"אני אפילו לא יודעת להסביר איך זה קורה לפעמים. הדבר האחרון שאני זוכרת זה שרבתי עם חבר שלי. ממש כעסתי עליו על משהו שהבטיח ולא קיים, והדבר הבא שאני זוכרת הוא שמצאתי את עצמי אחרי שניגבתי 2 פיתות עם חומוס בעמידה במטבח. אני מרגישה נורא. לא לגבי מה שאכלתי אלא לגבי איך שאכלתי". את המילים האלה מספרת נ', שהגיעה אלי לקליניקה, והיא אינה היחידה.
בעידן המודרני תופעת האכילה האוטומטית המבוצעת ללא מחשבה מקדימה, ממש כמו הליכה או נשימה, הופכת לנפוצה יותר ויותר, ולא רק בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל. לרוב, היא מתרחשת כתגובה לגירוי חיצוני המוביל לאכילה ללא הפעלת שיקול דעת.
כדי לבדוק אם גם אתם עשויים לסבול ממנה, עצרו רגע לחשוב ובידקו את עצמכם במצבים שאתם מרגישים שאתם אוכלים ללא שליטה עצמית. האם אתם מודעים לכל מה שאתם אוכלים? האם אתם יודעים למה את אוכלים? האם יש לכם הרגלי אכילה שהפכו להרגל אוטומטי מבחינתכם כמו "משהו מתוק תמיד אחרי האוכל" או "האוכל מנחם אותי כשאני עצבנית" ? אם עניתם בחיוב לשתיים ומעלה מהשאלות יתכן שאימון בגישת NLP יכול לסייע לכם.
אני אוכל כשאני כועס
שיטת NLP (Neuro Linguistics Programing) בעצם מתחקה לאורך תהליך שאנחנו עוברים - החל מהתהליכים הנוירולוגיים (עצביים) במוח, דרך השפה שבה אנחנו אנחנו בוחרים לדבר וכלה בתכנות ההתנהגות שלנו כתגובה לגירויים.
נקודת ההתחלה היא תמיד בגירוי חיצוני. אנו קולטים את הגירוי דרך העיניים או השמיעה או באמצעות חישה ולאחר קליטתו מתבצע עיבוד בתוכנו המתרגם את הגירוי לחוויה. החוויה יכולה להיות שונה מאדם לאדם, כשלכל אחד מאתנו יש את ה"פילטרים" שלו, הייחודים לו, והם מושתתים על הלמידות שלו, הניסיון שלו, הזיכרון, האמונות, הערכים ותבניות ההתנהגות שלו. לאחר שאנחנו מעבדים את החוויה שנקלטה, יש דפוס התנהגות או תגובה שלנו לפירוש המציאות.
למעשה, לכל אדם יש את מפת העולם שלו והדרך שבה הוא רואה, חווה ושומע את הדברים. הנחת היסוד של שיטת NLP היא שהחוויה הפנימית שכל אדם חווה ברגע נתון אינה מייצגת בהכרח את המציאות. זה קורה הודות להשמטה, סילוף או הכללה של החוויה לפי נקודת מבטו האישית של המטופל. המטרה היא לעזור למטופל להרחיב את נקודת המבט שלו, ולהישיר מבט לאפשרויות נוספות הנוצרות לתגובה.
הקשיבו לקול הפנימי שלכם
בחזרה לנ', היא כעסה על חבר שלה. הכעס היה הגירוי החיצוני אשר הוביל אותה לאכילה. כאשר חקרנו את ההתנהגות שלה, הבנו שזו התנהגות שחוזרת על עצמה בכל פעם שהיא חשה כעס. במהלך השנים, הפיתרון האפקטיבי ביותר שהיא מצאה לעצמה כדי להשיג רוגע היה האכילה. ככל שנ' חזרה על ההתנהגות הזו, היא הפכה אותה להרגל אוטומטי עבורה.
חלק מהעבודה עם נ' הייתה העמקת המודעות למה היא באמת זקוקה. דמיינו לעצמכם קול פנימי שהיה שואל אתכם שנייה לפני שאתם פותחים את המקרר: האם אתה באמת רעב עכשיו? מה הגוף שלך מאותת לך כעת? למה אתה זקוק? מה הצורך האמיתי שלך כעת? מה עוד יכול לענות על הצורך שלך? זהו דיבור פנימי, ואפשר ללמוד איך להכניס אותו לחיים שלנו.
