וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מבוא לתקתוק: שיהיה פה סדר ועכשיו

התקתקנית

15.11.2014 / 10:30

כשיש ילדים בבית וגם עובדים זה לא עובד להיות ספונטניים עם בישולים וקניות, לדחות את הכביסה והקיפול לאחר כך ולהתמהמה עם סידור הבית. גם אתם יכולים ללמוד משהו מהחיים השפויים של התקתקנית. תתחילו עם סלסלאות

כביסת תינוקות. ShutterStock
לקפל כביסה מול "האנטומיה של גריי" זה כמעט כיף/ShutterStock

מתישהו בין הילד הראשון לשני הבנתי שהדרך בה אני מורגלת לארגן את החיים שלי - לא תוכל להמשיך להתקיים. מכונות הכביסה היו מופעלות מדי יום ובלי מחשבה מראש, הבישולים והקניות אקראיים ובאופן כללי לא הבנתי שיש דברים שאפשר להשאיר ליום למחרת והכל נעשה בחיפזון. הצד הגברי שגר בבית החל להאשים אותי שאני לא מסודרת, לא מאורגנת ונקייה ומעל הכל - שוכחת דברים.

לזירת הבלוגים של וואלה! הורות

כך מצאתי פעם כביסה שנשכחה במכונה למשך יום שלם, ובכלל באופן קבוע כשהייתה יורדת מהחבל, נשארה עוד יום עד שקופלה. התוצאה הייתה בגדים מקומטים ולא נעימים למראה. גם הירקות היו מוצאים עצמם מרקיבים במקרר, כי לא בישלתי בזמן ולא חשבתי מה להכין איתם.

החיים הפכו למבורדקים מדי והיה צורך לעשות מעשה שישאיר את המשפחה שפויה ואת הקריירה שלי מתפקדת. זה התחיל בתחום הכביסה שעברה לימים קבועים, שלוש פעמים בשבוע, ולקראתם התחלתי לאגור כביסות ולעיתים להפעיל בין שתיים לשלוש מכונות ביום. גם ההורדה מהחבל תוכננה לימים בהם ישנן תוכניות מעניינות בטלוויזיה, מולן הייתי יושבת ומקפלת. ומגהצת. אין ספק ששעה מול "האנטומיה של גריי" מצליחה להעביר בנעימים פעילויות שאני פחות מחבבת.

ביקור אצל הקצב: פעם בחודשיים

הבישולים אורגנו מראש. בכל יום שבת החלו הרשימות לארוחות המתוכננות לאותו שבוע, פחות הימים בהם הולכים לסבתא, בהם אני משוחררת מבישול. כמובן יש לקחת בחשבון את ירקות העונה ולכן המתכונים אינם קבועים כל השנה אבל ישנן אבני דרך שלא משתנות כמו שניצל או קציצות ברוטב. הקניות חולקו לשלוש רשימות שונות: ירקות, סופר וכמובן בשר אותו קונים במרוכז אצל הקצב פעם בחודשיים ומקפיאים. ללכת אליו כל פעם זה בזבוז זמן ומתיש. הירקות מגיעים במשלוח טלפוני או באינטרנט ורק הסופר של חלב ומוצריו מתבצע בדרך הביתה ביום ראשון בערב.

ומעל לכל מרחף משפט שפעם שמעתי, כשהייתי בת 23 באחת העבודות ה"רציניות" הראשונות שלי. פגשתי מנהלת בכירה, שנראתה לי כמו דינוזאור זקן (אבל לבטח הייתה אז לא יותר מ-33). היא ישבה ודיברה עם חברה ויחד הן התלוננו שאין דבר כזה ללכת בבית בלי להרים משהו ולשים חזרה במקום. תמיד יש משהו בידיים.

לצערי, התברר לי שזו הדרך היחידה לשרוד את היום בלי להגיע לערב עם בלאגן אטומי: לא ללכת יחפי ידיים אלא תמיד לאסוף משהו בדרך ולהניח אותו היכן שצריך. ברגע שהפנמתי את זה, סידורי הערב שלי התקצרו פלאים.

אבל ההברקה הרצינית והמשמעותית מגיעה מתחום סידור חדר הילדים: סלסלאות. פזרו סלסלות בכל מקום אפשרי. כדי לא לראות בלאגן בעיניים וכדי שהילדים יצמצמו לכם זמן סדר, הכניסו דברים לסלסלות באופן קבוע וכך תימנעו מהטירוף הזה שנקרא לסדר חדר בסוף היום. עוד לא פיזרתם אחת בשירותים? וליד המיטה? למה אתם מחכים?

  • עוד באותו נושא:
  • ילדים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully