פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום העשירי: געגועי למלפפון ועגבניה

      בסופו של דבר אורז ומש הם לא באמת אוכל, למרות שהסינים יעידו אחרת, אז למרות שאני מרגישה יותר בריאה ופחות עייפה אחרי 10 ימים של ניקוי רעלים - אני כבר חולמת על מה היום שאחרי. יומן ניקוי

      מלפפונים (ShutterStock)
      הירקות שאנחנו רגילים לקחת כמובן מאליו הופכים למושא געגועים (אילוסטרציה: Shutterstock)

      הנה, רק עוד כמה ימים וזהו. הגיע היום העשירי לניקוי הרעלים. אבל מי סופר.

      יומן ניקוי רעלים: ימים 8 ו-9
      רוצה להצטרף לניקוי? כך מתחילים

      המשבר הגדול של ההתמודדות עם המש כבר עבר והוא הפך להיות חברי הטוב עד כדי כך שהצלחתי לשלב אותו בהרבה מאכלים. וכשעברתי את המשוכה הזו, הפך עולמי לפשוט יותר. הכנסתי אותו לסלט עלים ירוקים ומש, לתבשיל מג'דרה וארוגולה שריענן לי את היום ואפילו מצאתי את עצמי מנשנשת אותו כך, מונבט בלי כלום. מי היה מאמין שזה מה שיצא ממני?.

      בינתיים, העייפות שהיתה מנת חלקי בחודשים האחרונים החלה להתפוגג, או יותר נכון מעט להתאחר. שעות העייפות של הצהריים לא היו נוראיות כפי שזכרתי והערב התארך. לא מדובר פה בשינוי דרסטי או קיצוני אלא הרגשה קצת יותר קלה ומשוחררת. יכול להיות שזה פסיכולוגי אבל משהו בנפיחות, בכבדות ובעייפות השתחרר. ויפה שעה אחת קודם.

      מצדו השני של הניקוי עומדת לה המציאות שאני כבר מחכה לחזור אליה. מציאות של קפה איכותי, ארוחות מגוונות, אפילו הירקות - שבתקופה האחרונה נזנחו מפאת קוצר זמן ויכולת להכין אותם – הפכו להיות מפתים במיוחד. בעיקר הפשוטים שביניהם, שאנחנו רגילים לקחת כמובן מאליו כמו מלפפון ועגבניה.

      ואיך לומר, בסופו של דבר אורז ומש הם לא באמת אוכל למרות שהסינים יעידו אחרת. הם מאכלים נחמדים וכיף לראות אותם פעם בשבוע או שבועיים אבל הם לא יכולים להחליף את התזונה שלי לאורך זמן, לכן אני יותר משמחה לצעוד לעבר היומיים האחרונים של הניקוי בידיעה שלא אתקרב אליהם בקרוב.

      ניקוי רעלים: מתכונים