למה התינוק שלי לא מפסיק לבכות?

בארבעת החודשים הראשונים לחיים, תינוקות לומדים להסתגל לעולם ולומדים לארגן את מערכות הגוף השונות – ויסות חום, מעגלי רעב ושובע, שינה וערות. יש תינוקות שעוברים את השלב הזה ברוגע יחסי, ויש תינוקות שמבלים את החודשים הראשונים לחייהם בבכי קורע לב. הורים נוטים לפתור את אי השקט הזה בתירוץ "גזים" או "הוא לא רוצה לישון", אבל בפועל יש לזה הסבר אחר, מולד.

עוד בנושא:
רופאי הילדים ממליצים: תנו להם לישון
כללים להאכלת תינוק מבקבוק
לא בעריסה: הספה בסלון מסכנת את התינוק

יש תינוקות שנולדים רגועים. לרוב מדובר בתינוקות שנולדו אחרי היריון מלא, במשקל תקין, ואשר נולדו בלידה רגילה ללא סיבוכים. תינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך, פגים, תינוקות שחוו סיבוכים סביב הלידה וגורמי סיכון אימהיים (כמו דיכאון לאחר לידה) עשויים להראות מזג סוער שמתבטא באי שקט בולט במהלך היום.

במקרים כאלה ההורים מתארים לרוב תינוק שבוכה הרבה (ולכן קשה לזהות מתי הוא רעב או עייף), שמתקשה להירדם, מתעורר בקלות וישן לפרקי זמן קצרים, תינוק שבוכה בהחלפות חיתול/בגדים/אמבטיה, תינוקות שנבהלים מרעשים או סובלים מחרדת זרים מוקדמת מאד (חרדת זרים אמורה להתפתח סביב גיל 9 חודשים).

יש לציין כי תינוקות בוכים ממגוון סיבות, מכיוון שזו הדרך שלהם להביע רצונות וצרכים. זהו שלב נורמלי בהתפתחות ובהסתגלות לעולם. אך אם קשה לכם לזהות מדוע התינוק בוכה וכאשר זה פוגם באיכות החיים בבית, כדאי לפנות לייעוץ.

חוקרת בשם היידי אלס תיארה בשנות השמונים את היכולת של תינוקות להסתגל בזכות תפקוד תקין של חמש מערכות התפתחותיות:

1. מערכת אוטונומית: אחראית על ויסות החום, הרעב והשובע, והכרחית לניהול תקין של עלייה במשקל וחילוף החומרים.

2. מערכת מוטורית: אחראית על תפקוד שרירי תקין. תינוקות בעלי קושי בתפקוד השרירי ייראו קושי במיקוד מבט (יצירת קשר ראשוני), ריפלוקס (פליטות אשר מובילות לצרבת, בכי ובאות לידי ביטוי בתנועות הגוף), קושי בהושטת ידיים, הרמת ראש ועוד. חשיבות המערכת המוטורית היא ביכולת פיתוח הניידות, המשחק והעצמאות של הילד דרך גלגול, זחילה עד הליכה, יכולות משחק בידיים ולמידה.

3. מעגלי שינה וערות: קיימים ארבעה מצבים - ערנות, ערות שקטה, שנת REM ושינה עמוקה. תינוקות לומדים במהלך ארבעת החודשים הראשונים לחייהם לעבור בצורה חלקה בין המצבים, והם אמורים לעבור את כל ארבעת המצבים. קיימת חשיבות רבה לתקינות המערכת בפיתוח יכולות זיכרון, למידה וגמישות מחשבתית.

4. מערכת האינטראקציה בין אישית/ קשב הדדי: זו המערכת שאחראית על יצירת הקשר הראשוני, החשוב להתקשרות בטוחה בין ההורה לילד. האינטראקציה תלויה בכמה התינוק ו/או ההורה פנוי ליצירת קשר עין, להתנתק ממסיחים בסביבה (תינוק בעל רגישות יתר), ועד כמה ההורה נמצא במצב רגשי להיות פנוי לתינוק ולתקשורת. זו המערכת שאחראית על פיתוח יכולות התנהגותיות וחברתיות, וגם יכולות קשב וריכוז בעתיד.

