פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אל תאשימו את המחשב: הכל על כאב הידיים הכי נפוץ

      יש כאלה שנוטים לקשר אותה לעבודה על מחשב, אבל תסמונת התעלה הקרפלית שכיחה יותר אצל נשים בהיריון ועובדי כפיים. מה התסמינים שלה, למה חשוב לאבחן מוקדם ומה הטיפול המומלץ?

      תסמונת התעלה הקרפלית (ShutterStock)
      1 מתוך 20 סובל מהתופעה (אילוסטרציה: shutterstock)

      אולי מרביתכם לא שמעתם עליה, אבל ההערכה היא ש-1 מתוך 20 סובל ממנה או יסבול ממנה בעתיד. תסמונת התעלה הקרפלית היא תופעה שבה יש לחץ על העצב המדיאני בשורש כף היד שעלול לגרום לכאבים וחולשה ביד ולקושי בתפקוד היומיומי.

      התעלה הקרפלית היא בעצם מבנה צר המורכב מעצמות ורצועות, המכיל את העצב המידיאני ואת הגידים המכופפים לאצבעות. כאשר מסיבה כלשהי יש גירוי של הגידים או הקטנה של הנפח בתעלה, הלחץ על העצב גדל, והתוצאה היא כאב, נימול וחולשה בכף היד והאצבעות עם הקרנה לאמה ואפילו לכתף.

      הסימפטומים של התסמונת מתחילים לרוב בהדרגה, ביד אחת או בשתי ידיים, לעיתים בשעות הלילה עם כאב שמעיר מהשינה ועובר לאחר "ניעור" הידיים. לפעמים התלונות פחות אופייניות וקיימות תחושות של נפיחות, כבדות, קיפאון ונוקשות. במצבים מתקדמים יכולה להיות אף ירידה בתחושה וחולשה של היד, בעיקר של האגודל. חלק מהסובלים מהתופעה מספרים שהם מפילים חפצים ומתקשים בביצוע פעולות עדינות כגון רכיסת כפתורים בחולצה.

      רכיסת כפתורים (ShutterStock)
      אפילו פעולות יומיומית פשוטות הופכות קשות (אילוסטרציה: shutterstock)

      התסמונת נגרמת בשל עלייה בלחץ בתעלה. אף שברוב המקרים הסיבה לכך לא ברורה, רופאים מאמינים כי קיימת נטייה גנטית לתעלה צרה יותר באנשים מסוימים. גורמים נוספים שיכולים להעלות את הלחץ בתעלה הם: טראומה ליד כגון שבר או נקע הגורמים לנפיחות, סוכרת, הפרעה בפעילות של בלוטת התריס, גידולים ושימוש ממושך בכלי רטט כמו מקדחה.

      שכיחה אצל נשים בהיריון ובגיל המעבר

      התופעה שכיחה פי שלושה אצל נשים, בייחוד כאלה בהיריון ובגיל המעבר סביב גילאי 45-60, זאת בשל צבירת נוזלים ונפח קטן יותר של התעלה. התופעה נחשבת שכיחה גם בקרב עובדי כפיים ופועלי ייצור, עובדי ניקיון, תופרים ועובדים בתעשיית הבשר והדגים. למעשה התופעה שכיחה פי שלושה בקרב עובדי כפיים לעומת אלה שעובדים בעבודה משרדית.

      האבחנה לתסמונת נעשית לרוב במרפאה ומתבססת על שילוב הסימפטומים ובדיקה גופנית אופיינית. ניתן לאשר את האבחנה על ידי בדיקת EMG (בדיקת הולכה עצבית) העוזרת לקבוע גם את דרגת הלחץ על העצב.

      איך מטפלים?

      סדים ליישור שורש כף היד: טיפול זה יעיל בדרך כלל בדרגות הקלות והוא נסמך על מחקרים שמצאו שהלחץ בתעלה הקרפלית הכי נמוך כאשר שורש כף היד בזווית ניטרלית. זווית זאת אינה מאפשרת תפקוד טוב של היד ולכן מקובל להשתמש בסדים בשעות הלילה בלבד. ברוב קופות החולים ניתן לפנות למכון לריפוי בעיסוק לקבלת סד מותאם אישית ללא עלות או בעלות סמלית.

      כדורים נוגדי דלקת וזריקת קורטיזון: כדורים אלה יכולים להביא להקלה בכאב, אם כי לרוב ההקלה זמנית. במתן זריקות קורטיזון קיימת סכנה לפגיעה בעצב ולכן הן פחות מקובלות כטיפול שגרתי.

      פיזיותרפיה: תרגילי החלקת עצב וגידים כמו גם יוגה הביאו לשיפור בתסמיני הלחץ העצבי במטופלים שקיבלו הדרכה נכונה לשימוש בהם.

      מתי חייבים ניתוח?

      כאשר אין הטיפולים האלה לא עוזרים או שישנה ירידה בתחושה או בכוח, ניתן לפנות לטיפול ניתוחי שמבוצע לרוב בהרדמה מקומית ואינו מצריך אשפוז. קיימות מספר טכניקות מקובלות לשחרור העצב.

      ישנן שתי שיטות מקובלות לניתוח. השיטה האנדוסוקופית פותחה כדי להקטין את החתך הניתוחי ולאפשר חזרה מהירה יותר לתפקוד, אבל הסיכוי המוגבר לפגיעה בעצב במהלך הניתוח הפך שיטה זו לשנויה במחלוקת. השיטה "הקלאסית", או השיטה הפתוחה, מבוצעת על ידי חתך אורכי בכף היד. חסרונה העיקרי של שיטה זו הוא בירידה בכוח האחיזה בעיקר בחודש הראשון לאחר הניתוח.

      מרבית המטופלים מדווחים על הקלה מידית בכאבים לאחר הניתוח. לניתוח שיעורי הצלחה ושביעות רצון גבוהים ובניגוד לדעה הרווחת אין "חזרה" של התופעה לאחר הניתוח.

      ד"ר אסתר רובינראוט היא מומחית באורטופדיה ובכירורגיה של היד, ומרכזת תחום כף היד במרכז רפואי "יונתן" - המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב