מחקר שחשף את תפקידה האופטי החשוב של הרשתית בשיפור קליטת האור בעין, מוכיח כי הרשתית היא איבר אופטי מתוחכם משחשבנו, ולא רק מערכת להמרת אור לאותות חשמליים ולעיבוד ראשוני של המידע החזותי.
המחקר שנערך על ידי קבוצה בין-תחומית מהטכניון מראה כי האור, החודר לעין דרך האישון ונופל על הרשתית, מופרד לפי צבעיו על ידי תאי הג?ל?י?ה. הפרדת צבעים זו מאפשרת שיפור של עד פי 10 בראיית היום ההיקפית, מבלי לפגוע בראיית הלילה. דרור דקל, אופטומטריסט B.Sc באופטיקנה מסביר מהו מבנה האיבר המתוחכם הזה, ואילו בעיות יכולות להיווצר בו .
מבנה הרשתית
הרשתית מורכבת מעשר שכבות הכוללות כלי דם, תאי תמיכה, סיבי עצב ותאים פוטואלקטרים הנחלקים לשני סוגים: 125 מיליון תאים לראיית לילה (קנים, באנגלית RODS), וכשבעה מיליון תאים לראיית יום (מדוכים, באנגלית CONES).
במרכז הרשתית, מעט לכיוון הרקות, יש אזור ראייה שנקרא מקולה, ובתוכו גומה בשם פוביאה, כאשר בפוביאה יש ריכוז גבוה במיוחד של תאים רגישים לאור, כך שבאזור זה חדות הראייה מקסימאלית. אם אנו מתמקדים בעצם מסוים, העין מכוונת אליו את אזור הפוביאה. מעבר לאזור זה, אפילו מעלות ספורות מחוץ לפוביאה, חדות הראייה יורדת משמעותית.
"התמונה שמתקבלת על הרשתית היא הפוכה", אומר דקל, "היא נכנסת מקרני האור הנשבר דרך הקרנית, עובר דרך גלגל העין ומתמקד על הרשתית. התמונה שמתקבלת על הרשתית היא תמונת מראה שלו. המוח שלנו בעצם הופך את התמונה ומיישר אותה".
תפקיד הרשתית
"תפקידה העיקרי של הרשתית מתמקד בעיבוד קרני האור לפולסים עצביים, והעברתם במסלול מורכב אל המוח. היא קשורה גם לויסות גודל האישונים ועוד", אומר דקל, "במרכז הרשתית נמצא העצב האופטי, באזור זה אין תאים קולטי אור ולכן אזור זה נקרא 'הכתם העיוור' ואנו לא רואים בו. מכיוון שיש שתי עיניים, כל אחת מכסה על השנייה, ואנו לא שמים לב לכך. באופן כללי הרשתית היא חלק מהמוח וההרכב שלה עשוי ממיליוני תאים, ושכבות מרובות, נותר עוד הרבה מה ללמוד עליה עד שהחוקרים יבינו לחלוטין את הדרך בה היא פועלת.
מחלות נפוצות ברשתית העין
היפרדות רשתית הג'ל הממלא את חלל העין, הגוף הזגוגי, נהיה במשך הזמן נוזלי, החיבור בינו לרשתית יכול להתנתק בנקודות מסוימות ונוצרים קרעים עד מצב של היפרדות רשתית, ופגיעה ביכולת שלה לקלוט ולעבד אותות אור. היפרדות רשתית נגרמת כאמור מקרע או חור ברשתית, לעיתים כאשר הנוזל נכנס בין שכבות הרשתית וגורם לה לזוז ממקומה התקין. באזור שבו הרשתית זזה או מורמת, העצמים ייראו מעוותים. מומלץ ללכת לביקורת אצל רופא עיניים פעם בשנה-שנתיים אחרי גיל 40 או במקרה של תופעות חריגות בראייה, על מנת לגלות סימנים ראשונים לכך.
אלו מזונות הכי בריאים לעיניים?
AMD או ניוון מקולה תופעה זו מתרחשת עקב עלייה בגיל. המקולה כאמור היא איזור הראייה המרכזי, ומחלה זו מובילה אט אט לעיוורון. יש שני סוגים של ניוון מקולה: הראשון הוא יבש והשני הוא רטוב. יבש הוא השלב ההתחלתי, ורטוב הוא השלב המתקדם, שבו יש נזילה של כלי דם וניוונים שונים. גורמי הסיכון הם תורשה, עישון ותזונה לקויה כמו השמנת יתר. לא מעט אנשים מבוגרים סובלים מניוון מקולה בדרגות שונות. גם כאן רצוי להיות במעקב רפואי כדי לעכב את התהליך.
רטיניטיס פיגמנטוזה RP מחלת עיניים ניוונית של הרשתית, הפוגעת בהיקף שדה הראייה. המחלה נגרמת ממוטציה גנטית, וגורמת לעיוורון לילה. בהדרגה יש ירידה בראייה ההיקפית עד למצב שבו שדה הראייה מצטמצם בצורה קיצונית מאוד, הופך לצר וממורכז (נקרא גם "ראיית צינור"). לעיתים יש גם קוצר ראייה חריף. המחלה מובילה לבסוף לעיוורון מוחלט.
רשתית ביונית
מדענים מרחבי העולם משקיעים מאמצים ניכרים בפיתוח רשתית מלאכותית אשר תאפשר השבת יכולת הראייה לעיוורים, לחולים במחלות עיניים ניווניות ולבעלי מחלות רשתית אחרות. האתגר קשה במיוחד עקב מורכבותה של הרשתית והחיבור שלה אל המוח.
החוקר הישראלי פרופ' יוסי מנדל מהמחלקה לאופטומטריה באוניברסיטת בר אילן פרסם לאחרונה מספר מאמרים בכתבי עת בינלאומיים יוקרתיים בתחום רפואת העיניים, המתארים תהליך ניסיוני של השתלת רשתית ביונית. בהרצאה שנתן לפני מספר ימים בכנס אופטומטריסטים שנתי, הסביר פרופ' מנדל על התהליך המורכב שמשלב משקפיים מיוחדים ואור בלתי נראה לקבלת ראייה ביונית. לדבריו, ראייה ביונית חשמלית מהירה יותר מראייה אנושית רגילה, וההשלכות המעשיות של התופעה אינן ברורות עדיין.