פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הורים שואלים: איך מסבירים לילד שהחתול הלך לאיבוד?

      האם צריך להמציא לילד סיפור דמיוני? האם נכון להסיח את דעתו מהעצבות? אתם שואלים והמומחים של וואלה! בריאות עונים. יש לכם שאלה נוספת? הנה כל הדרכים ליצור איתנו קשר

      תינוק וגור חתולים סקוטיש פולד אפור (ShutterStock , NatUlrich)
      כנות היא המפתח (אילוסטרציה: Shutterstock)

      במהלך שגרת היומיום שלנו עם הילדים, עשרות שאלות מטרידות אותנו - על מצבם הבריאותי, על ההתפתחות שלהם, על בעיות התנהגות ועל התפקוד שלנו כהורים. עכשיו יש כתובת מקצועית לשאלות שלכם. את השאלות ניתן לשלוח אלינו לכתובת המייל הזו, ואנו נעביר אותם לגורם המקצועי הרלוונטי. אם אתם מעדיפים לקבל תשובה מיותר מאדם אחד, אתם מוזמנים לפרסם את השאלות בעמוד הפייסבוק של וואלה! בריאות - אנו נעביר את השאלות לגורם המקצועי הרלוונטי, והגולשים יענו לכם מנסיונם האישי.

      אבא, מתי תולי יחזור?

      שאלה: י' ממרכז הארץ שואל: החתולה שלנו כנראה הלכה לאיבוד, והבן שלי בן השנתיים ממש אוהב אותה. איך אני מסביר לו את זה? זו תשובתה של הפסיכולוגית דפנה סנה-אטד ממרכז גאיה.

      תשובה: לעיתים קרובות, כשילדים שלנו שואלים שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפגיש אותם עם תכנים מאיימים או מפחידים, נטיית הלב שלנו היא לספר להם איזה סיפור אגדתי - "החתולה הלכה לבקר חברה שלה", לדוגמה - או לנסות להסיח את דעתם. אם הילד שלך לא שואל על החתולה, אין טעם להזכיר את זה. אבל אם הוא שואל אני מציעה לענות לו בכנות, ברמה שהוא מסוגל להבין. משפט כמו "החתולה יצאה לטייל וכנראה לא מצאה את הדרך הביתה, אנחנו נחפש אותה ונקווה שנמצא אותה". אולי תוכלו להעלות ביחד רעיונות, איפה אפשר לחפש את החתולה.

      אני מקווה שאכן תמצאו את החתולה, אך אם יתברר שהחתולה הלכה ללא שוב, גם זה משהו שכדאי להסביר לבנך. גם במצב הזה חשוב לומר לו את האמת, ולא להתעלם או לספר סיפור בדוי. ילדים שמים לב כאשר "מורחים אותם". הם עשויים להמציא לעצמם סיפור, ולעיתים הוא גרוע יותר מהמציאות. אפשר לומר "חיפשנו את תולי בכל מקום. אני מצטער אבל כנראה שהיא לא תחזור". שים לב שאתה נותן מקום לרגשות שונים, לעצב לכעס או תסכול. תוכל לתאר לילד שלך גם כיצד אתה מרגיש.

      כמו בכל המצבים שבהם ילד מנסה להבין ולווסת את הרגשות שלו, המידע החשוב ביותר עבורו הוא זה שאתה משדר. המילים פחות חשובות. משמעותי הרבה יותר שתשדר מסר נינוח ומרגיע. קרה דבר עצוב, אבל אנחנו לא מתפרקים מזה. אובדן זה חלק מהחיים. זה עצוב לנו, אנחנו מאוד מתגעגעים וזה טבעי. ילדים בגיל שנתיים לא מסוגלים להבין מושגים של סופיות, ולכן יתכן וישאל עליה שוב למרות ההסברים שלך, פשוט כי הוא מנסה להבין.

      נסו יחד לחשוב על דברים חיוביים שצפויים לקרות בעתיד הקרוב. דברים משמחים עשויים לתת לו משהו חיובי לחכות לו. לעיתים זה עוזר במידה מסוימת להרים את הראש ולהמשיך הלאה.