במהלך שגרת היומיום שלנו עם הילדים, עשרות שאלות מטרידות אותנו - על מצבם הבריאותי, על ההתפתחות שלהם, על בעיות התנהגות ועל התפקוד שלנו כהורים. בתקופה כזו של מתיחות ביטחונית, השאלות מתרבות והופכות להיות מורכבות ומאתגרות יותר. עכשיו, מדור חדש בוואלה! בריאות נותן מענה לשאלות שלכם ההורים. את השאלות ניתן לשלוח אלינו לכתובת המייל הזו, ואנו נעביר אותם לגורם המקצועי הרלוונטי. אם אתם מעדיפים לקבל תשובה מיותר מאדם אחד, אתם מוזמנים לפרסם את השאלות בעמוד הפייסבוק של וואלה! בריאות.
אלו השאלות ששלחתם השבוע, ותשובותיה של הפסיכולוגית דפנה אטד-סנה ממרכז גאיה.
הבן שלי ישן רק מתחת למיטה
שאלה: אנו תושבי הדרום כך שהאזעקות פה הן בקצב מסחרר. הבן שלי בן שנתיים, בימי הלחימה הראשונים הוא לא הראה שום סימני בהלה או חרדה עקב האזעקות, אך לאחר כמה ימים הוא החל לישון מתחת למיטה. כל הלילה אני "עסוקה" בלהוציא אותו ולהשכיב חזרה במיטה, אך הוא מסרב וחוזר שוב ושוב אל מתחת למיטה. ביומיים האחרונים גם החל להיכנס להיסטריה כל פעם שיש אזעקה. אציין שאנחנו שתי משפחות בבית אחד בגלל ממ"ד שמצוי באחד הבתים, בעלי (שהבן שלי קשור אליו מאוד) מגוייס בצו 8 כבר שבועיים, אנחנו משתדלים לשמור על שיגרת יום מבחינת זמני ארוחות, מקלחות ושינה, מגוונים בפעילויות, ובכלל, מנסים לעשות הכל כדי להקל על הילדים בבית. איך אוכל לעזור לבן שלי להרגיש תחושת ביטחון כך שלא ישן מתחת למיטה? ואיך להקל עליו את הבהלה מהאזעקות?
תשובה: לכולנו קשה להבין עד הסוף מה קורה שם בחוץ, קשה לנו לעכל את הלחימה ואת הפגיעות, קשה לנו ההתמודד עם אזעקות ומצבי חירום. ילדים בני שנתיים מתקשים בכך עוד יותר שכן יש להם פחות כלים להתמודדות עם לחץ ומתח מאשר לנו המבוגרים. יציאתו של בעלך מהבית וגיוסו בצו 8 וודאי לא מוסיפים חוסן. ייתכן שהילד שלך כבר מתחיל לדבר, אבל מילים לתיאור רגשות עדיין אינן בלקסיקון שלו. הוא מגיב יותר לתחושות. לכן, השתדלי ככל הניתן ליצור אווירה רגועה. שמירה על שגרה, כפי שתיארת, חשובה מאוד.
אם אתם רצים לעיתים קרובות לממ"ד שווה לאפשר לו לארגן שם פינה שבה יש חפצים שמנחמים אותו - בובה שהוא אוהב, שמיכה נעימה, בקבוק מסוים, מוצץ. בגילאים האלה אני ממליצה בחום לנסות להפיג מתחים ברמה הפיזית. עיסויים הם כלי מצוין, ליטופים וחיבוקים, ונשיקות כמובן. זה טבעי שכל ילדייך יזדקקו ליותר מגע מרגיע בימים כאלה, וחשוב לאפשר להם את זה. למעשה כל אמצעי הרגעה הוא לגיטימי כעת ובמיוחד בשעת השינה. השינה מתחת למיטה היא הפתרון של בנך לחרדה שהוא מרגיש. שם הוא מרגיש מוגן יותר. לא הייתי נלחמת בזה. אני בטוחה שהוא יחזור לישון במיטתו כאשר יירגעו הרוחות.
בהקשר הזה כדאי לציין שבתקופה כל כך לא פשוטה, כדאי להימנע מיצירת מתחים רגשיים יזומים כגון מעברים או גמילות. זה לא הזמן לגמול ממוצץ, מהנקה או מטיטולים.
