פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מוצרט אאוט - מלמלולים אין

      מחקר ישראלי חדש מצא שמלודיות ודקלומים בשפת התינוקות האוניברסלית תורמים הרבה יותר להתפתחות התינוק מאשר מוזיקה קלאסית ומוביילים אלקטרוניים. כך תשירו להם

      נדיר למצוא תינוקות שדילגו על שלב החינוך המוזיקלי שבו מובייל חג מעל ראשם ומנעים את זמנם במלודיות קלאסיות. הנעימות האלה הפכו לפס הקול של הזאטוטים.

      ד"ר עידית סולקין מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון חקרה רבות את סביבות המחייה הטבעיות של התינוקות והבחינה כי מרוב המכשירים האלקטרוניים המוזיקליים בוקעת מוזיקה אינסטרומנטלית ובעיקר קלאסית. לטענתה, למוזיקה הזו יש כמובן ערכים אסתטיים, אך לא בהכרח תרומה התפתחותית.

      בהמשך חברה לד"ר וורן ברודסקי, ראש המעבדה לחקר מדעי המוזיקה מאוניברסיטת בן גוריון, ויחד הם מצאו כי שימוש במלודיות על בסיס השפה האוניברסלית של תינוקות - תורם להיבטים רבים בהתפתחותו של התינוק וכן, לקשר הרגשי שלו עם ההורה.

      מהי שפת התינוקות האוניברסלית?

      מסתבר, שממש מתחת לאף שלנו קיימת שפה בינלאומית, חוצה מדינות ותרבויות: שפת התינוקות אותה גילתה חוקרת אוסטרלית בשם פריסיליה דנסטן. אבני השפה הם עיצורים והברות ראשוניים, מבעים קוליים ורצפים כמו 'בהבהבה' 'מהמהמה', שתינוקות בכל העולם מפיקים ללא קשר לתרבות ושפה. כמובן שתינוקות נולדים עם התניה עקרונית לשפת האם אך כולם מפיקים הברות אלו מרגע שהם נולדים עד לגיל שנה לערך.

      ז'אנר חדש במוזיקה: פארא- לינגוויסטי

      ד"ר סולקין פיתחה את הרעיון שניתן לשיר עם תינוקות שירים ללא מילים מוגדרות - שירי ג'יבריש המורכבים מאותם מבעים קוליים שהתינוקות הוגים בעצמם. לשירים אין משמעות מילולית, אך הם בנויים מהבהרות ועיצורים ראשוניים שמפיקים תינוקות ופעוטות בכל העולם באופן טבעי. כולנו גדלנו על דקלומים מזן זה כמו: 'קווה קווה דה לה אומה' ו'אן דן דינו' ובכל העולם יש שירים דומים.

      ג'יבריש תמיד רלוונטי בשירי ילדים, אך כדי שתתקיים התאמה לילדים רכים והם יוכלו להתחבר לביצוע - על השירים להיות שזורים בשפת התינוקות. כך גם תינוקות יוכלו לבסוף לבצע חלקים מהם. המלודיות של שירים אלו פשוטות, נוחות לביצוע וקליטות משום שיש בהם אלמנט של חזרתיות. בנוסף, גם המבוגרים יוכלו לזמזם אותם, לשחזר ולקבל אפשרות נוספת ליצירת קשר עם הילד. כך הופך השיר לנכס משותף.

      ד"ר סולקין, שבנוסף למחקר האקדמי שלה גם כותבת שירי ילדים (כולל תוכן טלוויזיוני בערוץ "לולי"), מסבירה שהשירים מיועדים בעיקר לתינוקות בשלב הטרום שפתי וניתן להשתמש בהם כבסיס לתכני מדיה מצולמים או להשמעה במכשירים אלקטרוניים. "שירים אלו אמורים לגרות אותם, לתרום לביטחונם בשפה ולאפשר חיקוי", מסבירה ד"ר סולקין.

