לא רק ויאגרה: הכל על הפרעות בזיקפה והטיפול בהן

אף שתופעות של אין אונות שכיחות בעיקר בגילאים מבוגרים, ועשויות להופיע אצל 60 עד 70 אחוזים מהגברים בגילאי 60 ומעלה, לא מדובר בהפרעה של הגיל המבוגר בלבד. מחקרים מצאו כי רבע מהצעירים באמצע שנות ה-30 סובלים גם הם מהפרעות זיקפה שונות. מעבר לקושי ביחסי מין, תפקוד מיני לקוי משפיע גם על מצב רגשי, נפשי, זוגי ואף עשוי לפגום בפעילות ברמה החברתית.

בעבודה שערכתי עם עמיתי בקרב כעשרת אלפים גברים צעירים, בגיל 34 בממוצע, נמצא קשר בין שכיחות בעיה בזיקפה לבין גיל, עם עלייה בשכיחות הבעיה כבר בעשור הרביעי. כמו כן, הודגם שגורמים נוספים, פרט לגיל, עשויים להעלות במידה משמעותית את הסיכון לליקוי, ובהם עישון ושומנים גבוהים בדם.

הופעת התרופות לשיפור האון, אי שם בסוף המאה הקודמת, גרמה למהפכה בטיפול בהפרעות התפקוד המיני. עד אז אנשים חשבו שמדובר במותרות ולא בבעיה רפואית המצריכה טיפול, אבל לאחר הופעת תרופות אלו עלתה המודעות לבעיה ואיתה גם כמות הפניות לרופאים המטפלים.

קו הטיפול הראשון בטיפול בבעיות אין אונות הן התרופות הניתנות דרך הפה מקבוצת חוסמי פוספו-די-אסטראז 5 (PDE5 inhibitors): המוכרת מבניהם היא הסילדנאפיל (ויאגרה, תרים), ואיתה גם הרדנאפיל (לויטרה) והטדלאפיל (סיאליס). כל התרופות נוחות לנטילה ובעלות היענות גבוהה, בשל יעילותן ומיעוט תופעות הלוואי שהן גוררות.

כדי להבין איך פועלות התרופות האלה, צריך להבין כיצד נוצרת זיקפה. זיקפה מתקיימת כאשר גירוי מיני עובר ממש כמו אות חשמלי מהמוח דרך מערכת העצבים המרכזית אל כלי הדם בפין. גירוי זה מוביל לשרשרת פעולות כימית באיבר המין, בסיומה כלי הדם בפין מתרחבים ומתמלאים בדם. אנזים בשם PDE5 גורם להאטת התהליך על ידי פירוק מתמיד של אותו חומר שמזרז הרחבת כלי הדם (cGMP), מכאן שהוא מאט את הפירוק של החומר ומעלה את הריכוז שלו באזור, מה שמוביל לשיפור בהרחבת כלי הדם ומכאן גם לשיפור הזיקפה.

התרופות מיועדות לכל אותם אנשים שחווים ירידה באיכות הזיקפה או ביכולת לשמור על משך זיקפה לקיום אקט מיני מספק. בארצות הברית לבדה מדובר על כ-30 מיליון גברים בגילאי 40 עד 70, כאשר הגורמים לבעיות אין אונות עשויים להיות גופניים (פיזיולוגיים), נפשיים-רגשיים, או שילוב של שניהם יחדיו. מנגנון הזיקפה הוא עדין ומורכב ומחייב תקינות של מערכות רבות בגוף (מח, חוט שדרה, עצבים, כלי דם, פין, הורמונים) ותיאום בינן. כל מה שפוגע באותן מערכות עשוי גם לפגוע בזיקפה.

הסיבות הפיזיולוגיות בעטיין נוצרות בעיות זיקפה, כוללות מחלות כלי דם (בעיקר טרשת עורקים), שומנים גבוהים בדם (כמו כולסטרול וטריגליצרידים), לחץ דם גבוה, שימוש באלכוהול, עישון, סוכרת, מחלות כבד ו/או כליה, בעיות עצביות, עייפות וחוסר שינה, שינויים הורמונאליים (כמו מחסור בטסטוסטרון, בעיות בפעילות בלוטת התריס), תופעות לוואי של תרופות, וזו רק תחילתה של רשימה ארוכה.

גורמים נפשיים עשויים לכלול מתח, רגשות אשם, דכדוך עד דיכאון, דימוי עצמי נמוך, לחץ מפרטנר/ית תובעני/ת או כל סוג לחץ אחר. סיבות פסיכולוגיות עשויות להביא לגורם פיזי ולהיפך, כך לדוגמה, אם מחלת כלי דם גרמה לפגיעה בזרימת הדם אל איבר המין וכתוצאה לכשל זקפתי, הרי המתח הנלווה לכך גורם להחמרה נוספת ביכולת הזקפתית.

תרופות לשיפור האונות בטוחות לחלוטין לשימוש, למעט במקרים של שילוב עם תרופות מקבוצת הניטראטים -תרופות מרחיבות כלי דם הניטלות על ידי חלק מחולי לב, כגון קורדיל, מונוקורד או מונוניט. גם במקרים של חולי לב לא מאוזנים, לדוגמה, בחודש הראשון לאחר התקף לב או אירוע מוחי, יתר לחץ דם קשה ולא מאוזן ועוד, אין ליטול את התרופות האלה. כמו כן אין להשתמש בהן בקרב חולי מחלת עיניים מסוג רטיניטיס פיגמנטוזיס. בכל מקרה, התרופות לאין אונות הינן תרופות מרשם ועל כן בכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה המטפל לפני השימוש.

