פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הורים שואלים: הבת שלי ארגנה חרם

      מה אומרים לילדה בת 8 שארגנה חרם על אחת מבנות כיתתה? איך גורמים לילד להבין את צערו של האחר? הפסיכולוגית הקלינית אפרת בן שם עונה לשאלות גולשים

      ילדה בוכה (ShutterStock)
      חרם נותר כזיכרון קשה ופוגע (אילוסטרציה Shutterstock)

      במהלך שגרת היומיום שלנו עם הילדים, עשרות שאלות מטרידות אותנו - על מצבם הבריאותי, על ההתפתחות שלהם, על בעיות התנהגות ועל התפקוד שלנו כהורים. עכשיו יש כתובת מקצועית לשאלות שלכם - מדור הורים שואלים. את השאלות ניתן לשלוח אלינו לכתובת המייל הזו או לפרסם בעמוד הפייסבוק של וואלה! בריאות.

      הורים שואלים:
      איך עוזרים לילדה בחרדה?
      למה הילד שלי נושך אותי?
      איך מסבירים לילד שהחתול הלך לאיבוד?

      שאלה:
      א' ממרכז הארץ שואל: בתי בת השמונה ארגנה חרם על אחת מבנות כיתתה. האם עלי להתערב? זו תשובתה של הפסיכולוגית הקלינית אפרת בן שם.

      תשובה:
      אתחיל בתשובה ישירה - בוודאי שעלייך להתערב. מבחינה התפתחותית רגשית, האנרגיות של ילדים בני שמונה מופנית בעיקר כלפי מציאת מיקומם בתוך המארג החברתי, תוך התקרבות לבני מינם (בדרך כלל בנות מתחברות עם בנות ובנים מתחברים עם בנים).

      הסיטואציה שאתה מתאר בעייתית עבור שתי הבנות. ראשית, עבור הילדה עליה נעשה החרם. אין צורך להסביר את עצמת הפגיעה שלעיתים נחקקת כטראומטית לאורך שנים לילד שהוא מושא לחרם. עניין כזה עלול להשאיר צלקות עמוקות בדימוי עצמי, בתחושת הדחייה, בתחושת המוגנות הבסיסית, וכן בתחושת האמון בבני אדם. תקופה זו, כאמור, מהווה את אבן היסוד בחוויה החברתית, חרם הוא ללא ספק אחד מחוויות הקצה שעוברות על ילדים, כזו שנותרת כזיכרון קשה ופוגע.

      הסיטואציה בעייתית ופוגענית גם עבור הבת שלך, מארגנת החרם, המובילה את הקו הפוגע, גם אם היא בטוחה בצדקתה. בשלב זה היא בונה בתוך עצמה את הבסיס לערכי המוסר שתפתח בהמשך, את היכולת שלה לראייה של החלש, השונה או הנזקק, את החמלה ואת יכולתה לחוש אמפתיה לבני האדם באשר הם. כדי שהחרם יקרום עור וגידים היא צריכה למעשה להכחיש את הסבל שהיא גורמת לילדה שמולה. במקביל, היא צריכה לחוות את עצמה כאומניפוטנטית והרסנית.

      תפקיד ההורים במצב כזה הוא לשוחח על העניין עם הבת, להגביר את תחושת האמפתיה לילדה שעליה היא רוצה לעשות את החרם. לנסות, אולי באמצעות משחק תפקידים, לגרום לה לחוש את התחושות שהילדה המוחרמת עלולה לחוות, ולמנף את העניין כהזדמנות לדבר על ערכי מוסר וראיית האחר.

      בנוסף, הייתי מציעה לערב במידת האפשר את אמה של הילדה המוחרמת, על מנת שתהיה מודעת למצבה הקשה של בתה. כמו כן, כדאי לערב את צוות בית הספר ולחשוב ברמה המערכתית על דרכי פעולה להידברות ודיאלוג בונה בין הבנות.

      יש לכם שאלות נוספות? כתבו לנו ל-healthsupport@walla.net.il