המודעות הגוברת לנזקי השמש מביאה אותנו להתגונן מפניה באמצעות שרוולים ארוכים, כובעים ומסנני קרינה. הבעיה היא שככה אנחנו מפספסים גם את הדברים הטובים שיש לשמש להציע לנו, ובעיקר ויטמין D.
התפקיד המרכזי של ויטמין D הוא שמירה על ריכוז תקין של סידן וזרחן בגוף. הוויטמין מסייע לגוף לספוג סידן, שמונע מהעצמות להיות שבריריות וחלשות. מחסור בוויטמין D משפיע גם על אלמנטים נוספים בגוף, מאחר שהוא קשור גם לסוכרת, למערכת החיסון, למערכת הדם והלב, למצבי הרוח ואף לחילוף החומרים ולעלייה במשקל.
ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן. משמעות הדבר שהוא מאוחסן בתאי השומן שלנו לשימוש בעת הצורך.יש בגוף שתי צורות של הוויטמין. ויטמין D2 מגיע לגוף מהמזון, ומתפנה מהגוף במהירות גבוהה יותר. ויטמין D3 נוצר בחשיפת העור לקרינת אולטרה סגול של השמש, קרני UVB, ופעולתו ארוכה ויעילה יותר.
כיצד משפיע מחסור בוויטמין D על הגוף?
מערכת החיסון: האיזון העדין בין החלבונים שמעודדים דלקת, לבין נוגדי הדלקת, מושפע מכמויות הוויטמין בגופנו. כמות מספקת של ויטמין D מחזקת את המערכת החיסונית ומשפרת את יכולתה להילחם בדלקות ובזיהומים שונים.
מצב רוח: רובנו חשים שיפור במצב הרוח בעונת הקיץ, ואין זה רק בזכות הגלידה והאבטיח. כמו תרופות נוגדות דיכאון, גם ויטמין D משפיע על כמות המוליכים העצביים במוח. קשה לדעת מה מגיע קודם - דיכאון, או ירידה בכמות הוויטמין - אך ניכר כי הסובלים מדיכאון יוצאים פחות מהבית, נחשפים פחות לשמש וריכוז הוויטמין בגופם נמוך יותר.
סוכרת: מחקרים שונים מצביעים על כך שריכוז נמוך של ויטמין D עלול לנבא התפתחות של סוכרת. עוד מעידים המחקרים כי צריכת 800 יחידות ויטמין D לצד צריכת 1200 מ"ג סידן ביום, עשויה להביא להפחתת סיכויי התפתחות סוכרת מסוג 2 בעשרות אחוזים. בקרב סוכרתיים נמצא גם קשר בין ריכוז נמוך של ויטמין D לבין תנגודת לאינסולין. ירידה במשקל, ביצוע פעילות גופנית, נטילת טיפול תרופתי והעלאת ריכוז ויטמין D משפיעים כולם על מצב הסוכרת, מסייעים בהורדת התנגודת לאינסולין ולאיזון הסוכר בדם.
מי נמצא בסיכון למחסור בוויטמין D? אנשים שאינם חשופים לשמש (בגלל כיסוי הגוף, בגלל שהייה ממושכת במשרד או בגלל ריתוק לבית מסיבה זו או אחרת), נשים בהיריון ונשים מניקות, תינוקות וילדים הצעירים מגיל 5, מבוגרים בני 65 ומעלה, בעלי עור כהה אצל כולם האפשרות למחסור בוויטמין.
מאילו מקורות אפשר לקבל ויטמין D?
מהמזון:
במוצרי חלב, בביצים, בדגני בוקר מסוימים, ובדגים (במיוחד בסלמון, בטונה, במקרל ובסרדינים) יש הרבה ויטמין D.
מהשמש:
במעטפת של כל תא בגופנו יש כולסטרול. פגיעת קרני השמש בעור היא הטריגר לייצור ויטמין D מהכולסטרול שבתאים. בשל המודעות הגוברת לסכנות הנובעות מהחשיפה לשמש גובר גם השימוש בקרם הגנה המונע חשיפה לקרינת UVB, קרינה המאפשרת את ייצור הוויטמין בתאים.
אין ספק שחשוב לשמור על העור, אבל חשיפה של העור לשמש - ללא קרם הגנה במשך רבע שעה בצהרי היום, כאשר השמש נמצאת במרכז השמים תספק לנו את כמות הוויטמין הנדרשת לנו. האזורים המומלצים לחשיפה הם הזרועות, הרגליים, הבטן והגב. את אזור הפנים, שבו העור דק ורגיש, ואת הראש, מומלץ תמיד לכסות. חשוב לדעת שאי אפשר "להרוויח" את מנת הוויטמין היומית בעמידה בפקק, מכיוון ששמשת חלון המכונית חוסמת את קרני ה?UVB המאפשרות ייצור ויטמין D, אך לא את קרני ה?UVA הגורמות לסרטן העור.
צריכת הוויטמין נמדדת ביחידות בינלאומיות ונבדקת בבדיקת דם. המינון המומלץ לצריכת ויטמין D עד גיל 50 הוא 200 יחידות בינלאומיות. בגיל 51?70 המינון המומלץ הוא 400 יחידות בינלאומיות, ומגיל 71 - 600 יחידות בינלאומיות. לצורך ההשוואה, מנת שמש של עשר דקות בצהרי היום במכנסיים קצרים ובגופייה, ללא קרם הגנה, תספק לכם 10,000 יחידות בינלאומיות של הוויטמין.
ענת טימין היא דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת במרכז DMC לטיפול בסוכרת