על המזרן: יוגה בלב ים

בקיץ רגיל אני בורחת לפחות אחת לשבוע אל הים. שקיעה, אבטיח, בירה, ואני מסודרת. הקיץ הזה הכל השתבש: התותחים רעמו, המוזות שתקו, העיר התייזעה ולא היה לאן לברוח. לקחו לי את הים. נותרתי בדירתי הממוזגת וחיכיתי שהכל ייגמר. בזמן ההמתנה, אי שם באמצע אוגוסט, נחתה בתיבת המייל שלי הזמנה לשיעור בימהיוגה - על גלשן סאפ, לא פחות. הסתכלתי בהזמנה והרגשתי שזה מנט?טו?בי. צבע אדום?שמצבע אדום, פג'אר?לא?פג'אר – אני הולכת לעשות כלב מביט למעלה על חסקה, ושייחנקו כולם עם המלחמה הזו.

בפרק הקודם: ביקור באורהיוגה

לקח לנו שלושה שבועות להיפגש – לי, לגלשן ולקרן אורוסה, המדריכה – פעם אחת לא התעוררתי בזמן, פעם אחת הים היה גבוה. בפעם השלישית הים היה יפה והשעון צלצל. הללויה. בשש וחצי בבוקר (אמצע הלילה מבחינתי) הגעתי לחוף הילטון ומצאתי שם את קרן מלאת מרץ: משנעת גלשנים אל החוף, ממלאת שקי בד בחול ומסבירה לי את הקשר בין מרכז הכובד של הגלשן לבין מרכז הכובד של הגוף.

בין שינוע לקיבוע היא סיפרה לי על הקשר שלה עם היוגה ועם המורה המיוחד שלה, אלכסנדר, ועל הקשר שלה עם הים. שאלתי את קרן על היחס שלה אל העיסוק הקודם שלה – אדריכלות, ועל המעבר הלא טריוויאלי אל הים ואל היוגה. הוראת יוגה, כך היא אומרת, היא העברה של ידע ממורים לתלמידים, שיכולים בעצמם להעביר אותו הלאה. המורים הם רק חולייה בשרשרת, ויש פה הרבה פחות אגו. באדריכלות האגו נוכח כל הזמן. היא סיימה את המשפט ואז הציעה לי טבילה קלה במים, מהר, לפני שמתחיל השיעור. לפני שהספקתי לסרב בנימוס (רבע לשבע בבוקר!) קרן והאגו שלה כבר צללו.

לקראת שבע הגיעו כבר כל המתרגלים אל החוף. כל אחד השיט את הגלשן שלו אל תוך הים וקיבע אותו אל הקרקעית. התרגול התחיל לאט ובזהירות, בישיבה על הגלשן, והתקדם לאט לאט לעמידה. אחרי השיעור אחת המתרגלות אמרה לי שהתרגול על הגלשן מחייב צניעות, ולא יכולתי להיות מדויקת יותר בבחירת המילים. הישיבה הכי פשוטה עומדת במבחן שרירי הליבה שלנו. תנוחות שעל הקרקע אנחנו נכנסים אליהן בלי למצמץ דורשות מאיתנו פי אלף יותר איסוף וריכוז, ואין מקום לרמאות או לשוויץ. הכל מוטל בספק הגלים.

אם התרגול קשה כפליים, מן הראוי שההרפיה שבסופו תהיה נעימה שבעתיים, וכך היה. כל רגע של היסוס בעמידה או בישיבה על הגלשן נעלם כלא היה כשנשכבתי עליו בסוף התרגול, עצמתי את עיניי והתמסרתי לשאבאסנה (בסנסקריט: תנוחת הגופה). אם ככה באמת מתים האסקימואים אני מתנדבת להזדקן בקוטב הצפוני.

כשהסתיים התרגול טבלנו כולנו במים, ואם כל הפינוק הזה לא מספיק, כשיצאנו חזרה אל החוף קרן אירגנה לנו שולחן ועליו פרוסות מלון, אגוזים, תמרים ותה צמחים. באופק, על המזח, נצפה המורה האגדי של קרן, אלכסנדר, מתרגל עמידת ראש ("האבא של התנוחות", כך הוא קורא לה). אכלנו, שתינו, פטפטנו, וכל אחד יצא לדרכו. חלק הלכו להתפרנס. אני חזרתי הביתה ונרדמתי. כשהתעוררתי הגלשן כבר לא היה שם.

מיקום: מועדון לב הים, חוף הילטון, תל אביב (השיעורים מתקיימים בשיתוף פעולה עם המועדון).

מה מתרגלים: שילוב של אלמנטים מכל מיני שיטות יוגה - על המזח, על החול, בתוך המים ובעיקר על גלשני העמידה (סאפ).

אווירה ועיצוב: על חשבון הים.

כמה עולה: 120 שקלים לשיעור בכרטיסייה של עשרה שיעורים. המחיר כולל אירוח מלא במועדון הגלישה ושימוש בשירותיו - מלתחות, מקלחות ופינת קפה.

מספר מתרגלים בשיעור: עד שישה.

השיעורים מתקיימים בכל יום, בתיאום מראש. צרו קשר עם קרן.