פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיים של אבא: סדר לעצמך את החיים

      התחושה שמשהו חייב להשתנות, גרמה לי לפתוח את ספר ההדרכה "הורות עכשיו", ולחפש פתרון לבעיה הידועה בשם "אבא, אתה תמשיך לחפור ואנחנו נמשיך לעשות מה שבא לנו"

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , צילום: ארז מיכאלי)
      אפשר אחר כך? (צילומים: ארז מיכאלי)

      אחח, הרגל. החדר של הגדולה נראה כמו שדה מוקשים, כשמתוך הבלגן מבצבצת פה ושם קצת רצפה. דרכתי על שטיח שמעליו היה עיפרון שמעליו הייתה חולצה שהסתירה, ונדקרתי באותה רגל שקודם לכן דרכה על בובת פאוור ריינג'ר ומגרפה באמבטיה. הילדים יצאו מבולגנים בדיוק כמו, טוב, מתוך שמירה על כבודה לא אציין, אבל זה לא בא ממני. הגיע הזמן לאתחל לילדים את הראש.

      מתוך ייאוש שלפתי מכוננית הספרים ספר בשם "הורות עכשיו" שהתגלגל לידיי לפני כמה חודשים, והפך מבחינתי ל"הורות אחר כך". אני אוהב שאת הספרים שלי כותבים מאיר שלו, אלבר קאמי או איאן קרשו, וסולד מספרי עצות והדרכה נוסח "כך תהפוך לטייקון בתוך שבוע", שכמה מיליוני בני אדם חסרי תקווה קונים בשארית כספם והופכים את המחבר למיליונר בתוך שבוע, או ספרים נוסח "לגלות את האור בחמישה צעדים", שזה בערך המרחק מקצה החדר למתג החשמל.

      אבל התחושה שמשהו חייב להשתנות, בעיקר הסיבה לכאב בכף הרגל, גרמה לי לפתוח את הספר, ולחפש פתרון שמימי לבעיה הארצית והנפוצה הזאת – חדרים מבולגנים מאז ולתמיד. ובסאבטקסט: אבא, אתה תמשיך לחפור ואנחנו נמשיך לעשות מה שבא לנו. פתחתי בעמוד 47.

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , צילום: ארז מיכאלי)
      הגיע הזמן לאתחל לילדים את הראש

      המחבר, ד"ר אלי שגיא, מציג את הגישה השיווקית להורות. הרי כיום משווקים הכול, אז גם הורות, למה לא. הדרך שלו פשוטה: אסטרטגיות שיווקיות שמניעות צרכנים יכולות לסייע להניע את הילדים, ולגרום להם לשתף פעולה. ההורים מבקשים והילדים, כלומר הלקוחות, "קונים" את הבקשות ומבצעים. וואלה, מתאים לי. אם זה מה שיהפוך את החיים שלנו לפרסומת בה אשתי ואני הורים בלונדינים וגבוהים שמחייכים לילדים צחורי שיניים ותכולי עיניים בתוך חדר שמסודר כמו מוזיאון ונקי כמו בית מרקחת, אז לעזאזל אם הדיבוב לא מתאים לתנועות השפתיים.

      לקחתי שבוע וניסיתי על הילדים את הטריקים השיווקיים. הלקוחה הגדולה אוטוטו בת 11, הלקוח הקטן תיכף בן 6.

      האסטרטגיה השיווקית: יצירת אג'נדה חדשה

      כמו שכתוב בספר: מפסיקים לעשות מה שעשינו קודם והוכח כלא יעיל ומציעים משהו חדש. במקום לדבר על סידור החדר, דברו על פעולה מושכת יותר כמו משחק, שתשיג את המטרה בעקיפין.

      איך? הזמינו את הילד למשחק זריזות: מדדו כמה מהר מכניסים לקופסה. וגם: בהנחה שהרצפה עמוסה אפשר לבקש מהילד להשאיר את מה שהוא מוכן למסור לילדים אחרים ואת השאר להחזיר למקום.

