פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סיוט ושמו מוות בעריסה

      ליאת אורן וקס איבדה את בנה עידו כשהיה בן 5 חודשים. "בבוקר שמתי אותו אצל המטפלת, בצהריים היא כבר התקשרה וצעקה שהילד לא נושם", היא מספרת, ומפצירה בהורים – עשו כל מה שאתם יכולים כדי למנוע מוות בעריסה, שקורה יותר דווקא בחודשי החורף

      ליאת וקס (ראובן קסטרו)
      ליאת אורן וקס. "רק הורה שאיבד ילד יכול להבין מה זה להשאיר תינוק מת בבית העלמין" (צילום: ראובן קסטרו)

      "הגעתי לבית החולים כדי להיפרד מתינוק בן חמישה חודשים שרק הבוקר צחק וינק. העולם שלי קרס ברגע. אי אפשר לתאר את ההרגשה הזו. רק הורה שאיבד ילד יכול להבין מה זה להשאיר תינוק מת בבית החולים, ואחר כך בבית העלמין", כך מתארת ליאת אורן וקס, שאיבדה את בנה עידו לפני כמעט ארבע שנים, את רגעי האימה אחרי מות הבנה הבכור. סיבת המוות של עידו היא מוות בעריסה. ביטוי ציורי, אולי מדי, שמסתיר תשובה מסתכלת מאוד – סיבת המוות אינה ידועה. מוות בעריסה הוא מוות פתאומי, בלתי צפוי ובלתי מוסבר של תינוקות בריאים לחלוטין.

      הרבה מאוד מחקרים נערכו בשנים האחרונות כדי להבין מה גורם למוות פתאומי של תינוקות, אך לא נמצאה לכך תשובה חד משמעית. למרות המסתורין שאופף את התופעה, במחקרים שנערכו ברחבי העולם זוהה קשר בינה ובין גורמי סיכון, שאותם ניתן למנוע. בין גורמי הסיכון נמצאים שינה על הבטן, עישון של ההורים, סביבת שינה לא בטוחה וחימום יתר של חדר התינוק. מסיבה זו, החורף הוא העונה המסוכנת ביותר לתינוקות.

      188 מקרים בארבע השנים האחרונות

      הסיפור של משפחת וקס קשה מאוד, ולצערנו הוא לא סיפור יחיד. על פי דו"ח של משרד הבריאות שפורסם היום, בין השנים 2008 ל-2011 היו לא פחות מ-188 מקרים של מוות פתאומי בתינוקות. מבין התינוקות שסיבת מותם הוגדרה רשמית מוות בעריסה (150 במספר), כ-40 אחוזים מהתינוקות מתו בחודשי החורף (ינואר עד מרץ). עוד נכתב בדו"ח, כי מבין התינוקות שמתו מוות עריסה, רק ב-42 אחוזים מהמקרים דווח כי התינוק הושכב לישון על הגב, 21 אחוזים מהתינוקות הושכבו לישון יחד עם ההורים, וב-54 אחוזים דווח על הורה מעשן. עוד נכתב בדו"ח נכתב כי מספר המקרים של מוות פתאומי של תינוקות עולה עם השנים.

      ליאת וקס (ראובן קסטרו)
      עידו. היה ילד בריא לגמרי (צילום משפחתי)

      וקס, נשואה ואמא לילד בן שנתיים, יודעת את זה היטב. מאז שעידו מת, היא מתנדבת בעמותת עתיד (העמותה הישראלית לחקר ולמניעת מוות פתאומי בתינוקות) ושמה לה למטרה ליידע הורים במה שהם יכולים לעשות כדי למנוע את הנורא מכל. "לצערנו הרב בשנים האחרונות היו לא מעט מקרים של מוות בעריסה בישראל", אומרת וקס, "המסר שלי להורים הצעירים הוא שאני באמת מאמינה שלהורים יש כוח להציל את הילד שלהם. צריך להכיר את גורמי הסיכון ולפעול לפיהם. זה מה שיכול להציל את החיים של הילד שלכם. דווקא בגלל שרב הנסתר על הגלוי בהקשר הרפואי, צריך להקפיד".

      בואי מהר, הילד לא נושם

      למרות שזה קשה מאוד, וקס מבקשת לפרסם את הסיפור של עידו הקטן. "זה היה ההיריון הראשון שלי, היריון ספונטני ותקין לחלוטין, מלבד דבר אחד - ילדתי אותו בשבוע 33. אבל הוא היה בסדר גמור, 2.5 קילו. ילד בריא לגמרי", מספרת וקס. "בגיל ארבעה וחצי חודשים חזרתי לעבודה ושמתי את עידו בפעוטון בקרית גת, שם גרנו אז, אצל מטפלת שיש לה פעוטון כבר 25 שנה. הוא הספיק להיות בפעוטון פחות משבועיים.

