דמיינו לכם מחלה שבמשך שנים רבות מוכרת לעולם הרפואה ומדביקה אנשים במקומות שונים בעולם, אבל אף אחד לא מתייחס אליה. עד שברגע מסוים היא מדביקה מספר חסר תקדים של בני אדם בפרק זמן קצר, וזורעת פחד ופאניקה, בעיקר באזורים המועדים לפורענות. נשמע מוכר? ובכן, הפעם אנחנו לא מדברים על מחלת האבולה, אלא על צ'יקונגוניה (Chikungunya) - מחלה נגיפית שמועברת לבני אדם על ידי יתושים.
צ'יקונגוניה נפוצה בעיקר באזורים שונים באפריקה, דרום אירופה, דרום מזרח אסיה, ואיים באוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט. בסוף שנת 2013, התפשט הנגיף וזוהה לראשונה גם בחופי יבשת אמריקה באיים הקריביים ובמרכז ודרום אמריקה. מתחילת שנת 2014 דווח כי המחלה הדביקה יותר ממיליון בני אדם והגיעה גם לארצות הברית.
יתושי האדס (Aedes), אשר עוקצים בעיקר בשעות היום, הם הגורם שמעביר את נגיף הצ'יקונגוניה. אם השם נשמע לכם מוכר זה מכיוון שמדובר באותו יתוש שמפיץ את הנגיף דנגי, שגורם לקדחת הדנגי ששכיחה במזרח הרחוק, באפריקה ובדרום אמריקה.
התסמינים של צ'יקונגוניה מתחילים בדרך כלל אחרי 3 עד 7 ימים מהעקיצה על ידי היתוש הנגוע. התסמינים השכיחים ביותר הם חום, כאבי פרקים קשים, וכאבי שרירים בידיים וברגליים. תסמינים אחרים עשויים לכלול כאב ראש, נפיחות במפרקים, או פריחה.
האוכלוסיה שנמצאת בסיכון גבוה להידבקות בנגיף היא פעוטות ומבוגרים. בקרב ילודים שנחשפו במהלך לידה, אנשים מבוגרים (מעל גיל 65), וגם אנשים עם מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב הסיכון לסיבוכים מהנגיף גובר.
אין תרופות לטיפול בנגיף
וירוס הצ'יקונגוניה מוביל את המדענים שחוקרים אותו למצב הדומה לזה של חוקרי האבולה לפני חודשים ספורים: למרות עשרות שנים של מחקר, עדיין אין דרך מוכחת לטפל או למנוע את המחלה, דבר שנובע בחלקו מחוסר העניין של חברות התרופות במחלה.
עם זאת, מדיווח של חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב שפרסמו לאחרונה, עולה כי ניסוי ראשוני של חיסון ניסיוני לנגיף הוכתר כמוצלח, והם מקווים כי הוא בעל פוטנציאל להפוך בתוך זמן לא רב לחיסון בטוח להמונים.
אף שלא קיים טיפול מונע או מרפא, ניתן בכל זאת להקל על החום והכאבים. רוב המטופלים יחזרו להרגיש טוב יותר בתוך שבוע, עם התנייה אחת בחלק מהמקרים, בהם אנשים יכולים לפתח כאבי מפרקים לטווחי זמן ארוכים יותר.
תקווה לחיסון?
צ'יקונגוניה היא דוגמה נוספת למחלה זיהומית שמתחילה להתעורר מבלי שיש לנו באופן ברור את האור בקצה המנהרה בצורתו של חיסון יעיל או טיפול ייעודי. כמו במקרה של האבולה שבתחילת הדרך לא גרמה להתלהבות יתר מצד חברות התרופות, גם בנגיף הצ'יקונגוניה הבעיה דומה. התקווה של העולם המתפתח מופיעה לצערנו רק כאשר המחלות שלהם מתחילות לזלוג למדינות המערב. אין ספק ש-1,900 המקרים שנרשמו בארה"ב, בעיקר בקרב מטיילים שחזרו ממדינות נגועות ולמעלה מ-10,000 המקרים שדווחו בפורטו ריקו בלבד, יכולים להגביר את הלחץ כדי להתחיל לפעול ליצירת חיסון לנגיף.
בכפר הגלובלי הקטן שבו אנחנו חיים ההבדלים בין מחלות של העולם המתפתח לעולם המפותח הולכים ומטשטשים, וכך גם זליגתן של מחלות. דווקא מתוך הצרה המשותפת יכולה לצמוח תקווה להגדלת העניין שבטיפול ומניעה של מחלות שעד לאחרונה היו נחלתם הבלעדית של אזור נידחים בגלובוס.