פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעקבות מחקר מקיף: האם שמן זה באמת בראש?

      גם אתם מרגישים לפעמים שאתם לא שולטים על הרעב שלכם, או שאתם אוכלים פחות מאחרים ועדיין המשקל שלכם גבוה משלהם? מחקר חדש חושף את הגנטיקה מאחורי ההשמנה, ומראה קשר נוירולוגי

      שאיבת שומן (ShutterStock)
      אוכלים מעט ועדיין משמינים? מסתבר שהתירוצים ממש לא נגמרו (אילוסטרציה: shutterstock)

      המיפוי הגנטי הגדול בעולם שנערך על 300 אלף משתתפים מצא כי קיים קשר בין גנים שאחראים לתפקודים שונים של המוח ובין השמנה. המשמעות היא שקיים קשר נוירולוגי שגורם לאנשים מסוימים להשמין ולאחרים להמשיך ולהיות רזים. המחקר מספק הבנה רחבה יותר בקשר שבין גנטיקה ותהליכים ביולוגיים שקשורים להשמנה והוא יכול לסייע בפיתוח של טיפולים עתידיים לירידה במשקל ולשנות את האופן שבו אנו תופסים את ההשמנה כמגיפה עולמית.

      "כשאתה סובל מהשמנת יתר אתה לא פונה לנוירולוג כדי שיעזור לך", הסבירה עורכת המחקר פרופסור אליזבת ספליוטס, חוקרת גנטית מאוניברסיטת מישיגן שביקשה לנתח את הגנטיקה מאחורי מדד ה-BMI שמודד מסה ביחס לגובה ומשקל וההשפעה שיש לגנטיקה על הצורה בה השומן מחולק בגוף.

      הממצאים שהתפרסמו בכתב העת Nature מצאו שקיימים גנים מסוימים שקשורים למבנה אגס או תפוח, או כאלה שגורמים להשמנה בטנית, הידועה כמסוכנת יותר ועלולה לרוב להעיד על בעיות לב וסוכרת. בנוסף, המחקר החדש מצא 60 מיקומים חדשים של גנים שמשפיעים על מסת הגוף - פי שלושה ממחקרים קודמים. חלק מהאזורים האלה קשורים למערכת העצבים. הממצאים שחשפו את קיומם של וריאנטים גנטיים המגבירים את סיכוייו של אדם להיות שמן, אבל בו זמנית מגנים עליו מפני סוכרת ומחלות לב, הוסיפו אמינות לרעיון שיש אנשים שיכולים לסבול מעודף משקל ויחד עם זאת להיות בריאים.

      אכילה כפייתית (ShutterStock)
      זה לא אתם, אלו הגנים שלכם (אילוסטרציה: shutterstock)אולכים מעט ועדיין משמינים? (אילוסטרציה: shutterstock)

      "התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על השמנה. במקום הסתכלות רק על חילוף החומרים, מסתמן שגם יש קשר נוירולוגי", אמרה פרופסור ספליוטס. החוקים מאמינים כי חלק מהגנים תורמים לצורה בה אנו שולטים על התיאבון שלנו, וחלק קשורים לזיכרון ולמידה הקשורים באוכל. חלק מהאזורים הגנטיים שנמצאו נותרו לא מפוענחים. התוצאות לדבריהם מראות כי ההשמנה אינה תלויה בגן בודד, אלא בכמה, כשלכל אחד מהם השפעה קטנה. העובדה שמדובר במספר רב של גנים שונים מקשה על טיפול המכוון לגן ספציפי או כנגד חלבון מסויים, אותו הגן הספציפי מקודד, מה שהופך את הקשר לסבוך יותר. כעת יידרשו עוד שנים של מחקר כדי להבין באיזה אופן כל גן משפיע על תהליכי מחשבה או וויסות של מנגנון הרעב והשובע כדי ליצור טיפולים שיסייעו לאותם אנשים לרזות.

      בראיוןן ל- BBC אמרה פרופסור ספליוטס כי "התוצאות מראות כי יש סיכוי קלוש שלהשמנת יתר יש פתרון אחד שמתאים לכולם". לדבריה, כיום לאנשים הסובלים מהשמנת יתר ניתנות המלצות תזונה הקשורות בגילם או במינם, אבל בעקבות המחקר היא מקווה כי בעתיד יוכלו לתת לאנשים אלה פתרונות יותר אישיים ומדויקים.

      עוד בנושא:
      האם נמצאה גלולה נגד השמנה?
      למה אנחנו אוכלים יותר כשעצוב?
      5 סיבות טובות להכניס שומן לתפריט