המלכה המודחת של הניתוחים הפלסטיים

בשנתיים האחרונות חל חילוף שלטון דרמטי בעולם הפלסטיקה: המלכה הבלתי מעורערת של הניתוחים הפלסטיים - שאיבת השומן - הודחה לטובת ניתוחי הגדלת חזה.

האם זה אומר ששאיבות השומן ייעלמו מן העולם? ממש לא.

שאיבת השומן כפי שאנו מכירים אותה היום עברה גלגולים רבים, כבר מראשית שנות ה-60. עם השנים היא הפכה לפעולה הכירורגית הנפוצה ביותר בעולם, עם אחוז סיבוכים נמוך ואחוז שביעות רצון גבוה מאוד במיוחד.

בשנות ה-70 פותחה שאיבת השומן המודרנית על ידי שני רופאים איטלקים שהשתמשו בצינורות ונעזרו בשאיבה על ידי יצירת תת לחץ. בשנת 1982 חל הפיתוח המשמעותי ביותר באבולוציה של טכניקת השאיבה המודרנית - שאיבת שומן המסתייעת בתת לחץ לאחר הזרקת נוזל בכמות גדולה לרקמת השומן.

לאחר מכן החלו להוסיף לתמיסה חומר הרדמה מקומי ולחבוש את המטופלות בחבישות לחץ לאחר הניתוח. פעולות אלו הקלו על הכאבים של המנותחות, סייעו להשיג תוצאות טובות יותר והקטינו הופעת סיבוכים.

החשש מתופעות הלוואי של התמיסה שהוזרקה לפני פעולת השאיבה ומתופעות הלוואי של ההרדמה הוביל להתקדמות נוספת - הוספת אדרנלין לתמיסה המוזרקת. פעולה זו הפכה את שאיבת השומן לבטוחה יותר, שכן היא הפחיתה את הדימום והורידה את קצב ספיגת חומר ההרדמה למחזור הדם.

במשך השנים שאיבת השומן התפתחה והשתכללה. לניתוח הקלאסי נוספו טכנולוגיות חדשות כמו שימוש בלייזר, אולטרסאונד והזרקת מים בלחץ גבוה. השיטות האלה הפכו את השאיבות לקלות יותר, בטוחות יותר ושיפרו משמעותית את התוצאות.

הטכניקות האלה גם מאפשרות להשיג אפקט פיסול - כמו הדגשה של שרירי הבטן (הקוביות), הדגשה של שרירי החזה אצל גברים והדגשה של קפל הישבן בנשים.

היום, עם השרשת מושגים כמו פיסול גוף ועליית הדרישה של הציבור לפעולות בטוחות יותר, רקמות השומן הפכו מאויב שיש להיפטר ממנו לרקמה שניתנת למיחזור.

טכניקות חדישות מאפשרות להסיר רקמת שומן מאזורים מסוימים שבהם השומן לא רצוי, ולהזריק אותה לאזורים אחרים למטרות שונות (בין היתר: הזרקת שומן כחומר מילוי לקמטים באזורי הפנים, הגדלת שדיים, מילוי ישבן ועוד).

שאיבת שומן לא מונעת עלייה במשקל בעתיד, ולא מהווה תחליף לאורח חיים בריא ומאוזן. אם אתם שוקלים שאיבת שומן כדאי שתזכרו שמדובר בפעולה פולשנית עם פוטנציאל לסיבוכים, ולכן יש לקבל יעוץ וטיפול מרופא כירורג ומפלסטיקאי מקצועי ומנוסה, ולעבור את הניתוח בתנאים נאותים ובסביבת חדר ניתוח סטרילי.

את הניתוח ניתן לעבור כמעט בכל גיל, ובתנאי שאין בעיות אחרות שעלולות לגרום לסיבוכים במהלך הניתוח ואחריו. אם אתם סובלים מקרישיות יתר, ממחלות לב, מסוכרת או ממחלות כרוניות אחרות - עליכם לשקול את הסיכון הכרוך בניתוח ואת הסיכוי לסיבוכים.

בגילאים צעירים בדרך כלל יש צורך בשאיבה קטנה יחסית ובאזורים ממוקדים, כמו באזור הצמיד בבטן התחתונה. בגילאים בוגרים יותר, אחרי מספר לידות לדוגמה, לרוב יהיה צורך בשאיבה ממספר אזורים ובמקרים מסוימים יהיה צורך להוסיף ניתוח מתיחת בטן כדי להשיג תוצאה טובה.

השאיבה מתאימה גם לטיפול בסנטר כפול, לטיפול באזורים ספציפיים אחרי ירידה מאסיבית במשקל או אחרי ניתוחי קיצור קיבה.

שאיבת השומן לא באה לתת מענה לירידה במשקל לא מונעת עליה במשקל. משפטים כמו "עשיתי שאיבה באזור הבטן ועכשיו זה חזר בישבן" לא נדירים, אבל הם נאמרים מחוסר ידע והבנה של תוצאות הניתוח.

אנחנו נולדים עם כמות תאי שומן שנשארת כמעט קבועה לאורך חיינו. התאים האלה מפוזרים על פני כל חלקי גופנו בפרופורציות מסוימות, וכאשר אנו משמינים תאי השומן גדלים בנפחם. כאשר אנו מסירים רקמת שומן על ידי שאיבה מאזור ספציפי, אנחנו מקטינים את מספר התאים באותו אזור. למעשה, במהלך הניתוח אנחנו משנים את הפרופורציות של כמות התאים בגוף.

כאשר מטופלת שעברה שאיבה עולה במשקל, כל אזורי הגוף משמינים, גם האזור שעבר שאיבה. אך מכיוון שבאזור זה כמות התאים פחתה, ההשמנה באזור זה תהיה קטנה יותר ביחס לשאר אזורי הגוף.

תקופת ההחלמה מהניתוח משתנה בהתאם לגודל השאיבה ולמספר האזורים המטופלים. אחרי הניתוח יש תקופת התאוששות שבה צריך ללבוש מחוכים וחבישות לחץ סביב אזורי הניתוח. תופעות כגון שטפי דם וכאבים חולפים תוך זמן קצר יחסית. התוצאה הסופית מתקבלת אחרי מספר חודשים, אחרי שהבצקת והנפיחות עוברים.

ד"ר אייל שפירא הוא רופא מומחה לכירורגיה פלסטית