      מראש לא נכנסתי עם הגדולה למשחקי זריזות כי הייתי מקבל ממנה זריז את המבט של אני-כבר-לא-תינוקת-אתה-כן? אז אמרתי לה שמה שהיא תשאיר על הרצפה הולך לתרומות. נשאר בערך הכול. לקחתי את הנעליים החדשות וירדתי איתם לפח. איפה הנעליים? היא זעקה. ליד הפח, עניתי. היא פתחה את הדלת. ואז ירדה במדרגות. ואז קראה לי, וירדנו יחד לפח, ושם הם היו. עיניה נפערו בפליאה. אחרי דקה הנעליים היו במגירה בחדר. עם הילד לא היה צריך להילחם בכלל. במשחק הזמנים הוא הצטיין, ובגישת ה"תרומות" אפילו התנדב לדלדל חלק מחצי מיליארד הצעצועים שלו.

      מסקנה לגבי הילד: עד גיל מסוים הם כנראה מתמסרים לכל בקשה.

      מסקנה לגבי הילדה: מגיל מסוים נראה שטיפול בהלם הוא אפקטיבי.

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , צילום: ארז מיכאלי)
      טיפול בהלם באמצעות נעלי ספורט

      האסטרטגיה השיווקית: הצעה של סדרת אפשרויות

      כמו שכתוב בספר: מציעים כמה חלופות של המותג, כדי לתת לצרכן הרגשה שאינו צריך לחפש במקום אחר. תנו לילד לבחור, כך ירגיש שליטה ומחויבת לבחירתו. השאלה היא "איך לעשות?", ולא "האם לעשות?". אפשר לתת חלופה שאינה אהובה כדי שתהיה לו מוטיבציה לשתף פעולה עם הבחירה.

      איך? "תרצה לסדר את החדר לבד או איתי?". "תרצה לסדר את החדר כמו סופרמן או ספיידרמן?". "תרצי לסדר את החדר תוך כדי קליעה לסל או תוך כדי שיר?".

      שניהם, כמובן, רצו לסדר איתי את החדרים שלהם, כי מי רוצה עכשיו לפנות את חירייה לבד. אבל בעוד שהילד עשה זאת כגיבור-על ועמד בזמנים של השיר שהשמעתי לו, הילדה פחות שיתפה פעולה וסידרה יחד איתי, אלא יותר עמדה במרכז החדר ואמרה לי איפה לשים כל דבר.

      מסקנה לגבי הילד: יעילות מדהימה, להמשיך עם השיטה הזאת גם למקלחות והתארגנות בבוקר.

      מסקנה לגבי הילדה: היא הופכת לאישה.

      האסטרטגיה השיווקית: חיקוי של מוביל דעה. כלומר, סלב

      כמו שכתוב בספר: מראים דמות נערצת או מוערכת של ידוען צורכת את המוצר, כדי שלקוחות יחקו את הידוען וגם יאמצו את המוצר.

      איך? בגיל הרך הילד מחקה את ההורים. כשהילד יראה הורה מסדר את החדר, עולה הסיכוי שירצה לסדר את חדרו.

      יעני ארז טל מבסוט מבנק הפועלים ורוצה שגם אתם תהיו מבסוטים כמוהו? נו, באמת. זה לא יקרה. הילדים מאוד סלקטיביים באופן שהם מחקים אותנו, לכן הם רואים אותנו מסדרים כל היום.

      מסקנה לגבי הילד: למצוא ביוטיוב סרטון של כריסטיאנו רונאלדו מסדר את הבית. ולקוות לטוב.

      מסקנה לגבי הילדה: למצוא ביוטיוב סרטון של אליאנה תדהר מסדרת את הבית. ולקוות לטוב.

      אליאנה תדהר (ניר פקין , אלירן אביטל)
      חייבים למצוא סרטון של אליאנה תדהר מסדרת את הבית (נצילום: יר פקין)

      האסטרטגיה השיווקית: קנה-קבל / עשה-קבל

      כמו שכתוב בספר: רק מי שיקנה מוצר מסוים יוכל לקבל מתנה. סידור החדר הוא השלב המקדים, ומי שביצע אותו יקבל מתנה.

