בשנה הראשונה לחייו של תינוק, קורים שינויים רבים ומהירים. מתינוק בן יומו פורח בתוך שנה אחת פעוט שמבין, מפטפט ומשחק. הרבה הורים מודאגים מקצב ההתפתחות של התינוק שלהם, ושואלים את עצמם האם הוא משיג את אבני הדרך במועד והאם הוא מתפתח "לפי הספר". עבור ההורה המודאג הכניסה לאינטרנט עלולה להיות מאיימת מאוד. הדיונים הקבוצתיים מציפים במידע, וד"ר גוגל מאבחן בן רגע עיכוב התפתחותי, רגישות תחושתית וגם הפרעות תקשורת. אבל חשוב לדעת שלא כל חריגה מהנורמה היא סיבה לדאגה. קיימת קשת רחבה של התנהגויות טיפוסיות לתינוק, ולכל תינוק יש את המזג הייחודי, הגנטיקה והסביבה הייחודית שבה הוא מתפתח, שלכולן השפעה על אישיותו, העדפותיו, וגם קצב ההתפתחות שלו.
כאשר יש סיבה לדאגה, בדרך כלל יופיעו נורות אזהרה, ולעיתים רבות יותר מאחת. ההורים, שרואים את הילד ומכירים אותו, הם בדרך כלל המאבחנים הכי טובים. הם הראשונים להבחין בבעיה, באיחור, בחוסר סימטריה או במשהו שטורד את מנוחתם, ולעיתים רבות הם רואים נכונה. אז למה צריך לשים לב? מה נחשב נורת אזהרה? הנה כמה דברים שיש לתת עליהם את הדעת.
מתי מתחילים לזחול? ולשבת?
בקווים כלליים מאוד, הנה הטווחים הנורמליים לרכישת אבני דרך מוטוריות:
הרמת ראש:
התינוק מתחיל להרים את ראשו ברגע שנולד, זהו רפלקס ראשוני. הרמת ראש יציבה, כך שהתינוק מסוגל לתקשר עם סביבתו במנח זה, מתרחשת בממוצע בגיל חודשיים וחצי, טווח תקין 1-4 חודשים.
היפוך:
מבטן לגב, גב לבטן, לא משנה מה בא קודם. סביב גיל חצי שנה התינוק אמור להתהפך חופשי לכל הכוונים, דרך כתף ימין ושמאל. טווח תקין עד 8 חודשים.
זחילה:
זחילה היא התקדמות במרחב באופן רצוני, לצורך חקירת הסביבה, לא משנה באיזה אופן. גם תינוק שמתנועע באופן לא מאורגן אך מגיע "איכשהו" לצעצוע, נחשב שהתחיל לזחול. זחילה על הגחון מתחילה בממוצע בגיל 7 חודשים, טווח תקין עד 9 חודשים. זחילה על שש מתחילה בממוצע בגיל 8.5 חודשים, טווח תקין עד 11 חודשים.
התיישבות:
התינוק מביא את עצמו למצב ישיבה, לא משנה באיזה אופן, דרך שכיבה על הצד, עמידת שש או עמידה. קורה בממוצע ב-8.5 חודשים, טווח תקין עד 11 חודשים. מופיעה בסמיכות לזחילה על שש לעיתים.
מתי מותר להושיב תינוק?
עמידה:
התינוק מושך עצמו לעמידה בעזרת רהיט, קורה בממוצע בגיל 8 חודשים, טווח תקין עד 10 חודשים.
הליכה עצמאית:
הליכה ללא תמיכה היא אבן הדרך הנחשקת ביותר עבור הפעוט, וכל אבני הדרך הקודמות מובילות אותו אל ההליכה. יש ילדים שיסתפקו בהליכה בתמיכה (יד, בימבה, כסאות בבית) במשך זמן רב (אפילו כמה חודשים), וזה בסדר. הטווח התקין להליכה עצמאית הוא בין 11-18 חודשים.