לתרופות אלו שלושה מינונים – נמוך, בינוני וגבוה. בכל מקרה מומלץ להתחיל במינון הבינוני ולפי ההשפעה להחליט האם לרדת או לעלות במינון. קיימות כיום בארץ מגוון תרופות בקבוצה ואת כולן ניתן ליטול כשעה לפני האקט המיני. ההבדל העיקרי ביניהן הוא במשך השפעתן, כאשר כולן מספקות חלון הזדמנויות של כ-12 שעות לאחר נטילתן. מבין התרופות יש כאלו עם פס חצייה, המאפשר לחצות את התרופה לשתיים, מה שמאפשר גמישות בהתאמת המינון. אם התגובה יעילה, ניתן להסתפק בחצי כדור ועל הדרך להוזיל את עלות השימוש.

צריך לזכור שתרופות לשיפור האון הן תרופות מרשם ועל כן מחייבות פגישה עם הרופא המכיר את מצבו הרפואי של המטופל לצורך הדרכה לגבי אופן השימוש, בקרה על התוויות הנגד וכן כדי למנוע נטילת התרופה במקרה שאסור. על תרופות מרשם קיימת ביקורת רוקח לגבי איכות התרופה. ברוב אתרי האינטרנט מוכרים זיופים, אשר הסיכון בשימוש בהם רב. אין שום פיקוח על הרכב החומרים בכדורים אלו ועל תהליך הייצור. לעיתים הכדור אינו מכיל כלל חומר פעיל (מלבד גיר וצבע מאכל), לעיתים מינון עודף ומסוכן, לעיתים תוספות רעילות, חומר פג תוקף ועוד.

בנוסף לבעיית התרופות המזויפות, קיימת כיום תופעה של תרופות פלא המוצעות מעל גבי העיתונים והאינטרנט, או בשמן האמיתי - מגוון תוספי מזון שאין שום הוכחה מדעית-רפואית ליעילותן. על חלק מהתרופות נכתב "נבדק מדעית", אך חשוב לדעת שאין זה אומר שזה הוכח מדעית. מטופלים רבים שטופלו בחומרים אלו נכשלים ורק אז מגיעים לאבחון וקבלת טיפול מקצועי, לאחר שהם מבינים שהם צריכים לפגוש מומחה. על כך בונים היצרנים, על הבושה, ולכן השוק מוצף בכל כך הרבה חומרים והבטחות שווא. בנוסף, המפרסמים בעיתון כותבים כאילו משרד הבריאות מאשר מתן חומרים אלו, אך זו הטעייה של הציבור, שכן משרד הבריאות אומנם מאשר שהשימוש בחומר אינו מזיק, אך עם זאת לא מדובר באישור לכך שהחומר יעיל להתוויה לגביה מתיימר היצרן לשווקו. למרבה הצער, בישראל אין כל אכיפה של טיפולים המתיימרים להיות רפואיים, ועובדה זו נובעת כנראה ממחסור תקציבי במשרד הבריאות לצורכי אכיפה. כיום כאשר עלות התרופות לשיפור האון ירדה פלאים , הסיכון ברכישת תרופה מזויפת הופך למיותר לחלוטין.

מדובר בתרופות בטוחות יחסית ואם ישנן תופעות לוואי הן נחשבות קלות וחולפות מהר. תופעות הלוואי הנפוצות כוללות הסמקה, כאב ראש, צרבת וסחרחורת. ברוב המקרים, עם הזמן דרגת תופעות הלוואי פוחתת משמעותית. תופעות לוואי נדירות אשר מחייבות התייחסות של הרופא/ה המטפל/ת כוללות עלפון וזיקפה ממושכת מאוד.

עם כניסת התרופות לשוק בוצעו מספר מחקרים גם בקרב נשים, כדי לבדוק האם התרופה תגרום לשיפור כלשהו בתפקוד המיני שלהן. ברוב המחקרים לא נמצא שום שיפור לעומת תרופות דמה (פלסבו). עם זאת, נשים שטופלו בתרופות נגד דיכאון הגיעו לאורגזמה בקלות רבה יותר לעומת אלו שקיבלו תרופת דמה. כ-70 אחוזים מהנשים שנטלו ויאגרה במקביל לנוגדי הדיכאון דיווחו על העצמה של האורגזמה וקיצור משך ההגעה אליה, לעומת 27 אחוזים שחשו שיפור, אך בעזרת תרופת דמה בלבד. החוקרים לא מצאו קשר בין נטילת ויאגרה בקרב נשים לבין הגברת החשק המיני. בנוסף, תתכן הגברה מסוימת בזרימת הדם אל איבר המין בעת עוררות מינית בנשים סוכרתיות.

אומנם התרופות מסייעות רבות לשיפור התפקוד המיני של גברים הסובלים מבעיה בזיקפה, אך עם זאת יש לזכור שלאורח חיים בריא יש משקל חשוב על חיי המין שלכם. כך למשל, רצוי להפסיק לעשן מםני שזה פוגע בזרימת דם אל איבר המין, יש צורך לשמור על משקל תקין שכן משקל עודף קשור לעלייה בשכיחות בעיות זיקפה, להתאמן באופן סדיר, לבצע בדיקות גופניות ולעסוק בפעילות שתוביל להפחתת מתח וחרדות.

פרופ' רפי חרותי, הוא רופא מומחה בשיקום ומטפל מיני מוסמך