לשאול את השאלות הנכונות
אחת הדרכים לשבירת ההרגל האוטומטי היא פיתוח מודעות, הן גופנית והן רגשית, לפני הפעולה עצמה. זוהי עבודה בעיקר "מהראש" על שינוי תודעתי, וכאן נכנס החלק של תכנות ההתנהגות שלנו בהתאם לגירוי.
נ' האמינה ש"כשאני אוכלת מתוך כעס אין לי שום יכולת לשלוט על זה". כאן נכנס החלק של השפעת שפה. כשאנחנו אומרים לעצמנו שיש דבר כלשהו שאינו בשליטתנו, זה מייצר אמונה שההתנהגות הנוכחית היא הדרך היחידה להתמודד ואין דרך אחרת. האמונות והשפה שאנחנו בוחרים להשתמש בה עלולות להגביל אותנו מלעשות שינוי בדרך בה אנו פועלים. בהקשר לאמונה של נ' על חוסר השליטה שלה, השתמשנו בשפה כדי לייצר את השינוי בתוכה.
כדי לערער את האמונה שלה, שאלתי אותה מספר שאלות - האם כשאין יכולת לשלוט, האכילה נעשית מתוך כעס? כאשר האכילה נעשית מתוך כעס, אילו יכולות כן יש לך?, אילו הייתה לך יכולת לשלוט על זה, מה היה קורה?, כאשר אוכלים באופן טבעי ולא מתוך כעס, האם יש לך יכולת לשלוט על זה?. אחרי שערערנו את האמונה הקיימת, מצאנו אמונה חדשה ומחזקת שעזרה לה להתקדם לעבר השגת המטרה שלה.
אין אסור, יש רק מותר
נדבך נוסף בשיטת NLP הוא להוציא מהלקסיקון את המונח "אסור" בהקשר למזון ואכילה. לכולנו יש את החלק המודע (זה שנמצא במודעות להווה) ואת החלק הלא מודע (כל מה שלא בכאן ועכשיו). הלא מודע שלנו הוא קצת "הילד הרע" כיון שהוא לא קולט את המילים "לא" ו"אסור". כשאסור לי שוקולד אני בעיקר רוצה שוקולד. כשאני אומרת לעצמי "לא לאכול עוד!", אני בעיקר רוצה לאכול עוד.
כשמבינים שאין זו שפתו של הלא מודע שלנו, אז מתחילים לפתח את שפת ה"כן", מה זה אומר? שמותר לי הכול. כשכל המזונות לגיטימיים וכשיש לי יכולת בחירה, אנו יכולים לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות שמכוונות אותי למטרה.
להבדיל מדיאטות מסורתיות שמושתתות בעיקר על מיקוד שליטה חיצוני (כמו תפריט) , שינוי בגישת ה-NLP מעודד מיקוד שליטה פנימי, הקשבה לגוף והקשבה לצרכים. במקביל לעבודת השינוי, ל-NLP מגוון טכניקות וכלים להעצמה אישית, והטיפול בגישה עובד גם על רבדים של גילוי היכולות שלי, הכוחות שלי, הגברת הפוקוס על ההצלחות שלי (כשהנטייה הטבעית היא להתבונן בכישלונות) וכן הגברת המוטיבציה הפנימית ליצירת שינוי לטווח ארוך.
אחת השאלות הנפלאות ליצירת החזון שלנו, היא שאלת ה"נס". אם היה מתרחש נס הלילה, וכשהייתם מתעוררים מחר התנהגות האכילה שלכם הייתה בדיוק כפי שהייתם רוצים, איך הייתם יודעים שהתרחש נס? מה הייתם רואים, מה הייתם שומעים, מה הייתם מרגישים או חווים? ומה היה גורם לכם להאמין שהתרחש נס? מוזמנים לשאול את עצמכם. יתכן מאוד שתופתעו מהתשובות שיעלו.
לירון שמעוני היא דיאטנית קלינית, חברת עמותת עתיד- עמותת הדיאטנים בישראל