      איך? "נלך לגן השעשועים מיד אחרי שהחדר יהיה מסודר". כך הילד יבין מה נדרש ממנו כדי לקבל את ה"מתנה". הסמנטיקה חשובה: עדיף להימנע מיצירת התניה (אם תעשה – אז תקבל) כי היא יכולה להוביל למאבק כוחות. עדיף לומר שיקבל את המתנה מיד בתום השלב המקדים.

      זה עובד. חלקית. הילדה עצמאית מדי ומנהלת יומיום עמוס מדי והיא לא שונה מהגברתנים האלה ששמים צרור מפתחות וסלולרי על השולחן בפגישה, כך שצריך למצוא דיל מפתה וזה קשה. הילד עדיין שבוי, אבל יודע לסחור וללכת סחור סחור.

      מסקנה לגבי הילד: הוא עדיין מקשיב לי!

      מסקנה לגבי הילדה: היא שוב לא מקשיבה לי!

      האסטרטגיה השיווקית: התמקדות בתועלת

      כמו שכתוב בספר: שמים דגש על התועלת שהלקוח יפיק מביצוע הפעולה, ולא על ביצוע הפעולה עצמה. הדגש על ביצוע הפעולה עלול להביא למריבה על מי מחליט, ואילו הדגש על התועלת יעזור להשיג את העיקר שזה סדר.

      איך? להציע לילד תועלת שתשכנע אותו שכדאי לו לסדר את החדר, ולא להסתפק בבקשה או בדרישה לעשות זאת. לדוגמה: "בוא נאסוף את כל החלקים כדי שבעתיד תוכל להשתמש שוב במשחק הזה".

      בגדול התגובה שלהם היא משהו כמו שיואו אבא אתה מה-זה מדבר בהיגיון עכשיו, אבל מה-זה לא בא לנו להזיז את התחת, כי אם המחיר הוא לאבד חלק מפאזל או קשת לשיער, אז אנחנו מוכנים לשלם אותו, ואתה?

      המסקנה לגבי הילד: לפנות ללב שלו.

      המסקנה לגבי הילדה: לפנות לכיס שלה.

      חיים של אבא (מערכת וואלה! NEWS , צילום: ארז מיכאלי)
      עוד לא אבדה תקוותנו

      האסטרטגיה השיווקית: חיזוק החוזקות

      כמו שכתוב בספר: מתמקדים בנקודות החוזק של החברה או המותג ומעצימים אותן, הן כדי לחזק את הביטחון בבחירת המושג, והן כדי להופכו למושך יותר לעומת החלופות.

      איך? נרצה שהילד יבחר לסדר את החדר, ושיעדיף זאת על פני הבלגן. לשם כך נמצא בהתנהגותו או במאפייניו מוטיבים שיעזרו לו לבחור לסדר את החדר, נעצים אותם ונשתמש כמנוף להשגת המטרה. דוגמה: "אתה ילד אחראי מאוד. ילד אחראי שומר על הצעצועים שלו. בבקשה החזר את הצעצועים למקום".

      הילדה שמעה ממני כמה מחמאות, חייכה קלות ושלחה מבט של יא-נאיבי תנסה דרך מתוחכמת יותר. ניסיתי לשתול לה זיכרון וסיפרתי לה איך פעם היא הייתה מסודרת וקפדנית, אבל יש לה זיכרון חד, היא יודעת שכדאי לי פשוט לעזור לה לסדר אם אני רוצה שמשהו ישתנה. אצל הילד זה עבד לפי הספר. הוא באמת מסודר, רק צריך להזכיר לו את זה יותר.

      המסקנה לגבי הילד: עוד לא אבדה תקוותנו.

      המסקנה לגבי הילדה: אבדה, אבדה.

      לדף הפייסבוק חיים של אבא

      לעמוד הטוויטר של ארז מיכאלי