אף שטחורים לא גורמים בדרך כלל לבעיות רציניות, הם יכולים להיות מטרד רציני. למרבה המזל קיימים טיפולים יעילים וזמינים לטחורים והם יכולים להקל מאוד על התסמינים.
טחורים הם ורידים מוגדלים או נפוחים בחלקו התחתון של הרקטום (החלק הסופי של המעי הגס). התופעה שכיחה בקרב גברים ונשים כאחד. הם שכיחים יותר אצל אנשים מבוגרים, ובקרב אנשים שסובלים משלשולים או מעצירות, במהלך או אחיר הריון, ואצל מי שיושבים הרבה.
התסמינים השכיחים ביותר של טחורים הם דימום רקטלי, גרד וכאב. טחורים יכולים להיות גלויים (חיצוניים), ואז ניתן לראות או להרגיש אותם בחלק החיצוני של פי הטבעת, והם עשויים להיות סמויים (פנימיים), בתוך פי הטבעת.
איך אדע שיש לי טחורים?
דימום רקטלי ללא כאבים עלול להצביע על קיומם של טחורים. אנשים רבים עם טחורים יבחינו בדם שצבעו אדום בהיר המלווה את הצואה במי האסלה או על נייר הטואלט. כמות הדם בדרך כלל קטנה, ועם זאת יכולה לצבוע את מי האסלה באדום ולהלחיץ. טחורים הם אמנם אחת הסיבות השכיחות ביותר לדימום רקטלי, אבל ישנן גם סיבות אחרות והרבה פחות תמימות לדימום, ולכן חשוב מאוד לפנות לרופא במקרה של הופעת דם בצואה.
גירוד או כאב באזור פי הטבעת גם הם נורה אדומה. טחורים הם סיבה נפוצה לגרד ולגירוי העור סביב פי הטבעת. אם מתפתח כאב מומלץ לפנות לרופא בהקדם. כמו כן רקמה בולטת סביב פי הטבעת, דליפה של צואה או קשיים בניקוי פי הטבעת לאחר פעולת מעיים גם הם תסמינים נפוצים.
אבחון רפואי של טחורים מתבצע על ידי פרוקטולוג - כירורג המומחה בטיפול בטחורים. הבדיקה כוללת בחינה של הרקטום ופי הטבעת. אם יש דימום, פי הטבעת ייבדק מבפנים (בבדיקה הקרויה אנוסקופיה) ותתכן גם בדיקה של המעי הגס (סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה).
טיפול ראשוני בטחורים
אחד הצעדים החשובים ביותר בטיפול בטחורים הוא הימנעות מעצירות (צואה קשה או יציאות לעתים רחוקות). צואה קשה יכולה להוביל לדימום רקטלי או לקרע בפי הטבעת - פיסורה. המאמץ ביציאה יכול להחמיר טחורים קיימים ולהגדיל את הסיכון להתפתחות חדשים. כדי להימנע מכך ניתן להעשיר את התזונה בסיבים תזונתיים, המסייעים בריכוך הצואה. לסובלים מעצירות כרונית יינתן לעתים טיפול בכדורים משלשלים.
מומלץ לבצע אמבטיות חמות בישיבה ולהשרות את אזור פי הטבעת במים חמים במשך 10?15 דקות, פעמיים ביום. אין להוסיף סבון, קצף או כל דבר אחר למים. המים החמים משפרים את זרימת הדם ומרפים את השרירים סביב פי הטבעת.
ניתן להשתמש גם בקרמים ובפתילות לטיפול בטחורים. אלו יכולים לעזור בהקלה בכאב, בדלקות ובגרד, לפחות באופן זמני.
טיפול פולשני בטחורים
אם הטיפול הראשוני לא מספיק, אפשר לשקול ביצוע של פרוצדורות פולשניות:
קשירת גומייה: הרכבת גומייה על אחד הטחורים, ועל ידי כך הפסקה של אספקת הדם לטחור ונשירתו. כיומיים עד שבוע לאחר הטיפול הטחור ינשור עם הגומייה. שיעור ההצלחה של ההליך הוא 70%?80.
קרני לייזר, אור אינפרא אדום או קרישה: באמצעות שיטות אלו הורסים את הטחורים הפנימיים.
סקלרותרפיה: במהלך סקלרותרפיה, תמיסה כימית מוזרקת לרקמת הטחורים, וגורמת להרס שלהם וליצירת צלקת פנימית. סקלרותרפיה עשויה להיות יעילה פחות מקשירת גומייה.
ניתוח: במקרים שבהם הטיפולים הסטנדרטיים לא מספיקים (אצל חולים עם טחורים פנימיים גדולים), ייתכן שתידרש הסרה כירורגית של הטחורים.
משהו מציק ואתם מתביישים לשאול? כתבו לנו