שימו לב שלא כל יציאה מטווח הנורמה מעידה על בעיה. יש ילדים רבים ש"לא קראו את הספר", אבל הרצף ההתפתחותי שלהם תקין והתנועה שלהם יעילה ואלגנטית. עם זאת, לילדים שמאחרים בהרבה את טווח הנורמה או מאחרים ביותר מאבן דרך אחת, כדאי לתת תשומת לב מיוחדת ולבדוק האם יש בעיה.
לא בטוחים? ניתן להיעזר באחיות טיפת חלב, שבדרך כלל ידעו להצביע על קושי, בזכות בדיקות סינון וגם בשל ניסיונן הרב ומספר התינוקות העצום שהן בודקות. ניתן גם להציץ על ילדי השכנים, החברים וקרובי המשפחה. האם הם מתפתחים באופן דומה? האם הם "באותה ליגה"? אבחון כזה הוא כמובן לא מקצועי, אבל בהחלט יכול לתת רושם כללי לגבי התפתחות הילד שלכם.
עוד בנושא:
תינוק עם מזג: כשהילד פשוט לא רגוע
על חשיבות הסימטריה בשנה הראשונה
לפעמים זו שאלה של טונוס
כאשר תינוק סובל מחולשת שרירים, טונוס נמוך או שניהם, הוא יתקשה להתרחק מהקרקע. הטונוס, בשתי מילים, היא יכולת ההתנגדות של השרירים, המאפשרת שמירה על תנוחה בזמן המשחק והפעילות. טונוס נמוך דומה לתחושה שאנחנו מרגישים בסוף יום ארוך, כאשר מתיישבים מול הטלוויזיה, מתאחדים עם הספה, ובמצב הזה גם הזדקפות כדי להגיע לשלט היא עבודה קשה. טונוס נמוך יכול להופיע גם עם חולשת שרירים וגמישות יתר, וגורם לילד להיראות "נוזלי" - בעל שרירים חסרי התנגדות, או כחסר מוטיבציה וותרן. אל דאגה, גם ילדים כאלה מתמודדים עם העולם לא רע, לפעמים עם קצת עזרה. חשוב שיאובחן על ידי פיזיותרפיסט מוסמך.
איך נזהה אם יש בעיה?
האם התינוק פעיל? האם הוא מתאמץ להשיג צעצוע, להתקדם, או מעדיף לשחק "במה שיש"?
האם התינוק נראה עייף? הפה פתוח, ממעט לשחק, היציבה רפויה?
האם התינוק יושב זקוף? מותר להושיב את התינוק ללא תמיכה לצורך בדיקה רגעית. בסביבות גיל 6 חודשים ומעלה (בהערכה, לא מדויק) התינוק אמור לשמור על תנוחה ולהזדקף לגמרי או כמעט לגמרי.
מעקב סדיר יוכל לעזור לאחיות והרופאים בטיפת חלב לאתר קשיים.
עדיין לא רגועים?
לפעמים קושי התפתחותי יכול להתבטא באוסף של סימנים שלא מתאחדים לקו אחד ברור, אך מתקבלת תחושה של חוסר ודאות לגבי התינוק. בהרבה מקרים ההורים הם המאבחנים הטובים ביותר, והם אלו שנותנים לתינוקם את תשומת הלב הממוקדת ביותר. לכן, אם אתם מרגישים מודאגים למרות שכביכול אין סיבה לדאגה, אל תהססו לפנות לאיש מקצוע. רוב הסיכויים שתשמעו שהתינוק שלכם הוא בסדר גמור, מקסים ונבון, ואולי יש בעיה קלה שניתן לפתור בעזרת הדרכה ותרגול נכון.
פיזיותרפיסטים התפתחותיים הם אנשי המקצוע המוסמכים לאבחון התפתחותי בתינוקות, בעלי תואר בפיזיותרפיה ורישיון עבודה ממשרד הבריאות. אל תהססו לשאול לגבי הכשרה מקצועית וניסיון ולבקש תעודות. ככל שמאבחנים מוקדם יותר, כך קל יותר לעזור לילד ולקצר את משך ההתערבות הנחוצה. ודאו שאתם נותנים לילד את הפתיחה הטובה ביותר לחיים.
סיגל ולדמן היא פיזיותרפיסטית התפתחותית, מאבחנת ומטפלת בתינוקות וילדים בעלי קשיים התפתחותיים