      "בשבוע השני שלי לעבודה, ביום שני בשעה 7:30 בבוקר, שמתי אותו אצל המטפלת. ב-13:00 בצהריים המטפלת התקשרה אלי וצעקה: 'עידו לא נושם!'. צרחתי עד שאיבדתי את הקול שלי. לרגע אפילו איבדתי את יכולת התנועה. שעטתי לרכב שלי ומשם טסתי ממקום עבודתי באשדוד הביתה לקרית גת. בדרך התקשרתי לאבא שלי וצרחתי לו שיטוס למטפלת, שמשהו לא טוב קרה", מספרת וקס בכאב, "אחרי כמה דקות אבא שלי התקשר וביקש ממני להגיע לבית החולים ברזילי, לשם פינו את עידו בניידת טיפול נמרץ. לפי הקול של אבא שלי ידעתי שזהו. זה נגמר. הגעתי לבית החולים כדי להיפרד ממנו".

      איך נפרדים מתינוק? "תינוק בן חמישה חודשים תלוי בך לגמרי. אחרי שהוא מת, פשוט בא לך למות ולהיות איתו שם ולשמור עליו במקום שבו הוא נמצא עכשיו. כשזה נקטע בצורה כזאת גסה וכואבת, הדבר היחיד שאת חושבת עליו זה מי ייתן לו לאכול? מי יטפל בו? את לא מבינה שזה נגמר, שהוא לא צריך את זה יותר", אומרת וקס בפתיחות, "זה רגע שאי אפשר לשכוח. פרידה מתינוק בין כמה חודשים, שלפני רגע זחל, והיה צמוד לך לשד, והוא מת".

      ליאת וקס (ראובן קסטרו)
      עידו הקטן. "אתה פשוט נשאר עם העצב שלך, עם החור הזה שלא יתמלא בחיים" (צילום משפחתי)

      לעולם לא אדע מה קרה אצל המטפלת

      אחרי ימי האבל הראשונים, וקס נאלצה להתמודד עם המשבר השני: בירור סיבת המוות. "ביום שזה קרה ביקרו אותי מהמשטרה ושאלו אם אני חושדת שמשהו קרה בפעוטון ואמרתי שכן. לא הבנתי איך ילד בריא יכול ככה פשוט למות. אתה לא חושב על מוות בעריסה, אלא מאמין שקרה לו משהו רע. זאת הסיבה שהחלטתי לשלוח את הגופה של עידו לנתיחה שלאחר המוות", אומרת וקס, "כשקיבלתי את התוצאות עברתי התמוטטות עוד יותר קשה. נקבע שהילד היה בריא. נקבע שזה מוות עריסה".

      למרות הנחיות ברורות של משרד הבריאות להשכיב תינוקות לישון רק על הגב, בישראל הרבה מאוד הורים משכיבים את תינוקם לישון על הבטן, כיוון שזו שינה טובה ועמוקה יותר. מסקרי עמותת עתיד ומשרד הבריאות עולה כי רק 33?40 אחוזים מההורים משכיבים את התינוק לישון על הגב. אבל וקס הכירה את ההנחיות, והשכיבה את עידו הקטן רק על הגב, וכך הנחתה גם את המטפלת במשפחתון. "אני ביקשתי מהמטפלת שעידו ישכב תמיד על הגב. אני לא יודעת מה לחשוב שקרה. אני לעולם לא אדע באמת מה קרה אצל המטפלת. התחושה היא של חוסר אונים. אתה לא מבין מה קרה. לא מצליח לחבר את הפאזל הזה לחתיכה אחת. אתה פשוט נשאר עם העצב שלך, עם החור הזה שלא יתמלא בחיים", הוסיפה.

      כואב לי לפגוש הורים שמתעלמים מהנחיות

      במהלך השבעה של עידו, וקס הצטרפה לעמותת עתיד, שסיפקה לה תמיכה וסיוע. "במסגרת העמותה אני משוחחת עם הורים שזה קרה להם, כדי לתת תמיכה ראשונית, כי זה מאוד קשה. בי תמכו כבר מהשבוע השני אחרי שעידו נפטר וזה עזר לי מאד. עד היום אני בקשר עם העמותה", אומרת וקס. העמותה, ומתנדביה, עובדים קשה כדי להגביר את המודעות של הורים לסיכונים. לדברי וקס, "מאד עצוב לי להמשיך לפגוש הורים צעירים שמתעלמים מההנחיות. אני לא יודעת למה בישראל פשוט משכיבים את הילד או הילדה על הבטן, מעשנים ליד הילד, חלקם ישנים עם הילד. לישראל זה עוד לא חדר למודעות, ולצערי עוד ועוד הורים מצטרפים למעגל הזה".

