אביב הגיע, פסח בא, השמש מחממת, הציפורים מצייצות ועוד מעט ונלך כולנו בבגדים קצרים. הרבה מאוד הורים מחכים לאביב כדי לגמול את ילדיהם מחיתולים, כי קל יותר לגמול כשבחוץ חם ושכבות הביגוד קלילות יותר. אבל איך נדע שהילד שלנו בשל לגמילה?
מקובל לדבר על מספר סימנים שמראים בשלות לקראת גמילה. הסימנים עוסקים במרכיבים שפתיים, מוטוריים, קוגניטיביים וכמובן רגשיים אצל הילד. אבל יש דרך נוספת - להתבונן במוכנות של הילד לגמילה דרך הציורים שלו. זהו כלי נוסף שניתן להשתמש בו על מנת להעריך את יכולותיו ואת חזקותיו של הילד.
גיל הגמילה אצל ילדים בישראל עומד כיום על גילאי שנתיים- שלוש וחצי. מבחינת התפתחות הציור, רוב הילדים בגיל הזה נמצאים בשלב השרבוט המובנה, המתוכנן. בשלב הזה הילד מודע לכך שהוא זה שיוצר את הסימנים על הדף, הוא חוזר עליהם שוב ושוב ומבלה זמן ממושך בשרבוט. הוא מתחיל בציור סימנים כגון קווים אנכיים או אופקיים ומרובעים למיניהם. לאחר שהילד התאמן במשך זמן ניכר על צורות אלו השרבוטים הופכים משוכללים ונשלטים יותר והילד מתחיל לצייר צורות עגולות, שמהן תצא דמות האדם הראשון - דמות הכוללת עיגול ורגליים שיוצאות מהראש.
מה הציור של הילד שלכם אומר?
כאשר אנו מתבוננים בשרבוטי ילדים, על פניו זה נראה "קשקוש בלבוש". אולם כל אדם שעובד עם ילדים יודע שלכל ילד יש את טביעת האצבע הייחודית שלו בציור, ושניתן בהחלט להבחין למי מהילדים שייך כל שרבוט.
מתוך השרבוטים ניתן ללמוד, כאמור, על אופי הילד הצעיר. ניתן לדעת האם הוא ילד מוחצן או מופנם, האם הוא ילד שנתקע מול דברים ומתקשה במעברים ושינויים או שמדובר על ילד זורם, שמסתגל בקלות. ניתן גם ללמוד האם הילד, לאחר שכבר הסתגל, ממשיך קדימה או שזהו ילד שיש לו רגרסיות לאורך התהליך, והאם יש פחדים או שמדובר בילד בעל ביטחון עצמי. על כל אלו מעידים איכות הקווים שהילד מצייר ואופן ציורם.
אם הילד משרבט בתנועות אחידות וזורמות, ללא זוויות וקוים חדים וללא חזרתיות על אותם קווים שוב ושוב, ובאיכות קו רציפה ולא מקוטעת, והשרבוט מתפרש בצורה טובה על הדף, אינו "חונק" ומשאיר תחושה של אווריריות - נוכל לומר שהילד סתגלן, מתרגל היטב ובקלות למצבים ובדרך כלל אין אצלו רגרסיות משמעותיות. באופן ציור כזה אין גם פחדים שונים שמפריעים לו ומעכבים אותו. זהו ילד שיהיה לו קל יותר להיגמל מחיתולים, מפני שאין לו נטייה להיתקע.
מצד שני, ילד שתנועותיו על הדף חדות ותזזיתיות, השרבוט שלו מלא קוים זוויתיים ונוקשים, עם חזרתיות מרובה על אותו קו שוב ושוב, והדף מלא כולו בשרבוט עד שיש תחושה שאין אויר ונוצרת תחושת מחנק - הוא ילד סוער יותר, שמתקשה יותר מול מעברים ושינויים, וגם כשהוא עובר אותם, המעבר אינו מיטבי ונראה רגרסיות שונות. זהו ילד שיש לשקול כניסה לתהליך גמילה איתו, מאחר ובהתאם לאופיו הוא יתקשה מול המעבר מחיתולים לתחתונים ומהצורך להתאפק ולא לספק את צרכיו המיידים לטובת סיפוק האחר. בנוסף, זהו ילד, שייתכן מאוד שנראה אצלו רגרסיות רבות בתהליך הגמילה ויתכן מאוד שיש גם פחדים שונים, המעכבים את התקדמותו בתהליך.
בתמונה מעל מופיע שרבוט של נעם, בן שנתיים ושלושה חודשים, ניתן לראות שהשרבוט ממלא את כל הדף, עד שאין תחושת אויר. הקוים זוויתיים מאוד, ויש הרבה חזרות על קווים מסוימים עד שהם נהיים עבים יותר. על פי השרבוטים נראה שנעם מאוד סוער, מתקשה מול מעברים ושינויים, אינו ילד זורם וכל שינוי אצלו מלווה בתהליך הסתגלות ארוך וברגרסיות רבות. בנוסף נראה כי יש פחדים, שמונעים התקדמות ומעכבים אותו. ההורים אישרו שלנעם קשה להסתגל לשינויים, הקליטה שלו בגן ארכה חודשים רבים ועדיין יש רגרסיות מדי פעם והוא פוחד מאוד מרעשים ומתנועות פתאומיות.
ההמלצה היא לא להתחיל כרגע בתהליך גמילה מחיתולים מאחר ונעם לא יוכל "להחזיק" אותו. מומלץ להורים לחכות.
לעומתו, בתמונה מעל מופיע שרבוט של אלה בת שנתיים וארבעה חודשים. ניתן לראות שהשרבוט מרווח מאוד ומתפרש על הדף בצורה מאוזנת, יש תחושה שקל לנשום בתוך השרבוט הזה. הקווים זורמים, מעוגלים ברובם, לא נראות היתקעויות רבות ואין כמעט חזרות על קווים שוב ושוב. זוהי ילדה שמסתגלת בקלות למעברים ולשינויים ועושה את זה בצורה טובה. היא אינה מוצפת ואין משהו שמעכב אותה כרגע. נראה שאלה יכולה להתחיל תהליך גמילה מאחר והיא פנויה אליו ויש בה כוחות ויכולות להיות בו ולהתמודד עם האתגרים שבו.
קרן יטיב היא יועצת משפחתית בכירה ומאבחנת ציורי ילדים, מומחית בגיל הרך, והבעלים של מרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה