תינוקות לאמהות שסובלות מבעיות חרדה בוכים יותר, כך מגלה מחקר גרמני חדש. חוקרים גילו כבר בעבר כי ילדים לאמהות חרדתיות נוטים לפתח יותר בעיות חרדה בעצמם, אך כעת מתגלה כי כבר במהלך הילדות הם בעלי נטייה מוגברת לבכי מוגזם. בכי מוגזם הוגדר במחקר כבכי שנמשך שלוש שעות או יותר ביום, לפחות שלושה ימים בשבוע, למשך תקופה של שלושה שבועות ומעלה.
החוקרים, מאוניברסיטת דרזדן לטכנולוגיה, מצאו קשר בין חרדה של האם לפני, במהלך ואחרי ההיריון, לבין בכי מוגזם של ילדיהן. במחקר השתתפו 286 נשים שהיו בשלבי היריון מוקדמים. הנשים היו בנות 28 בממוצע. 63 אחוזים מהן היו לא נשואות, ו-59 אחוזים היו בהריונן הראשון.
10 אחוזים מהנשים דיווחו על בכי מוגזם
בתחילת המחקר החוקרים שאלו את הנשים לגבי תסמינים של דיכאון וחרדה, ובחנו מתי החלו לסבול מהתופעות האלו. לאחר מכן הנשים תושאלו פעם בחודש, עד שילדיהן היו בני ארבעה חודשים. כעבור שנה הן רואיינו שוב.
בראיון שהתקיים לאחר לידת התינוקות, 29 אמהות (10.1 אחוזים) דיווחו כי הילדים שלהן בכו באופן מוגזם. החוקרים מצאו כי לנשים שסבלו מחרדה לפני הכניסה להיריון יש יותר סבירות לגדל ילד שבוכה באופן מוגזם, ביחס לנשים בלי הפרעות חרדה. הסבירות לכך גדולה אף יותר בעבור נשים שפיתחו חרדה במהלך ההיריון או ב-16 החודשים שאחרי הלידה.
סיבה טובה לטפל בחרדה במהלך ההיריון
חשוב לציין כי המחקר לא קובע שחרדה של אמהות גורמת לתינוקות לבכות יותר, אלא רק שקיים קשר בין שני הדברים. הסיבה לקשר הזה עדיין אינה ברורה דיה. בנוסף, בשונה ממחקרים קודמים, במחקר זה נמצא קשר לבכי מוגזם רק לגבי הפרעות חרדה, לא לגבי דיכאון.
על אף העובדה שהקשר בין חרדה לבכי מוגזם של התינוק אינו ברור, החוקרים סבורים כי המחקר מאפשר כעת לסייע לנשים שסובלות מחרדה ולהפנות אותן לתמיכה הרצויה לאחר הלידה. עוד סוברים החוקרים כי המחקר מדגיש את הצורך העז לטפל בבעיות חרדה בהיריון, על מנת למנוע השפעות שליליות על הרך הנולד. נשים בהיריון שמתחלות לחוש חרדה צריכות לדווח על כך לרופא שלהן, והוא יפנה אותן לטיפול הפסיכולוגי המתאים זה יקל עליהן בטווח הקצר, ויקל על הילד שלהן בטווח הארוך.