פסח בא! איך מגייסים את הילדים לעזרה בבית?

באחד הגנים שאני מלווה כיועצת, הילדים מקבוצת הבוגרים עושים הרבה מאוד דברים לבד. בארוחת הבוקר, לדוגמה, הם מקבלים פרוסת לחם ריקה שעליה הם מחליטים לבד מה למרוח. חלקם מורחים גבינה, חלקם חומוס. הם לוקחים את הכפית ומורחים יפה בעצמם. בסיום הארוחה כל ילד לוקח את הצלחת שלו ומרוקן אותה לפח, ואז מניח אותה במקום. הצוות משבח את הילד ומודה לו על עזרתו, הילד מחייך בגאווה והולך לשטוף פנים וידיים.

לא מדובר בילדים בני שבע-שמונה, אלא בילדים בני שנתיים עד שלוש. אני בטוחה שמרביתם לא עושים דברים דומים בבתיהם. מדוע? בעבר, ילדים היו חלק מצוות העבודה הביתי - הם ניקו את הבית, שמרו על אחיהם הצעירים, חלבו את העזים, עבדו בגינה וגם כתף אל כתף עם אבא בשדות. כיום, הורים רבים חשים כי ילדיהם אינם לוקחים חלק במטלות הבית, וכי הילדים חשים שהם במרכז המשפחה ועל ההורים לשרת אותם.

"הוא לא מסדר את החדר שלו", "היא דבוקה אלי ולא יודעת להעסיק את עצמה בכלל", "אני צריך לאיים עליו כדי שירים את הדברים שלו מהרצפה" - אלו כמה מהתלונות השכיחות של הורים בנוגע לילדיהם, בכל הגילאים. איך הגענו למצב הזה?

בעבר, הילד נתפש כמבוגר צעיר, שהיה צריך לעבוד בבית בעבודה קשה ולא הייתה כל התחשבות בצרכיו המיוחדים. כיום תשומת הלב החברתית היא על הילד ועל צרכיו הפיזיים, המנטליים והרגשיים. הילדים הפכו להיות המרכז, פעמים רבות על חשבון ההורים.

הורים לילדים בגיל הרך מרגישים חרדה וחוסר ביטחון מול האחריות הגדולה לשלומו ולחייו של ילדם, הם חוששים שמא יעשו טעויות שיגרמו נזק בלתי-הפיך לנשמתו הרכה של ילדם. אין פלא, לכן, שהורים חרדים מפני כישלונם כהורים. הם חוששים שמא יזיקו לילד שהם אוהבים, ולכן מסוגלים פחות ופחות להתנהג עם ילדם בצורה טבעית, מלאת בטחון וזורמת ולהעמיד בפניו דרישות. הם טועים לחשוב, שילדיהם צעירים מכדי לבצע מטלות הנוגעות לניקיון ולתחזוקת הבית.

ואולם, חשוב לתת לילדים מטלות, כבר בגיל צעיר. חינוך הילדים לאחריות ולתרומה למשפחתם חשוב לילדים ולפיתוח ערכם העצמי. חינוך כזה מלמד את הילד אחריות ומקל על ההורים. באופן זה, הילד מרגיש נחוץ ויודע שהוא מסוגל לתרום לסביבתו, כלומר, ביצוע מטלות תורמת לערכו העצמי. הילד מבין גם שהוא חלק מהמרקם המשפחתי ולא המרכז שלו, שהוא נותן למשפחה ולא רק מקבל ממנה - הוא לומד על שיתוף, על ראיית האחר, על אמפתיה.

1. התחילו בגיל צעיר
הורים רבים חושבים שהילדים שלהם צעירים מדי, אבל ילדים מסוגלים להרבה יותר ממה שאתם חושבים. ילדים יכולים לבצע מטלות כמו להוריד מהשולחן, למיין גרביים, לשים בגדים במכונת הכביסה או לנקות את השולחן אחרי ארוחה, כבר בגיל צעיר. הילדים לומדים תוך כדי עשייה, אם הם לא יתנסו, הם לא ילמדו. זכרו: ילדים צעירים אוהבים לעזור מפני שכל משימה כזו מהווה עבורם אתגר מעניין ואישור שאנו סומכים עליהם ורואים שהם ילדים בוגרים.

2. תיווך
תווכו לילד את המשימות. בהתחלה, הראו לו כיצד לבצע את המשימה, צעד אחר צעד. בשלב הבא בקשו מהילד לעזור לכם לבצע את המשימה. לאחר מכן, הילד יבצע את המשימה כאשר אתם משגיחים עליו. לאחר שהתרשמתם שהילד מיומן מספיק, בקשו ממנו לבצע את המשימה לבד.

3. הוראות מדויקות
"צריך לסדר את החדר" הוא משפט מעורפל, הניתן לפירוש במספר דרכים. מה שמסודר בעיני האחד יחשב כבלאגן בעיני האחר. יתרה מזו, ילד צעיר יהיה מוצף מול גודל המשימה ועלול לא לעשותה כלל. עדיף לומר: "שים את הספרים על המדף, את הכלים במטבח ואת הצעצועים בארגז".

4. משימות מותאמות
הקפידו לתת לילד מטלות התואמות את גילו, את השלב ההתפתחותי שלו ואת יכולותיו. אל תתנו לו מטלות שיתסכלו אותו כל הזמן מפני שלא יצליח לקיים אותן באופן קבוע.

5. שבחים
שבחו את הילד על התהליך, על המאמץ ועל הרצון ולא על התוצאה. עודדו את הילד ושבחו אותו תוך כדי ביצוע המטלה ולא רק לאחר שהיא הושלמה. חשוב לייצר סביבה חיובית ותומכת וחשוב שהילד ירגיש שאתם רואים אותו ואת המאמצים שלו.

6. עקביות
היו עקביים והתמידו בציפיות שלכם. חוסר עקביות בדרישה לביצוע מטלות יגרום לילדים להתחיל במשא ומתן אם כן או לא לבצע את המשימות הפעם והשלב הבא יהיה, שהם ידחו את השלמת המטלות בתקווה שמישהו אחר יבצע אותן במקומם. רק אחרי שהשתרש אצלם הנוהג לבצע את המטלות ניתן מדי פעם לחרוג מהשגרה.

קרן יטיב היא יועצת משפחתית בכירה ומאבחנת ציורי ילדים, מומחית בגיל הרך, והבעלים של מרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה