סיבה טובה מאוד לנוח באמצע היום

רובנו כבר יודעים שכדי לשמור על גוף בריא צריך להקפיד על תזונה מאוזנת ועל פעילות גופנית, ומקפידים לשלב את שתי אלו בלוח הזמנים הצפוף של החיים האינטנסיביים שלנו. אבל רק מעטים משלבים בשגרת יומם גם מנוחה קלה באמצע היום, אף שזו יכולה לשדרג את האפקטיביות שלנו פלאים. שוחחנו עם פרופ' דגן, מומחה להפרעות שינה של מכבי שירותי בריאות ומנהל המכונים לרפואת שינה באסותא, על חשיבותה של מנוחה כזו.

"המערכת הפיזיולוגית כולה פועלת סביב שעון ביולוגי", אומר דגן, "ובמסגרתו מתרחשים, במחזוריות קבועה במהלך היממה, שינויים בגוף. תהליך מחזורי אחד כזה הוא שינוי בחום הגוף. טמפרטורת הגוף מגיעה לשפל לפנות בוקר ולשיא בשעות הצהריים. לנקודות המפנה בעקומת הטמפרטורה המחזורית הזו תפקיד חשוב בארגון השינויים היממתיים בגוף והן גם הנקודות ביממה שבהן הגוף מבקש להירדם. ברפואת השינה קוראים להן 'שערים לשינה'".

אין זה מקרה, אומר פרופ' דגן, שבתרבויות שונות במקומות שונים בעולם נוהגים לישון באותה השעה – "סיאסטה" אצל הספרדים, "שלאף שטונדה" אצל היקים וגם מנוחת הצהריים שהייתה נהוגה בעבר אצל החקלאי הישראלי. בכל התרבויות המנהג קשור לשעון הביולוגי שלנו ולשערי השינה. שנת הלילה מתרחשת כאשר הטמפרטורה במגמת ירידה והמנוחה היומית מתרחשת כאשר הטמפרטורה במגמת עלייה.

עוד על חשיבותה של המנוחה היומית

גם טמפרטורה נמוכה וגם טמפרטורה גבוהה מרדימות אותנו?
"הטמפרטורה איננה מה שמרדים אותנו. מה שקורה הוא שהשעון הביולוגי גורם לנו להיות ישנוניים בנקודות מסוימות ביממה, שבהן מתרחש שינוי, והוא מתבטא בטמפרטורה. קחי למשל אדם שעובד במשמרת לילה. הכי קשה לו לפנות בוקר, ואחרי שהוא עובר את שער השינה הזה, הוא מרגיש פתאום ערני מאוד וכולו מלא מרץ. לקראת הצהריים הוא שוב ירצה לישון. רוב תאונות הדרכים הקטלניות מתרחשות לפנות בוקר בדיוק בגלל זה".

אדם שעובד במשמרות סובל מחסך בשעות שינה. האם גם מי שלא סובל מחסך בשעות שינה יירדם במשך היום?
"כן. הגוף דורש מנוחה. 30?40 דקות, לכל היותר, שבהן לא צריך להירדם. מספיק לעצום עיניים. לעשות איזו הרפיה. זה נוטע בנו המון אנרגיה".

ואם נרדמים לשעתיים?שלוש?
"זו תקלה. בדרך כלל מי שישן שינה ארוכה כזו קם לא מאופס. כשישנים שנת צהריים עמוקה וארוכה נכנסים לאיזו אינרציה של שינה וקשה מאוד לצאת מזה. זה ממש לא מומלץ. מומלץ לעשות את זה קצר, ובשעת המשבר, כשהגוף מבקש. בדיוק כמו שאוכלים כשמרגישים רעבים".

אז מתי כדאי לעצום עיניים?
"אצל כל אחד העייפות מגיעה בזמן אחר אבל מחזור העייפות די קבוע. אצל אחד זה באחת בצהריים, אצל השני בשתיים, אבל בכל יום באותה השעה פחות או יותר. לפעמים מרגישים מעין כבדות ולפעמים מרגישים את העלייה בטמפרטורה באזור הפנים".

מה נרוויח?
"אדם שנח מנוחה קלה קם רענן ואפקטיבי יותר. זו מנוחה נחוצה מאוד. אם לא 'מנצלים' את השער הזה עוברים את משבר העייפות הקל, ומצליחים לתפקד, אבל נהיים הרבה פחות אפקטיביים בעבודה, ובכלל. אין פה נזק ביולוגי (כמו במקרה של חסך בשנת לילה) אבל יש נזק תפקודי".

אבל איפה אדם שעובד במשרד יכול לנוח? אין אצלנו במשרדים חדרי מנוחה, כמו, למשל, במזרח.
"נכון. באמת אין אצלנו חדרי מנוחה. ביפן יש חדרי מנוחה כמו שיש חדרי כושר. ובכל זאת - לא חייבים לשכב במיטה. מספיק להתיישב על כורסה נוחה ולעצום עיניים".

ומה עם הלו"ז הצפוף?
"ניהול זמן, בעיקר אצל אנשים עסוקים מאוד, הוא דבר נורא חשוב היום. גם אנשים עסוקים מאוד יודעים להכניס ללוח הזמנים היומי שלהם פעילות גופנית – שעה קבועה שבה הם הולכים לחדר כושר, צועדים או רצים. באותו אופן אפשר להכניס ללו"ז את חצי שעת המנוחה הזו ולהימנע מפגישות במהלכה. בתרבות שלנו מנוחה באמצע היום נתפסת כאיזו מין עצלות, בטלה או פינוק, אבל זה ממש לא צריך להיות ככה".

ואיך המנוחה הזו משפיעה על שנת הלילה שלנו?
"יש איזו אגדה שלפיה אנשים שמתקשים לישון בלילה צריכים להימנע ממנוחה באמצע היום. רופאים, ואפילו רופאי שינה אומרים את זה וזו שטות מוחלטת. הנבואה שאם נישן ביום לא נירדם בלילה לפעמים מגשימה את עצמה, אבל אין לה שורש בפיזיולוגיה שלנו. אין לנו בגוף איזה בנק שעות שינה, שמתנהל כך ששעת שינה אחת באה על חשבון האחרת. להפך, אני מכיר הרבה אנשים שסובלים מנדודי שינה ודווקא ביום שבו הם נרדמו במשך היום הם מצליחים לישון טוב יותר בלילה כי זה עושה להם טוב".