5. ויסות עצמי: מערכת שמאפשרת לתינוק להתמודד עם גורמים חיצוניים ולהפחית או להגביר את השפעתם על מנת להגיע לאיזון פנימי. בשלב הינקות הגורמים החיצוניים הם לרוב תחושתיים (רעש, מגע, טעם, ריח, תנועה). תינוק בעל מזג סוער לרוב יתקשה להתמודד עם הצפת הגירויים מן החוץ והדבר יבוא לידי ביטוי בתגובות התנהגותיות של בכי או בהייה/התנתקות או מעבר חד בין שניהם. החוקרת ויני דאן הייתה הראשונה שתיארה בשנת 1997, רצף של תגובות התנהגותיות לעוצמת הגירוי ותיארה טיפוסים שונים של התמודדות מול הגירויים מן החוץ.

אם אתם מבחינים שהתינוק שלכם אינו רגוע, וכי הוא עונה לקריטריונים שצוינו לעיל, חשוב מאוד להתייעץ עם איש מקצוע. למה? קודם כל כי מדובר על איכות חיים של כל המשפחה, שנית כי זה יכול להיות קשור לקשב, להתנהגות וללמידה בעתיד. מחקרים הראו כי התערבות מוקדמת בשנה הראשונה לחיים משפיעה על ההתנהגות, הלמידה והקשב בגילאי גן ובית ספר. חוקרים מתחום הפסיכולוגיה שמים דגש על התפתחות המערכות ושינויים שקורים בהן, כתלות בסביבה שבה הילד גדל ומילוי צרכי התינוק באופן מותאם.

סבלנות:
מומלץ שההורים וצוות הגן יהיו מודעים וסבלניים. ככל הנראה הילד מגיב לסביבה כפי שהוא מגיב (בכי, הימנעות, אפטיות וכדומה) מסיבה מסוימת. כדאי להמנע מלתת לכך פירושים כגון תינוק בכיין, עצלן, היפר, שנטי וכדומה, מומלץ לברר את הסיבה להתנהגות.

התגובה הנכונה:
ההורה יכול להוות וסת חיצוני לילד על ידי תגובה מתאימה, כמו מגע או עיסוי מותאם, טון דיבור בעוצמה המתאימה, הכנה מוקדמת לפני פעילות שיודעים כי הילד אינו חש בנוח איתה ועוד.

ליווי מקצועי:
כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע ולבצע תהליך תצפיתי ואבחוני של כל חמש המערכות על מנת להוביל להשתתפות פעילה של הילד בחיי היומיום ולעודד עצמאות ואיכות חיים לילד ולסביבתו. בעלי המקצוע שמורשים לאבחן הם רופא התפתחותי ונוירולוג ילדים. בהתאם לצורך, המשפחה תופנה לטיפול ואבחון ממוקד על ידי איש מקצוע מורשה משרד הבריאות כגון פיזיותרפיסטית התפתחותית, מרפאה בעיסוק, עובדת סוציאלית קלינית או פסיכולוגית

יש לציין כי הרבה מחקרים בתחום נעשו על פגים, שכן רוב הפגים מראים קשים מסוג זה עקב חוסר בשלות מערכות וכן בשל היציאה המהירה אל סביבת הפגייה השונה כל כך מסביבת הרחם. המחקר של אלס הוביל לשינוי בתפיסת הטיפול בפגיות בעולם ובארץ, והוא תקף לכל התינוקות עם קשיי הרגעות.

שירי קרטין היא פיזיותרפיסטית התפתחותית, בעלת תואר שני בריפוי בעיסוק, פעילה במתן הדרכה וקידום התפתחותי בעמותת לה"ב – למען הפגים בישראל