מה הקשר בין הפלות חוזרות לקרישת דם?

ש', בת 29, לא הבינה מדוע בזמן שכל חברותיה כבר מטיילות עם עגלות תינוק, היא עוברת את ההפלה הטבעית השלישית שלה. לא היה לה כל קושי להיכנס להיריון, אבל זו כבר הפעם השלישית שהיא מפילה, עוד לפני שבוע 20. היא החליטה לפנות לרופא ולעבור סדרת בדיקות שבסופן התברר לה כי היא סובלת מתסמונת אנטיפוספוליפידים.

עוד היריון? תבדקי שיש לך מספיק ברזל
פוריות? לא בכל מחיר
רפואה סינית לשיפור איכות הזרע

תסמונת אנטיפוספוליפידים, הידועה יותר בשם תסמונת APLA או APS, היא מחלה אוטואימונית שגורמת להיווצרות קרישי דם בוורידים ובעורקים, וכן להפלות חוזרות ולסיבוכים בהיריון. אבחון התסמונת מתבצע אחרי אירועים חוזרים של קרישי דם או הפלות חוזרות, כמו אלו של ש'.

אצל אנשים שמאובחנים בתסמונת APLA מוצאים בבדיקות דם נוגדנים האופייניים לתסמונת. נוגדנים הם חלבונים שמיוצרים על ידי המערכת החיסונית ותפקידם להילחם בזיהומים ובגופים זרים שנכנסים לגוף. מערכת החיסון מייצרת נוגדנים שונים לטיפול בדלקות שונות. תסמונת APLA היא מחלה אוטואימונית, מחלה שבה הגוף מייצר נוגדנים לחומרים ולתהליכים שחיוניים לו ותוקף את עצמו. זה אומר למעשה שהגוף מייצר נוגדנים לחלבונים שלוקחים חלק במנגנון קרישת הדם. כתוצאה מפגיעה בחלבונים אלה, האיזון בין גורמי הקרישה והגורמים המונעים קרישה מופר, והסיכוי להיווצרות קריש עולה.

חשוב לדעת שלא כל מי שיש בדמו נוגדנים האופייניים לתסמונת סובל ממנה. לפעמים הנוגדנים הללו מופיעים לאחר זיהום ולאחר מכן נעלמים. באחוזים נמוכים באוכלוסייה הנוגדנים נמצאים בדם, ללא התסמונת.

לא ידוע בוודאות איך ומדוע מתפתחת התסמונת. בדומה לרוב המחלות האוטואימוניות, גם תסמונת APLA שכיחה יותר בקרב נשים. רוב הנשים שלוקות בתסמונת הן נשים צעירות בגיל הפוריות. במקרים נדירים יחסית היא מתפתחת אחרי גיל 50. במספר מחקרים שבהם נבדק דמם של חולים שלקו בשבץ מוחי בגיל צעיר נמצא ריכוז גבוה של הנוגדנים האופייניים לתסמונת.

הטיפול בתסמונת הוא טיפול תרופתי למניעת היווצרות קרישים: נוגדי קרישה (כמו קלקסן) ותרופות למניעת היצמדות טסיות (כמו אספירין). אף שתרופות אלה מכונות לרוב "מדללי דם", אין מדובר בתרופות שמדללות את הדם. נוגדי הקרישה מעכבים את חלבוני הקרישה ובכך מעכבים את תהליך היווצרות קרישי הדם. אספירין, המונעת את הצמדות הטסיות זו לזו, מונעת מהתאים שיוצרים את קריש הדם להיצמד זה לזה.

הרכב הטיפול, המינון ומשך הטיפול נקבע לפי כמה משתנים: קיום של קריש דם, היריון, מחלות אוטואימוניות אחרות (כמו זאבת) ועוד. במרבית המקרים מקובל ליטול את התרופות לצורך מניעה כאשר קיים סיכון מוגבר לקריש דם – טיסה ארוכה, מצבים שבהם לא ניתן לזוז (רגל שבורה לדוגמה) או היריון.

כל הטיפולים מיועדים למניעת סיבוכים של התסמונת אך לא משפיעים על הגורמים למחלה. לפי ההנחיות העדכניות הטיפול מומלץ כל עוד הסיכון שבו (דימום) לא עולה יתרונותיו. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא המטפל באשר לשיקולים בעד ונגד הטיפול.

כאמור, תסמונת APLA מאובחנת בעקבות אירוע חוזר של קריש דם או הפלות. אם עברת כמה מקרים של קריש דם, הרופא שלך יפנה אותך אל הבדיקות הנדרשות. אם את חוששת שמא יש לך בעיית קרישיות בגלל סיבוכי היריון או הפלות חוזרות, את יכולה לבקש מרופא הנשים שלך שיפנה אותך לבדיקות לצורך בירור קרישיות יתר. באם מתגלה מקרה של קרישיות יתר - תסמונת APLA או בעיה אחרת - ההיריון הבא שלך יהיה במעקב צמוד של רופא הריון בסיכון (בבית חולים או בקהילה), ותקבלי את הטיפול התרופתי המתאים לך.