      ליאת וקס (ראובן קסטרו)
      ליאת וקס עם ספר הזיכרון לבנה. מנסה לסייע להורים במצבה (צילום: ראובן קסטרו)

      גם ד"ר ענת שץ - מייסדת ויו"ר עמותת עתיד, חברת הנהלה של הארגון העולמי למניעת מוות פתאומי בתינוקות ומנתחת אף אוזן גרון במרפאת נשימה ושינה של ילדים בשערי צדק - מדגישה את האחריות של ההורים. "יש כבר מידע ומודעות, אבל לא מתרגמים את זה ליישום", אומרת ד"ר שץ, ומוסיפה כי "יש בידנו אמצעים להקטין את התמותה, וחייבים להתנהג בהתאם. ההנחיות שלנו הן לא אופנה חולפת, זו מגמה שנשמרת כבר שנים. מילוני תינוקות בעולם ניצלו כתוצאה מזה, ואנו מאוד רוצים שגם בארץ המגמה הזו תשתפר".

      ד"ר ש"ץ מבקשת להדגיש בישראל לא מדברים על מוות בעריסה אלא על מוות פתאומי, כיוון שבמרבית המקרים ההורים לא עושים נתיחה שלאחר המוות וחקירה מדוקדקת של זירת המוות, שני קריטריונים הכרחיים כדי לקבוע מוות בעריסה.

      הורים, שימו לב

      מוות בעריסה קורה בעיקר בין גיל חודש לגיל שנה, והשיא של השכיחות היא בין גיל חודשיים לגיל ארבעה חודשים. לדברי ד"ר שץ, על אף שרב הנסתר על הגלוי בכל שקשור למוות בעריסה, ישנם גורמי סיכון ברורים שניתנים למניעה על ידי ההורים:

      1.שינה על הבטן: "גורם הסיכון הראשון הוא גורם תנוחתי", מבהירה ד"ר שץ, "כ-90 אחוז מהתינוקות שנמצאו מתים מוות פתאומי שכבו על הבטן. כשהתחילו להשכיב תינוקות על הגב ירדה התמותה באופן דרסטי בין 50 ל-89 אחוזים". היא מבהירה כי יש להשכיב תינוקות על הגב לכל שינה, ביום ובלילה, שכן חשוב להרגיל אותם לישון על הגב. כשהתינוקות מתחילים להתהפך, יש להשכיב אותם על הגב, אך אין צורך להפוך אותם אם הם מתהפכים.

      לשאלה למה שינה על הבטן מסוכנת, ד"ר שץ משיבה כי אין תשובה חד משמעית. "תאורטית יש כמה תשובות: כששוכבים על הבטן הפנים עלולות להיתקע במזרן ואז יש חסימה פיזית, יש גם חשש לשאיפה חוזרת של דו תחמוצת הפחמן ולחימום יתר", היא מסבירה, "מחקרים פיזיולוגיים הראו עוד שמי שישן על הבטן ישן יותר טוב, וזו הבעיה – על הבטן סף ההתעוררות גבוה יותר מאשר על הגב". היא מסבירה כי ככל הנראה במקרים של מוות בעריסה יש פגם סמוי או חוסר בשלות במערכת העצבית בגזע המוח, באזור האחראי להתעוררות ולתגובה למצבי מצוקה, ולכן חשוב לאפשר לתינוקות תנאים טובים להתעוררות במצבים מסכני חיים.

      2.עישון: "גורם הסיכון השני שזוהה הוא עישון של האם בזמן היריון, גם עישון פסיבי, וגם עישון פסיבי של התינוק, חשיפה שלו לעישון בסביבתו", אומר שץ, ומבהירה כי גם הורים מעשנים שאינם מעשנים בפועל ליד התינוק מסכנים אותו, מכיוון שהעור והבגדים שלהם מלאים ברעלנים. לכן, חשוב להחליף בגדים ולרחוץ ידיים ופנים לפני מגע בתינוק. "על פי חישוב שנעשה באוניברסיטת בריסטולי באנגליה, הימנעות מעישון בזמן היריון ואחרי הלידה יכולה להפחית את התמותה בעוד 60 אחוזים נוספים", אומרת שץ, ומוסיפה כי הסיכון של נשים מעשנות לאבד תינוק גבוה פי ארבעה מזה של אימהות שאינן מעשנות. יש גם קשר כמותי- ככל שמעשנים יותר, הסיכון עולה. כך לדוגמה, אם האמא מעשנת מעל 20 סיגריות ליום הסיכון עולה לפי חמישה.

      3.חימום יתר: "בעיקר עכשיו צריך לשים לב שטמפרטורת החדר צריכה להיות באזור ה-22 מעלות, ולא צריך להלביש את התינוק בשכבות רבות מדי או לכסות בשמיכות רבות ועבות מדי".

