פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מעוררי השראה: מי הם החוקרים שידליקו משואה השנה?

      ד"ר גבי עידן, יצר קפסולת מצלמה ייחודית שעזרה באבחון של מחלות מעיים שנמכרת בכל העולם, והוא מאמין כי הדרך לשינוי מתחילה בחינוך. פרופ' מרתה וינשטוק-רוזין שפיתחה תרופה לשיפור חייהם של חולי אלצהיימר, מקווה שעוד נשים יגיעו בעקבותה

      טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, 5 במאי 2014 (יואב דודקביץ')
      טקס הדלקת המשואות הקודם (צילום: יואב דודקביץ’)

      בימים שבהם הרפואה בישראל קורעת תחת הנטל, שניים ממדליקי המשואות ביום העצמאות הקרוב, שעל שמותיהם הוכרז היום (ראשון), מזכירים כי על אף הקשיים, בישראל נרשמו גם הישגים פורצי דרך בתחום. השניים הם ד"ר גבי עידן, ממציא ומפתח רעיון מצלמות הווידיאו הזעירות הממוקמות בקפסולות לבליעה ופרופ' מרתה וינשטוק-רוזין, כלת פרס ישראל, אשר פיתחה תרופה לטיפול ושיפור איכות חיי החולים במחלת האלצהיימר. שניהם הופתעו מהבחירה ולשניהם יש מסר להעביר.

      ד"ר עידן קיבל "בהפתעה גמורה" אמש את שיחת הטלפון שבישרה לו כי נבחר להדליק השנה משואה בטקס המרכזי ביום העצמאות, שיתקיים בהר הרצל. "בהתחלה חשבתי שזאת מתיחה של אחד הבנים שלי. בסוף השתכנעתי", הוא אומר הבוקר.

      שינה את אופו האבחון של מחלות ובעיות מעיים

      ההמצאה של ד"ר עידן שינתה את פני האבחון של מחלות ובעיות מעיים. מדובר במעין גלולה, אורכה 26 מ"מ ומשקלה כארבעה גרם, שנבלעת עם מים. היא נשארת בגוף כשמונה שעות ובאמצעות מצלמה זעירה מתעדת את תוך המעי הדק. בסופו של דבר היא יוצאת מהגוף בדרך הטבע. הגלולה אנדוסקופיית המעי ולאבחון אי-סדירויות במערכת העיכול.

      את הרעיון הגה ד"ר עידן כשהיה מהנדס אלקטרו?אופטיקה צעיר ברפאל. בשנת 1998 הוקמה חברת Giving Imaging, אשר פיתחה ומשווקת את הקפסולה. מנימוקי הוועדה שבחרה את מדליקי המשואות: "בשנת 1988 הוקמה חברת, שהייתה חלוצה בפיתוח הטכנולוגי אנדוסקופיית המעי באמצעות קפסולה. מוצרי החברה אושרו לשימוש בארה"ב ובאירופה, ומאז הקפסולה נפוצה בכל רחבי העולם".

      לדבריו, לפיתוח הגלולה הגיע דרך שיחה עם חבר, פרופסור איתן סקפה, לפני 33 שנים. "הוא העלה בפני את הבעיה, רק שלא היה לי פתרון בשבילו", הוא נזכר. "לקח 10 שנים עד שהטכנולוגיה הבשילה ואפשר היה להתחיל לדבר על פתרון".
      את הניסויים הראשונים בקפסולה הוא ביצע ברפאל. "אחר כך נפתחה החברה שפיתחה את הגלולה. ב-2001 התקבל אישור ה-FDA והתחלנו לשווק. עד היום יוצרו כמעט שלושה מיליון יחידות. אני שמח בעיקר שזה היטיב את חייהם של הרבה אנשים ואצל אחרים זה הביא לשיפור איכות החיים. הקפסולה הקלה על ההבנה של הבעיה שלהם".

      הכל מתחיל בחינוך

      לדברי ד"ר עידן, העובדה שב-2013 החברה נמכרה לחברה זרה, אכזבה אותו מאד. "זה גרם לי צער רב. החברה הייתה רווחית ולא חשבתי שהייתה הצדקה למכור. אני חושב שגם בישראל ניתן להגיע להישגים גבוהים, הכל עניין של ניהול וחינוך. עם ניהול טוב, אפשר להתקדם גם בתנאים הקיימים כיום במדינה. אבל הכל מתחיל בחינוך. אני בוגר בית ספר מקצועי. צריך להוסיף לבחינות הבגרות את תחום הטכנולוגיה כחובה. זה לא פחות חשוב מביאליק ומהיסטוריה. לא להפריד, אלא למזג את החינוך המקצועי והחינוך התיכוני. זאת הדרך לרפורמה אמיתית".

      מאז דבר בחירתו, ד"ר עידן מוצף בטלפונים ובמברכים. "עוד לא הספקתי לחגוג. חשוב לי להודות להמון חברים שפגשתי בדרך, שבלעדיהם לא היה יוצא כלום. זאת תזמורת. לא עסק של אדם יחיד. עם חברים כאלה אפשר להגיע רחוק".

      מרטה וינשטוק-רוזין, זוכת פרס ישראל לשנת 2014 על פעלה בתחום הרפואה (יואב דודקביץ')
      מרתה וינשטוק-רוזין (צילום: יואב דודקביץ’)

      גם פרופ' מרתה וינשטוק-רוזין לא הספיקה לחגוג. בין מבול הטלפונים והברכות, היא מתכוננת לחתונתה של נכדתה, אחת מ-20 הנכדים של ד"ר וינשטוק-רוזין, הערב. בנימוקי הוועדה שבחרה בה נכתב כי היא "קבעה רף גבוה של מצוינות במחקר מדעי ותרמה להתקדמות פורצת דרך בתחומי הרפואה בגילוי מולקולת הריבסטיגמין."

      עוד נכתב כי "היא פיתחה את התרופה אקסלון, המיועדת לטיפול באלצהיימר, ומשפרת את איכות חייהם של מאות אלפי חולים ברחבי העולם. הייתה שותפה גם לפיתוח התרופה רסג'לין (אזילקט) המיועדת לטיפול בחולי פרקינסון. על הישגיה הנדירים הוענק לה פרס ישראל לשנת 2014 בתחום חקר הרפואה".

      "הופתעתי לחלוטין", אומרת פרופ' וינשטוק-רוזין . "חשבתי שפרס ישראל זה מספיק לכל אחד. עצם העובדה שאומרים שעזרתי להרבה אנשים זה מספיק בשבילי. אני חושבת שהדבר הטוב שיצא מכל הפרסים והתארים, הוא שאולי זה יכול לעודד עוד נשים לעשות כמוני. אם הן לא היו שומעות עלי, הן לא היו יודעים שזה אפשרי".