מה בתוכנית?

כחלק מההכנות ללידה, נוספה בשנים האחרונות עוד משימה והיא הכנת תוכנית לידה. זהן מסמך תמציתי המפרט את בחירותיה של היולדת בנוגע לכל מה שקשור בתהליך הלידה, ברגעים שבו יגיח התינוק לעולם ובטיפול בו בזמן השהייה בבית החולים.
מגמה זו של הכנת תוכנית הלידה החלה עם עליית המודעות והרצון של האישה להחזיר את השליטה על הגוף שלה ועל מה שנעשה עם התינוק שלה. האם חיוני בכלל להגיע לבית החולים עם תוכנית לידה? ומהן העמדות של בתי החולים בנוגע לתכנית זו?

לאחרונה החלו מספר בתי חולים להציע שירות הכנת תוכנית לידה ליולדות פוטנציאליות. בחלקם ניתן להוריד מהאינטרנט טופס תוכנית לידה ולמלא אותו. בבתי חולים אחרים כמו "לניאדו" ניתן לקבוע פגישה אישית עם מיילדת שתסייע בהכנת התוכנית.

תוכנית הלידה מובנית מתפריט רצונות הכוללים בין היתר את האופן בו היולדת רוצה ללדת: בשכיבה, בעמידת שש או על הצד; האם היא רוצה לחסן את התינוק אחרי היוולדו, האם לחתוך מיד את חבל הטבור או להשתהות עם זה? ועוד.
"אני מאוד תומכת ברעיון של הכנת תוכנית לידה" אומרת פנינה רוזנווסר, מיילדת ראשית ומנהלת מרכז לידה לניאדו - דיאדה ו"שביל הלידה", "כשיולדת מגיעה בזמן אמת, מתוך לחץ והתרגשות היא אינה זוכרת תמיד מה רצתה, לכן חשוב שהדברים יהיו כתובים", מוסיפה רוזנווסר.

"ככל שהיולדת מודעת יותר ושותפה לתהליך יש סיכוי ללידה יותר טובה" אומרת שרי קרוכמל, מיילדת ותיקה בביח חולים מאיר ומנהלת מרכז "אמא אדמה" להריון לידה ורפואה משלימה בהוד השרון. קרוכמל מציינת שמאחר שבימינו הלידה הפכה להיות רפואית, מכשירנית והתערבותית, יש חשיבות בלהפוך אותה לאישית יותר. "תוכנית הלידה היא לטובת שיפור השירות, בית החולים רוצה לקוחות מרוצים ובסופו של דבר היחס, ההקשבה והרצון להיות אישי זה מסוג הדברים שישפיעו מאוד על חוויית הלידה" מוסיפה קרוכמל.

את התוכנית עצמה מגישים למיילדת בעת ההגעה לבית החולים, בקבלה או בחדר הלידה, והיא זו שאמורה להעביר אותה הלאה, לתינוקייה ולמחלקת יולדות.

הן קרוכמל והן רוזנווסר מציינות כי בבתי החולים "מאיר" ו"לניאדו" מכבדים את בקשותיה של היולדת לאורך התהליך עד כמה שניתן, והכול בהתאם לתקינות המצב הרפואי של היולדת והיילוד.

נטלי (29) הכינה לפני בואה ללדת ב"מאיר" תכנית לידה המפרטת את רצונותיה בנוגע ללידה ולטיפול בתינוק. הלידה הסתבכה ומכורח המציאות רוב הדברים שביקשה לא יושמו, אבל מה שהכעיס אותה היה לגלות בדיעבד שמה שביקשה בנוגע לטיפול בתינוק לא בוצע. "ביקשתי שלא ירחצו אותו לאחר הלידה, שלא יחסנו ואף אחד מן הדברים האלה לא התממש ללא כל סיבה מוצדקת. הבנתי שלא די בלכתוב תוכנית ולהגיש אותה - צריך להניח שם כלבי שמירה", אומרת נטלי מניסיונה.

מירב קריספיל, דולה מוסמכת, מטפלת בכירה בשיאצו ואייפק, מכירה סיפורים כאלה ומציינת שצריך להישאר עם אצבע על הדופק ועוזר גם ללחוץ על הצוות. "אם יש אפשרות לעשות שיחה עם המיילדת בחדר לידה בגובה העיניים ולתקשר אליה את שלושת הדברים שהכי חשובים לכם, זה עדיף. מניסיוני, פה ושם הדף גורם להרמת גבה". לטענתה, תוכנית הלידה היא יותר עבודת הכנה של הזוג וההתכווננות מראש כדי לדעת טוב יותר מה רוצים בתהליך.

"חשוב לזכור תמיד שהתוכנית אינה דף הוראות. המון דברים משתנים תוך כדי וקיום תוכנית הלידה תלוי בעיקר בצורה בה הלידה מתגלגלת בפועל. אם המהלך הוא טוב ואין לחץ יש סיכוי טוב למילוי הבקשות".

לגבי בקשות מהתינוקייה, מציינת קריספיל שלא כדאי לסמוך על המיילדת, שאולי בינתיים התחלפה, שתעביר את הבקשות. "אני ממליצה שבן הזוג יזכור להעביר את הבקשות לתינוקייה ושזה יהיה באחריותו", היא מדגישה.

הבקשה המרכזית של רוב היולדות היא הרצון להימנע מחתך החיץ או חתך אפיזיוטומי, בקשות נוספות הן להיות מעורבים בקבלת החלטות ולהיות מיודעים בכל התערבות רפואית, לא לחתוך מיידית את חבל הטבור ולהניח את התינוק על האם מיד לאחר הלידה.

"ישנה מגמה של ירידה בחתכים כי המדיניות השתנתה" אומרת רוזנווסר ומספרת שלפני 20 שנים כשהייתה מיילדת בבית חולים אחר באזור המרכז המדיניות באחת ממחלקת היולדות הייתה שבאופן גורף לידה ראשונה חייבת חתך. "כיום המודעות של הנשים השתנתה, הן עושות הכול כדי להימנע מחתך: עיסוי פרינאום ואף לוקחות מיילדת פרטית" מוסיפה רוזנווסר.

ומהי הבקשה הכי לא קונבנציונלית שהיית עדה לה?
"הייתה יולדת שאחרי הלידה רצתה לקחת את השלייה כי בעלה רצה לבשל להם אותה ולאכול אותה. כמובן שהסכמנו" מספרת רוזנווסר.

"בן זוג אחד הביא דיג' " נזכרת קרוכמל, "כלי נגינה המייצר קולות נמוכים מהדהדים מתוך אמונה שהקולות יקראו לתינוק לרדת כלפי מטה וימקם אותו בתוך תעלה. הצלילים הדהדו בכל המחלקה וזה היה מיוחד ומשעשע" מוסיפה קרוכמל.

בערך כשליש מהיולדות מגיעות לבית החולים עם תוכנית לידה, חלקן נשים שזוהי להן לידה ראשונה וחלקן - לאחר חווית לידה לא טובה מהעבר. ללידה הבאה שלהן הן מגיעות עם מודעות גבוהה יותר ורצון לקחת אחריות ולהיות מעורבות יותר.

"אני מאמינה בלמידה ובמוכנות לקראת הלידה", אומרת קרוכמל ומציינת את חשיבות העבודה והתרגול עם הגוף, המודעות לנשימה ולתנועה. "הבקשות האלו לגיטימיות כי כל יולדת היא אחרת ואי אפשר להתייחס לכולם כמו אל סרט נע למרות הנהלים והידע הרפואי החכם", מוסיפה קרוכמל.