבות לנסות ולהפחית את העלויות בכל מקום אפשרי. הדבר מוביל לצפיפות גוברת ולאיכות אוויר ירודה, שלהן יש השלכות בריאותיות חשובות על הנוסעים. המודעות לסכנות יכולה לסייע לנוסעים להגיע ליעדם בריאים ושלמים.

אנשים רבים מכירים את המצב שבו לאחר טיסה הם סובלים מתסמינים של התקררות דוגמת שיעול, נזלת או כאבי גרון. הסיבה העיקרית לכך היא הלחות הנמוכה בתא הנוסעים אשר מייבשת את מנגנון ההגנה הטבעי של הריריות לאורך דרכי הנשימה, האף והעיניים. הסיבה השנייה היא הצפיפות הרבה, בעיקר במחלקות התיירים. כאשר אנשים רבים ממקומות שונים מתכנסים יחדיו לתוך תא סגור וצפוף אין זה מפתיע, בייחוד בטיסות ארוכות, שיש סיכוי טוב להידבק במשהו.

עד כמה הבעיה שכיחה?
על פי מחקר מכתב העת לחקר בריאות הסביבה שפורסם עוד בשנת 2004, למרות שהסיכון להידבק במהלך הטיסה גבוה פי 100 מאשר על הקרקע, ההשפעה הבריאותית ארוכת הטווח היא זניחה. יחד עם זאת, דווקא לאור מגפת האבולה האחרונה, מסתבר שהסיכון האמיתי לאנושות ולאו דווקא לנוסע הבודד היא היכולת של טיסות להפוך למפגע מוביל מבחינה אפידמיולוגית. בארה"ב למשל רוב מקרי ההדבקה בחצבת היו כרוכים בטיסות בהם אדם נגוע הדביק מבוגרים או ילדים שאינם מחוסנים.

בשנת 2000 יצאה אמה כריסטופרסן בטיסה מסידני שבאוסטרליה ללונדון. היא הייתה בת 28 והייתה אמורה להתחתן באותו החודש. הסוף של הטיסה היה טרגי. עם הגעתה ללונדון היא התמוטטה ומתה מתסחיף ריאתי גדול שנוצר במהלך הטיסה ונדד לריאות שלה. הישיבה בצפיפות למשך פרק זמן ממושך אינו רק מטריד ולא נוח, אלא גם מסוכן.

בהיעדר תנועה עלולים להיווצר בוורידי הרגליים קרישי דם אשר באמצעות מחזור הדם עלולים להגיע לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי. המונח הרפואי הוא פקקת ורידית עמוקה וטיסות, בייחוד ארוכות, הן גורם סיכון מוכר. המונח הנפוץ לתופעה "תסמונת מחלקת תיירים" נובע מכך שהמרחב המוגבל הוא אחד הגורמים הראשיים לבעיה, ובשנים האחרונות כדי להגדיל את מספר הנוסעים המרחב האישי של נוסעי מחלקת התיירים אף הולך ומצטמצם.

אין מדובר בבעיה חדשה. כתב העת ה-New England Journal of Medicine דיווח עליה כבר בשנת 1950. גורמי סיכון נוספים פרט לישיבה הממושכת בחוסר תנועה הם שימוש בכדורי שינה, השמנת יתר, מי שעבר לאחרונה ניתוח, מחלות לב, גיל מבוגר וכן שימוש בגלולות למניעת הריון. לפי מחקר ניו זילנדי שפורסם בכתב העת The Lancet, השיעור השנתי של מקרי פקקת בטיסות ברחבי העולם עמד בשנת 2003 על 20 מיליון. אפשר להניח כי שיעור זה מוביל לכמה אלפי מקרי מוות בשנה ברחבי העולם.

איך אפשר למזער את הסיכון?
הדרכים העיקריות הן לבישת בגדים נוחים ורפויים, שתייה מספקת, תנועה במושב וכמובן לקום מדי פעם מהכיסא, להתמתח ולעשות סיבוב קצר של הליכה. עבור מי שיכול להרשות לעצמו – שינה אופקית במחלקה ראשונה עדיפה מבחינת הסיכון לפתח פקקת בהשוואה לשינה במחלקת תיירים.

האם חשבתם שאפשר לטוס בשקט? דרגת הרעש בטיסה כפי שנמדדת בדציבלים היא בין 75 דציבלים בקדמת המטוס ל-85 ויותר בחלקו האחורי. לשם השוואה, שהייה במועדון לילה נמצאת בטווח הגבוה סביב 100 דציבלים ושיחה רגילה מגיעה לסביב ה- 60 דציבלים. יחד עם זאת, בשורות האחוריות של מטוס הרעש יכול להגיע לכ-100 דציבלים. במהלך כל טיסה של למעלה מארבע שעות, בייחוד בעת ישיבה במושבים האחוריים ביותר, קיים סיכון לפגיעה בשמיעה. ככל שמרבים לטוס כך הסיכון עולה, כאשר הנוסעים שיושבים בחלקים האחוריים ביותר נמצאים למעשה בסיכון הגבוה ביותר. ניסיון להתגבר על הרעש או האזנה לאוזניות במהלך הטיסה מוסיף דציבלים נוספים על הרעש הסביבתי ועלול להחמיר את המצב.

איך אפשר להימנע?
ראשית, מומלץ לבחור מקומות בחלקו המרכזי או הקדמי יותר של המטוס. שנית, שימוש באטמי אוזניים טובים יכול להפחית את מידת הנזק בעת טיסות ארוכות.

הגוף האנושי לא הונדס לעבור מחצית מכדור הארץ בתוך כמה שעות. לפי מחקר שפורסם בכתב העת The Lancet בשנת 2007 בו נבדקו למעלה מ-500 מחקרים על תעופה ובריאות, דווח כי פגיעה עקבית וחוזרת כתוצאה מיעפת עלולה להוביל לירידה קוגניטיבית והפרעות במצב רוח, בשינה ואף להגביר את הסיכון למחלות לב. הבעיה דומה מאוד לזו של עובדי משמרות לילה לטווחי זמן ארוכים.

איך אפשר להקל על הבעיה?
למרות שאין פתרון חד משמעי ישנם טיפים רבים להקלה על מצב. ראשית, מומלץ לנסות לתזמן את סדר היום לפי שעת היעד אליו אתם טסים כבר כאשר תעלו למטוס. בנוסף לא מומלץ להרבות באכילה במהלך הטיסה או בשתיית אלכוהול.


הסודות המלוכלכים של ההיגיינה במטוסים