      התרומה של מוזיקה ושירי ערש לתינוקות

      מבוגרים מתקשרים עם תינוקות באופנים בלתי אמצעיים: באינטונציות, בשפה שמשתמשת במאפיינים מוזיקליים בדיבור, בשירים קצרים ובדקלומים. לעיתים נשמע שאנחנו מדברים כאילו אנחנו ממש שרים, כנראה שהטבע כיוונן אותנו לכך. דרך הדקלומים והשירים אנו מלמדים את הילדים על הסביבה, החברה והתרבות שלנו.

      האינטראקציות המוזיקליות האלו הן הבסיס לתקשורת בין התינוק/פעוט למבוגר והן משרתות שתי פונקציות עיקריות: הרגעה והפחתה של עוררות ומנגד: יצירת עוררות, התפתחות קוגניטיבית ורגש.

      ד"ר סולקין מציינת שתרומתם של שירי ערש לתינוקות עצומה. הם נותנים במה לקול של ההורה או המבוגר המטפל, המלווה ומרגיע את התינוק מעצם נוכחותו. כשהתינוק עוצם עיניים ונעטף בשינה הוא מקבל את התחושה שהוא אינו לבד ויש לזה משמעות רבה. השחרור מהעירות אינו מצב קל לתינוק, אך העובדה שהוא שומע קול אנושי מוכר ברקע מקלה עליו ומעניקה ביטחון. בנוסף, כשהורה שר שירי ערש הוא לרוב מבצע אותם באופן איטי תוך כדי נענוע התינוק והענקת חום. האיטיות מאפשרת לתינוק להתחיל להיכנס למחזור של שינה כשהשפה והקול מלווים אותו.

      בהקשר זה מזכירה ד"ר סולקין מחקרים שנערכו באוסטרליה ובאירלנד על נערות ואימהות בסיכון שלמדו לשיר לילדיהן שירי ערש. מהמחקרים עלה כי השימוש בשירים שינה את חוויית האימהות שלהן. הן היו רגועות, בטחו יותר באינטואיציה האימהית שלהן וחשו מסופקות יותר בהורות שלהן.

      השפעתם של צעצועים אלקטרוניים-מוזיקליים

      בשנים האחרונות האמצעים והמכשירים האלקטרוניים מחליפים אינטראקציה של הורים עם הילדים ושירי ערש הופכים להיות ז'אנר הולך ונעלם.

      כמעט כל תינוק עורך היכרות עם יצירותיהם של המלחינים הדגולים המתנגנות ממוביילים, דיסקים וסרטוני דיוידי המיועדים לגיל הרך. אך ד"ר סולקין מציינת כי המחקרים של אפקט מוצרט אינם חד משמעיים, "הם נחקרו על סטודנטים ולא על ילדים. ושנית, יגידו מה שיגידו הברושורים, הם לא נבדקו ונחקרו מדעית והשימוש שנעשה במוצרט הוא בעיקר ככלי שיווקי".

      ד"ר סולקין מסבירה שבמוביילים לא די שהמוזיקה אינה מתאימה ומגרה אותם מספיק, בנוסף, אין לה תרומה לאינטראקציה של הורה ילד כי אין יכולת לשחזר אותה. זאת בהשוואה לשיר או דקלום שאותו ניתן לבצע עם הילדים.

      כהורים אנחנו צריכים לזכור שתזונת ילדנו אינה מתחילה ונגמרת במרכיבי מזון, היא גם סנסו-מוטורית, רגשית וקוגניטיבית. מתפקידנו לתת את המרכיבים המשובחים ביותר לילדינו ובייחוד כשהם כה צעירים ורכים, כשהפוטנציאל גמיש והכול עוד אפשרי.

      יחד עם זאת, אין לטעות - מוזיקה תורמת לילדים רכים ולתינוקות, משמשת ככלי לתרגול מיומנויות ויש לה ערכים רבים, אולם, לפחות לטענתה של ד"ר סולקין, תרומתה הייחודית של המוזיקה הלקאסית מוטלת בספק.

      הציפייה הטבעית שלנו היא שהגורמים המספקים מוצרים ומדיה לילדים יעשו זאת תחת פיקוח ורגולציה, מן הראוי שכך יהיה, אך המציאות לא תמיד כזו. נקודה למחשבה.