      4.שינה משותפת: שינה כזו מסוכנת גם כי יש סכנה למוות בעריסה וגם כי יש חשש למחיצה של התינוק. "זה מסוכן בעיקר עם מבוגר, אבל גם אחים ותאומים לא צריך לשים באותה מיטה" אומרת ד"ר שץ, "אנחנו לא ממליצים על שינה משותפת על אותו משטח לאף אחד. בעיקר מסוכן להירדם על ספה, הסיכון עולה לפי 21".

      5.סביבת שינה לא בטוחה: "מזרון רך מדי ומצעים רכים בתוך המיטה, חפצים ובובות בתוך המיטה, שמיכה לא מהודקת – כל הדברים האלו מסוכנים ולכן אנו ממליצים לישון רק על מזרן נוקשה שמכוסה בסדין דק, במיטה ריקה מכל חפץ כולל מגני ראש" מבהירה ד"ר שץ, "יש להניח את התינוק במיטה כך שרגליו למרגלות המיטה וראשו מרוחק מהשלבים".

      גורמי סיכון למוות בעריסה (צילום מסך , צילום: בדיבות עמותת עתיד)
      גורמי הסיכון למוות בעריסה. באדיבות עמותת עתיד

      חשוב לציין כי מלבד גורמים שניתנים לשליטה יחסית בידי ההורים, ישנם גם גורמים שאינם בשליטתנו. "יש גורמי סיכון שהם לא בידנו, כמו פגות, משקל לידה נמוך, ויש גם סיכון אתני - בארה"ב, לדוגמה, אפרו-אמריקאים נמצאים בסיכון גדול יותר, בישראל יש סיכון גבוה פי 3 לאוכלוסייה הלא יהודית", מסבירה שץ. בנוסף, בנים נמצאים בסיכון גדול יותר מבנות.

      הבשורות הטובות הן שיש גם גורמים מגנים. "הנקה בלעדית מקנה 50 אחוז הגנה ממוות בעריסה, אבל אם את לא יכולה להניק הנקה מלאה, כל הנקה היא טובה. גם מתן מוצץ כשמשכיבים לישון מגן על התינוק. לא צריך להילחם אם המוצץ נשמט, אבל בהשכבה כדאי לתת מוצץ, כנראה כי זה יוצר סף התעוררות יותר נמוך", אומרת ד"ר שץ.

      בשל הצורך להגביר את מודעות ההורים לגורמי הסיכון למוות בעריסה, גם ארגון בטרם לבטיחות ילדים נרתם למשימה. "המקרה של ליאת ועידו הוא מקרה קשה וכואב. לצערנו יש עוד מקרים רבים בהם הורים איבדו את היקר להם מכל", אומרת אורלי סילבינגר מנכ"ל ארגון בטרם, "על ההורים והמטפלים לזכור כי כללי בטיחות יכולים למנוע פגיעות ומוות. אני פונה אליכם ההורים – שימו לב כי כללי הבטיחות שאתם מקפידים עליהם בבית ייושמו גם על ידי המטפלים האחרים בילד, בין אם זה סבא וסבתא, המטפלת או המעון".

      אני לא נתלית בפחדים שלי יותר

      היום, כמעט ארבע שנים אחרי מותו של עידו, וקס היא אמא ליהונתן, ילד מקסים בן שנתיים. "עם הילד החדש יש הרבה פחדים והתמודדות לא פשוטה. יש לי בן זוג חזק ומאד תומך ויש לי את עמותת עתיד שמאוד תמכה בי, ולאט לאט אני מתמודדת", אומרת וקס, "כשאת מאבדת ילד את מבינה עד כמה את חסרת שליטה על החיים שלך ושל אחרים. ברגע שהבנתי את זה, שחררתי. אני לא נתלית בפחדים שלי יותר. יש איזו אבולוציה של המקום של הפחד והכאב. זה תמיד נמצא שם, ממש תמיד. אבל לאט לאט זה מתאזן עם חוויות טובות עם יהונתן, הגענו אתו למקומות שלא היינו עם עידו - כשהוא עבר את גיל חמישה חודשים, כשחגגנו לו לא מזמן יום הולדת שנתיים".

      לשאלה איך אפשר לסייע להורים שעוברים כזה דבר, עונה וקס כי "כשלאנשים קורה דבר כזה, הדבר הראשון שהם צריכים זה חיבוק חם, וכתף לשקוע בתוכה. מצד שני, לתת להם זמן להתרחק ולהתכנס, כי הכל נורא סוער בפנים. הדיבורים יבואו אחר כך. אין שום הגיון ברגעים האלה, אלא ממש מפגש עם המוות פנים אל פנים".

      הקו החם של עמותת עתיד: 02-6666833, אתר האינטרנט של עמותת עתיד: http://www.atidbaby.org/