חשד לרכיב מסרטן במשחת שיניים של קולגייט

מידע חדש שנחשף מעלה את האפשרות כי משחת השיניים קולגייט טוטאל לא בטוחה לשימוש, כך על פי פרסום בבלומברג. במשחת השיניים של קולגייט יש טריקלוזן – חומר כימי שנקשר לסרטן, שיבוש הורמונלי ושיבוש בתהליכי הגדילה של תאים. הרבה מאוד חברות הפסיקו את השימוש בטריקלוזן בסבונים, בקרשים לחיתוך מזון ובצעצועים, ובמדינת מיניסוטה החומר נאסר לשימוש כבר במאי האחרון. עם זאת, טריקלוזן עדיין מככב במשחת השיניים של קולגייט, שנכנסת למיליוני פיות מדי יום.

בקולגייט מצדיקים את השימוש בחומר השנוי במחלוקת באישור שניתן להם על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) בשנת 1997. ואולם, בחינה מחדש של המסמכים שעל פיהם אושר המוצר לשימוש, שפורסמו השנה, מעלה חששות כבדים לגבי בטיחותו. "הממצאים המדעיים שקולגייט הבליטה כדי לבסס את הבטיחות של השימוש בטריקלוזן אינם חד משמעיים", נכתב בבלומברג.

מסמכי האישור של משחת השיניים, 35 עמודים שעד לשנה זו לא היו זמינים לציבור, נחשפו בעקבות תביעת חופש המידע, ובעקבות דרישה של בלומברג הועלו לאתר האינטרנט של ה-FDA. המסמכים מראים כיצד ה-FDA, גוף שאמון על בריאותם וביטחונם של מיליוני בני אדם, מסתמך על מחקרים ובדיקות של חברות מסחריות על מנת לאשר שימוש במוצרים.

כאמור, טריקלוזן הוא חומר כימי שנקשר לסרטן, לשיבוש הורמונלי ולשיבוש בתהליכי הגדילה של תאים בניסויים בבעלי חיים. טריקלוזן פוגע במערכות גוף שונות, כמו המערכת האנדוקרינית (ההורמונלית), הוא נספג היטב מריריות הגוף (כמו חלל הפה) ונאגר ברקמת שומן. במחקרים שנערכו לחומר הזה נמצאו מומים מולדים בעצמותיהם של עוברי עכברים וחולדות שנחשפו לטריקלוזן וגם שיבוש של המערכת ההורמונאלית. ה-FDA בוחן גם חומר שקושר התפתחות של כמה סוגי סרטן לחשיפה לכימיקל המדובר.

השימוש המקורי בטריקלוזן היה כקוטל חרקים. לפי שנים רבות החל השימוש ברכיב זה בתחום הקוסמטיקה, בדאודורנטים. עם השנים התגלה כי השילוב של טריקלוזן עם קופולימר (רכיב נוסף במשחת השיניים) יעיל מאוד ומפחית את כמות רובד החיידקים בפה לאורך זמן.

במחקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן משנת 2003 התגלה כי טריקלוזן נמצא בשתן של 75 אחוזים מ-2,517 אמריקאים שנבדקו, בהם גם ילדים. במחקר מיולי 2014 שבוצע על ידי הארגון הקנדי לדיני איכות הסביבה אותרו שאריות של החומר ב-90 אחוזים מדגימות מים במאגרים ובאגמים הגדולים ובמיני דגים רבים.

מספר חברות כבר הפסיקו את השימוש בטריקלוזן. ג'ונסון אנד ג'ונסון, פרוקטר אנד גמבל וגלקסו סמית קליין לא משתמשים ברכיב השנוי במחלוקת במוצרים שלהם להיגיינת הפה. בשנת 2011 חברת קולגייט בעצמה הסרה את הרכיב ממוצרי הסבון שלה, אך השאירה אותו במשחת השיניים.

לחץ של ארגוני בריאות ומודעות גוברת גרמה בשנים האחרונות לחברות מסחריות להסיר ממוצריהם חומרים כדוגמת ביספנול A ופתלטים, גם בהיעדר מידע חד משמעי ממחקרים גדולים לגבי רעילותם. חומרים כימיים במוצרי צריכה הם אחד הגורמים שחשודים כתורמים לעלייה הגלובלית במחלות כמו סרטן שד, סרטן השחלות, סרטן הערמונית ושיעורי סרטן אשכים שעלו משמעותית בשנים האחרונות.

בחברת קולגייט עומדים מאחורי הקביעה כי משחת השיניים טוטאל בטוחה לשימוש, וטוענים כי המוצר עבר יותר מ-80 ניסויים קליניים. "בכמעט 18 שנים שקולגייט טוטאל נמצת בשוק בארה"ב, לא היה אפילו מקרה אחד של דיווח כי המוצר לא בטוח", מסר דובר החברה לבלומברג.

ואכן, ניתן לטעון כי קיים קושי משמעותי לקשר כימיקל בודד לנזקים לגוף האדם מאחר וכל אדם נחשף בעולם המערבי לעשרות חומרים כימיים ביום, ולרבים מהם אינטראקציות שונות לגוף. בנוסף קיים יתרון בריאותי ברור בשימוש במשפחה שקוטלת באופן יעיל את רובד חיידקי הפה ומונעת מחלות חניכיים. אך לאור המידע על השפעותיו המזיקות של הטריקלוזן, האם מדובר בסיכון כדאי?