הנה התחיל היום הרביעי לניקוי הרעלים. אבל מי סופר.
בואו נתחיל מהסוף. היום היתה הפעם הראשונה שהרגשתי רעב, והאורז לא הצליח לספק את החור בבטן. זה היה בשעות הערב, כשהכנתי לעצמי עוד כוס אורז, והפעם עם גזר ומעט בטטה. אכלתי 2 קעריות ולא הרגשתי שבעה. לא הרשתי לעצמי עוד כוס אורז, כי היתה לי הרגשה שזה מוגזם, אז שתיתי עוד כוס מים והתעצבנתי על היום שהיה מוצלח ונגמר קטסטרופה.
יומן ניקוי רעלים: זה היה היום השלישי
רוצים להצטרף לניקוי? כך מתחילים
אבל בואו נחזור לתחילת היום הזה. מסתבר שבימים 3-6 לניקיון, מותר להוסיף את הכתומים לתפריט: גזר, דלעת, בטטה ודלורית.
שני תשובה, הנטורופתית מוסיפה: "הכתומים מכילים הרבה מינרלים וויטמינים חשובים (בעיקר A ), מסייעים בשיקום ריריות ומחזקים מערכות כגון מערכת העיכול ומערכת החיסון. אלו חומרי גלם מצוינים למי שסובלים מקור".
וזה לא הכל: הכתומים בריאים לעור שלך
אז אמנם לא קר במיוחד בימים אלה, ואולי אפילו רותח, אבל הכתומים שידרגו את חיי: לארוחת הצהריים כבר שיפרתי את האורז הדלוח, שידרגתי לאורז אדום טעים ומיוחד והוספתי לו בטטה צלויה על מלח גס והמון עירית. בפה התרחשה תגובה כיפית של שחרור מהאורז הבנאלי ומרוב התרגשות אכלתי 3 מנות של הפינוק הזה.
אבל אז עולה שוב התחושה הזו של שיממון, והישועה כך אני יודעת לא עומדת לבוא בקרוב.
לחזור לסופו של היום, בו להזכירכם הייתי גם רעבה, נקודת אור אחת עמדה מול עיני. לראשונה זה הרבה זמן הרגשתי לא נפוחה. מכירים את ההרגשה הזו אחרי ארוחת סטייק, תפוח אדמה ועוגת שוקולד בסופה? אז זהו, שאין כזו אפשרות פה. פתאום לא הרגשתי שאני מלאה עד אפס מקום מארוחה כבדה לעיכול או מרצון לאכול עוד משהו מתוק ובלתי נמנע.
עד כמה שזה מוזר לחשוב, אבל יכול להיות שיש חיים אחרי הפחמימות הריקות? ובכן, מסתבר שאני בדרך הנכונה אליהם, ולמרות הרעב הקל קו הסיום לא רחוק.