האם הנקודה הרגישה ביותר הגוף האישה והמעוררת ביותר מינית בכלל קיימת? לפי מחקר חדש, כנראה שלא. במאמר שבוצע באוניברסיטת טור גראטה ברומא ופורסם ב-Nature Reviews Urology נטען כי קיים איזור אינטימי רגיש, דינאמי ורחב יותר מנקודת הג'י (G) המפורסמת, והוא נמצא באיזור הדגדגן והנרתיק.
עוד בנושא:
אהבה משפרת את חיי המין
מחקר מגלה: סטוצים זה דווקא בריא
מי מפחד מזקפה ממושכת?
עוד נטען כי סיפוק מיני אצל נשים הוא מורכב יחסית, לכן הוא אינו נסמך רק על נקודה אחת, אלא על כל מערכת הרבייה המינית של האישה, כולל הרחם. "הרעיון של נקודה אחת שמעוררת מינית, הוא פשטני מדי", מסביר פרופסור עמנואל א. ג'ניני שניהל את המחקר.
נקודת הג'י קרויה על שם הגניקולוג הגרמני ארנסט גרפנברג, שהעלה השערות בדבר קיומה כבר בשנות החמישים, והיא מצויה על פי הסברה בדופן הבטנית של הנרתיק, מאחורי עצם הערווה וסביב השופכה. הנקודה נחשבת לארוגנית ומעוררת מינית, אך קיומה המדעי מעולם לא הוכח. בשנות השבעים טענו חוקרים כי הדגדגן הוא האחראי העיקרי לאורגזמה אצל נשים, אך סוד קסמה של נקודת הג'י החמקמקה סירב להיעלם.
כיום, כשבידי המדע מכשירי הדמיה מתקדמים כמו אולטרה סאונד, מדענים ורופאים יכולים לבדוק מה קורה באזורים שונים בגוף האישה במהלך קיום יחסי מין. "אני מקווה שהממצאים החדשים ישימו סוף אחת ולתמיד לוויכוחים על קיומה ומיקומה של נקודת הג'י", אמר ג'ניני.
המחליפה של נקודת G: נקודת O
במחקר קודם שנערך על ידי הפרופסור ועמיתיו הם גילו ממצאים שאיתגרו את המיתוס על הימצאותה של נקודת הג'י. כך למשל הם גילו כי אצל נשים שדיווחו על הימצאות של נקודת ג'י, קיימים עקבות של חומרים כימיים שמעוררים את החשק המיני אצל הגבר, זאת בנוסף לקיומה של רקמת עור עבה יותר סביב איזור השופכה והנרתיק. ממצאים אלה יכולים להסביר את הרגישות המוגברת וההעוררות המינית באיזור זה.
מוקדם יותר השנה, השמיעו מדענים ורופאים נוספים את ספקותיהם באשר לקיומה של הנקודה. "אנחנו לא חושבים שנקודת הג'י קיימת, וגם אם היא קיימת אין לה מבנה ומיקום מדוייקים", אמר ד"ר סמואל ווד, מדען וחוקר מהמכון לבריאות מינית בקליפורניה.
לפי המחקר החדש לנשים יש נקודת O, שבעצם כוללת את האיזור ליד הדגדגן ופנים הנרתיק. ד"ר ווד מציע לנשים לאחר גיל המעבר או לכאלה שחוות ירידה בחשק המיני, זריקות לאזור ה-O, שמטרתן לעודד יצירת תאים באיזור זה והפיכתו לרגיש יותר. תהליך ההזרקה, שדומה מאוד לחלק מהטיפולים הפופולארים כיום להרמת פנים ללא ניתוח, מתחיל בשאיבת דם של המטופלת והפרדת הטסיות. לאחר מכן מוזרק הדם אל איזור הדגדגן ואל תוך הנרתיק, תוך כדי שהוא מעודד את צמיחתם של תאים חדשים והופך את האיזור לרגיש יותר.