פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלקטרודות של תקווה

      סוללות ומנגנונים קוצבים מושתלים בגופם של חולי אפילפסיה ומשפרים את חייהם באופן דרמטי. פרופ' מירי נויפלד על חידושים מחשמלים בתחום הנוירולוגיה

      מוח של אדם (ShutterStock)
      אצל חולי האפילפסיה רבים טרם אותר הגן האחראי על התפרצות המחלה (אילוסטרציה: Shutterstock)

      אחת המחלות הנוירולוגיות הקשות ביותר להתמודדות היא מחלת האפילפסיה, המתאפיינת בהתקפים חוזרים שמקורם בפעילות חשמלית מוחית חריגה. מסוף שנות ה?90 נוספים עוד ועוד טיפולים המסדירים את המאזן החשמלי במוח ומפחיתים את תדירות התקפי האפילפסיה. הרופאים מקווים שבהמשך ניתן יהיה לאתר את הפעילות החשמלית החריגה ולנטרל אותה מבעוד מועד, באמצעות טיפול תרופתי מהיר וממוקד באזור הפעילות.

      0.5?1 אחוזים מהאוכלוסייה סובלת מאפילפסיה, ובישראל סובלים מהמחלה, על פי ההערכות, כ?40,000 בני אדם. התקפי אפילפסיה עשויים להופיע בכל גיל, אולם שכיחותם גבוהה יותר בילדות המוקדמת (בשל גנטיקה או פגיעה במוח במהלך הלידה) ולאחר גיל 60, בשל תהליכי ניוון של המוח. כמה גנים המזוהים עם סוגים מסוימים של אפילפסיה ידועים במחקר אולם רק אצל חולים מעטים ניתנת האפילפסיה להסבר באמצעות גנטיקה בלבד. אצל חולי האפילפסיה רבים טרם אותר הגן האחראי על התפרצות המחלה, וקיימים גם סוגי אפילפסיה שהמקור שלהם איננו גנטי.

      איך מאבחנים אפילפסיה?

      אבחון אפילפסיה מבוסס על תיאור ההתקפים על ידי המטופלים ועל ידי עדי ראייה, לצד בדיקת הפעילות החשמלית במוח (EEG), בדיקת הפעילות האלקטרומגנטית במוח (MEG) ובדיקות הדמיה של המוח, כמו CT או MRI.

      איך מטפלים באפילפסיה?

      כדי לטפל באפילפסיה חשוב לבצע שינויים באורח החיים - לצמצם את גורמי הלחץ ואת חסכי השינה - אולם הטיפול העיקרי הוא נטילת תרופות אנטי?אפילפטיות. יותר מעשרים תרופות אנטי?אפילפטיות זמינות כיום בשוק. בשנים האחרונות משווקות תרופות חדשות, אולם לצערנו טרם נמצא כדור הקסם שמפסיק לחלוטין את ההתקפים. לתרופות גם תופעות לוואי שונות: אלרגיה, השפעות על הכבד, על הכליות ועל המערכות האנדוקריניות. התרופות החדשות אינן בהכרח יעילות יותר, אבל בחלקן תופעות הלוואי מופחתות.

      כיצד עובדות התרופות האנטי?אפילפטיות?

      התרופות משפיעות על חוסר האיזון הכימי במוח, המעורר פעילות חשמלית חריגה. חולים שונים מגיבים באופן שונה לטיפולים התרופתיים - מבחינת הירידה בתכיפות ההתקפים ומבחינת תופעות הלוואי. שאיפת הרפואה היא פיתוח טיפול בהתאמה אישית על פי המפה הגנטית של כל חולה.

      ניתוח לטיפול באפילפסיה – יש דבר כזה?

      למרות הפיתוחים התרופתיים, 20?30 אחוז מחולי האפילפסיה עמידים לטיפול התרופתי. אצל חולים אלו קיימת אפשרות להתערבות בניתוח - כריתת המוקד במוח האחראי להתקפים. ניתוח זה דורש הכנה מקדימה מורכבת - אשפוז, הדמיה מבנית והערכה נוירופסיכולוגית שתפקידה לזהות ולאפיין את מוקד המחלה ולוודא שכריתתו לא תביא לאובדן תפקוד אצל המטופל. מרבית החולים שעוברים בהצלחה את הניתוח יכולים, כעבור זמן מה, להפסיק ליטול את התרופות ומוגדרים כמי שהחלימו מאפילפסיה.

      כשמקור ההתקפים בשני צדי המוח ואין אפשרות לכרות מוקד מסוים, ניתן לבצע ניתוח "תומך" - חיתוך במעבר שבין שני צדי המוח שמטרתו מניעת ההתקפים המתבטאים בפרכוסים, נפילות ואיבוד הכרה.

      זרמים חדשים

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים בעקבות ההתערבות החשמלית (אילוסטרציה: Shutterstock)

      בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפולים בגירוי חשמלי. הטיפול הראשון מסוג זה זמין כבר מ?97'. לאחרונה התווסף לסל טיפולי החשמל גם גירוי מוחי עמוק (DBS). במסגרת הטיפול מושתלות שתי אלקטרודות זעירות במוח, ומעבירות זרם חשמלי לגרעין התלמוס, שידוע כבעל תפקיד מרכזי ביצירת התקפי האפילפסיה. מנגנון הקוצב החשמלי, המייצר את הזרם, מושתל בכיס מתחת לעור בחלקו העליון של החזה. את הסוללה יש להחליף בניתוח קטן, אולם אורך חייה יותר מחמש שנים. הטיפול מאושר על ידי הסוכנות האירופית לתרופות - EMA - ובישראל. טיפול נוסף בגירוי חשמלי הקרוי, RNS, אושר לאחרונה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי - FDA - וכולל גם הוא השתלת אלקטרודות. הטיפול מיועד לחולים שזוהה אצלם המוקד האפילפטי, אולם לא ניתן לכרות אותו בניתוח. בטיפול חדש בשם TNS מועבר גירוי חשמלי לעצב התחושתי של הפנים המתקשר עם מבנים במוח האחראיים לפעילות החשמלית החריגה.

      מן המחקר עולה כי חולים רבים מדווחים על ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים בעקבות ההתערבות החשמלית. בקהילה הרפואית מקווים כי טיפולים מסוג זה יאפשרו בהמשך גם הזלפת תרופות למוקד האפילפטי במצבים שבהם נרשמת פעילות חשמלית חריגה. התקווה היא שהטיפולים החדשים יסייעו בהפחתת ההתקפים ואף בהפסקתם המוחלטת.

      פרופ' מירי נויפלד היא מנהלת היחידה ל?E.E.G ואפילפסיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי