אף שבעולם הרפואה מכנים את הלידה הראשונה בעולם אחרי השתלת רחם פריצת דרך, מומחים בישראל מדגישים שהסיכוי שנראה השתלה כזאת אצלנו קלושים. מאחר שמדובר במקרה ראשון, הבטיחות והיעילות של ההליך טרם התבררו, וגם שאלות מוסריות עולות בעקבות תרומת הרחם.
"ניסיונות להשתלת רחם אינם דבר חדש", מסביר פרופסור בני פיש, מנהל היחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון. "הדבר נעשה כבר בכמה מדינות בתורכיה, סעודיה ושבדיה. אבל המקרה המדובר הוא הפעם הראשונה שבה רחם מושתל נשא היריון ונולד תינוק מתוכו". התינוק אמנם נולד מוקדם, בשבוע ה-32 להיריון, לאחר שהאם לקתה ברעלת היריון אולם על פי הדיווחים מעבר לים, מצבו טוב וכך גם מצב האם, אישה בת 36.
השתלת הרחם עברה בשלום, למעט כמה אירועים של דחיית האיבר, שטופלו באמצעות תרופות. לאחר שנה, כאשר הרופאים היו בטוחים שהרחם עובד כשורה, הם העבירו לתוכו עובר שנוצר בצלחת מעבדה מביצית של האישה ומזרע של בעלה. "ישנן כמה בעיות בנושא הזה", מציין פרופסור פיש. "קודם כל, מדובר בהליך שאינו מציל חיים ומצד שני הסיכונים בו רבים. הוצאת הרחם מהתורמת, במקרה הזה אישה כבת 60, הוא הליך מסובך, שבו חותכים את הבטן. אחר כך ההשתלה של הרחם אצל האישה הנתרמת, דבר שכרוכים בו סיכונים רבים כמו בכל השתלת איבר ולבסוף ההיריון והלידה שבמקרה הזה צלחו, אבל כאמור, אנחנו לא יודעים אם יצליחו בכל מקרה".
היריון ולידה הנם הליכים מורכבים עבור גוף האישה בכלל והרחם הפרט. לדברי פרופסור פיש, "קיימת סכנה שהרחם לא יעמוד במעמסה וייקרע, מה שבמקרה הזה לא קרה. רחם הוא איבר שעובר שינויים משמעותיים ביותר בזמן ההיריון והלידה, ולא בטוח שרחם מושתל יכול לעמוד בכל אלה. בנוסף האישה תצטרך כל חייה ליטול תרופות למניעת דחיית השתל, תרופות שמלוות בתופעות לוואי קשות. זאת כמובן אלא אם כן האישה תחליט שהיא אינה מעוניינת בהריונות נוספים ואז תתבצע כריתת הרחם המושתל שוב הליך בעל סיכונים".
אם כן, מדוע בכל זאת מבוצעות השתלות רחם בעולם ומדוע בחרה בכך האישה השבדית, על אף הסיכונים? "בשבדיה הפונדקאות אסורה", מציין פרופסור פיש. "בישראל, מאז שנת 1996 קיים חוק הפונדקאות, ואנחנו רואים מאות ילדים שנולדו בשיטה הזאת והם בריאים ומתפתחים. לכן בישראל לא נמהר לבצע השתלות רחם. יחד עם זאת חשוב להדגיש שמדובר בהחלט באירוע פורץ דרך, עבור נשים בעולם ועבור עולם רפואת הנשים".