ילד בן 7 עם תיקים בעיניים
שאלה: באזעקה הראשונה בני בן השבע התחיל עם טיקים בעיניים, ומאז זה הולך ומחמיר. אנחנו בחרדות מזה, וכל הזמן מעירים לו. אנחנו לא יודעים מה לעשות.
תשובה: תיקים הם סימפטום מוכר ושכיח לחרדה ומתח. נראה כי בנך מפנים את האווירה המתוחה וזו דרכו להגיב. הוא אינו שולט בתיקים, לא עושה אותם בכוונה ולא מסוגל להפסיק. רצוי מאוד להפסיק להעיר לו על כך, שכן ייתכן וההערות רק יחזקו את התופעה. השתדלו לצמצם במידת האפשר את החשיפה שלו לתכנים העוסקים בקרבות ובמתח הלאומי, לסנן את המידע המגיע לאוזניו לגבי המלחמה, ואני מאמינה שהתופעה תחלוף עם תום התקופה המתוחה. אם תופעת התיקים לא תחלוף בתוך שבועיים-שלושה לאחר החזרה לשגרה מלאה, אני ממליצה לגשת לבדיקת רופא ילדים.
החרדה גורמת להרטבת לילה
שאלה: יש לי בת בכורה בגיל 5. היא ילדה מאוד רגישה ונורא פחדנית בלי קשר למצב היום, אבל אני מרגישה שהמצב מחמיר ברמות את הפחד שהיא מתחילה סבלה ממנו. היא נורא מתוחה, היא תמיד נמצאת בהיכון. בלילות היא מתעוררת עם סיוטים ונורא מפחדת בוכה. הילדה עושה פיפי כבר פעמיים בלילה, זאת לאחר שהיא כבר גמולה. היא מפחדת להיכנס לשירותים או לישון בחדר לבד. בשבת היינו בגינה וכל בום או רעש היא קפצה מהנדנדה ורצה אליי במחשבה שזו אזעקה. אני יודעת שפחד וחרדה בקרב ילדים במצב כזה זה נורמלי, אך במקרה של בתי אני חושבת שזה מוגזם מדי.
תשובה: אין ספק שזו תקופה מורכבת מבחינה רגשית עבור כולנו, קל וחומר שהיא קשה לילדינו הרכים. כפי שציינת, תגובות של פחד וחרדה הן טבעיות בתגובה למצב הזה. עם זאת, כל ילד מגיב בצורה שונה ואין לעשות השוואות ביניהם. בתך כבר בת 5, זה גיל שבו הילדים כבר מסוגלים לשייך רגשות, להסביר את תחושותיהם במילים ולהיעזר בשיח רגשי. בזמנים כאלה חשוב ביותר לדבר עם הילדים על המצב, להסביר להם מה מתרחש במילים שהם מסוגלים להבין ולהעביר מסר ברור שמותר לדבר על איך שמרגישים. חשוב לומר לילדים שזה בסדר לפחד, שגם אנחנו המבוגרים חוששים - אבל אנחנו סומכים על הצבא שלנו שיגן עלינו. חשוב להדגיש לילדים את כוחו ועוצמתו של הצבא שלנו, ואת היכולת של הצבא ושל ההורים להגן עליהם.
העבירי לבתך את המסר כי ההתנהגות שלה ההרטבה והחששות היא לגיטימית, תדגישי שאינך כועסת עליה, וכי את כאן כדי לעזור לה לעבור את התקופה הזו. אמרי לה כי עוד מעט הכל יסתיים ונוכל לחזור לחיות את חיי השגרה. תכננו תכניות לאחרי שיסתיים מצב החירום, לאן תצאו, איפה תטיילו וכדומה.
בנוסף, שימו לב כיצד אתם מגיבים לאזעקות, התחושות והרגשות שלנו עוברים לילדנו מיד, הם חשים אותנו ובמיוחד כאשר אנחנו במצוקה. הורים רגועים הם ערבון לילדים רגועים. זו עצה שלא קל ליישם אבל שווה אפילו רק להקדיש תשומת לב לכך. נקודה אחרונה למחשבה - שימו לב לתכנים אליהם הילדה נחשפת. כל המדיה כל כך זמינה היום, תמונות קשות ביותר שאינן מתאימות לעיניים צעירות. תעשו צנזורה קפדנית.
עוד בנושא:
הורים שואלים: הבת שלי עושה קוחות של אזעקה
דמיון מודרך נגד טילים: כלים אחרים להרגעה
כל קווי הסיוע לתמיכה נפשית והתמודדות