פעם בחצי שנה: האם כך ייראה הדור הבא של הטיפול באסתמה קשה?

בעשור האחרון התחוללה מהפכה בטיפול באסתמה קשה. במשך שנים התבסס הטיפול בעיקר על משאפים, מרחיבי סימפונות וסטרואידים. עם הזמן השתפרו גם המשאפים עצמם, וכיום קיימים טיפולים משולבים ואף משאפים שניתנים פעם ביום, במטרה להקל על המטופלים ולשפר את ההיענות לטיפול.

לצדם נכנסו לשימוש הטיפולים הביולוגיים, המיועדים לקבוצה מסוימת של מטופלים עם אסתמה קשה שמחלתם אינה מאוזנת למרות הטיפול המקובל. טיפולים אלה שינו את פני הטיפול, אך לצד ההתקדמות המדעית התחדד אתגר נוסף: גם טיפול יעיל אינו יכול לממש את מלוא התועלת שלו אם המטופל אינו מקבל אותו במועד.

הפער בין יעילותם של הטיפולים לבין היכולת להתמיד בהם בחיי היום־יום היה אחד הנושאים שעלו בכנס ERS 2026 למחלות ריאה בברצלונה. הדיון בו ממחיש כי לצד פיתוח טיפולים מתקדמים, יש לבחון גם כיצד ניתן להקל על המטופלים ולסייע להם לשמור על רצף טיפולי לאורך זמן.

המונח "טיפול ביולוגי" עדיין מעורר אצל מטופלים מסוימים חשש, ולעיתים מתקשר בטעות לטיפולים במחלות ממאירות. בפועל, מדובר בטיפול ממוקד המשפיע על רכיבים מסוימים המשתתפים בתהליך הדלקתי.

אצל חלק מחולי האסתמה הקשה קיימת דלקת מסוג 2, שבה מעורבים תאים הנקראים אאוזינופילים וחלבונים הקשורים לפעילותם. הטיפולים הביולוגיים פועלים נגד חלבונים מסוימים המשתתפים במסלול הדלקתי, ובכך יכולים להפחית החמרות, לשפר את השליטה במחלה ולהקטין את הצורך בסטרואידים סיסטמיים.

הטיפולים ניתנים בזריקות בתדירויות משתנות, לעיתים אחת למספר שבועות. לכאורה מדובר במשימה פשוטה, אך בפועל כל מנה דורשת מהמטופל לזכור את המועד, לדאוג למרשם, לאסוף את התרופה ולעיתים גם להגיע למרפאה.

בכנס הוצגו נתונים מארצות הברית ומיפן, שבחנו את קבלת הטיפול הביולוגי לאורך שנת טיפול. הנתונים הראו כי חלק מהמטופלים אינם מקבלים את מלוא מספר המנות המתוכנן.

בנוסף, באנליזה אמריקאית שכללה כ־16 אלף מטופלים, נמצא קשר בין היענות נמוכה יותר לטיפול הביולוגי לבין שיעור גבוה יותר של החמרות. מדובר באסוציאציה שאינה מוכיחה בהכרח קשר של סיבה ותוצאה, אך היא מדגישה עד כמה ההתמדה בטיפול עשויה להיות משמעותית גם בעידן התרופות הביולוגיות.

הסיבות להחמצת טיפול מגוונות ואנושיות מאוד. מטופלים עובדים, מטפלים במשפחה, יוצאים לחופשות ונוסעים במסגרת העבודה. לעיתים הם שוכחים את מועד ההזרקה, מתקשים להגיע למרפאה או אינם מספיקים לאסוף את התרופה.

אבל יש גם פרדוקס: דווקא כשהטיפול מצליח, ההיענות עלולה להיפגע. מטופל שסבל בעבר מהתקפים, מקוצר נשימה וממגבלות, ופתאום חוזר להתאמן, לעבוד ולישון היטב, עלול לחשוב שהמחלה חלפה. אם הוא מרגיש מצוין, מדוע עליו להמשיך לקבל טיפול?

אלא שהשיפור אינו בהכרח סימן לכך שהמחלה נעלמה. לעיתים הוא דווקא התוצאה של שליטה טובה יותר במחלה. הפסקת הטיפול או החמצת מנות עלולות לאפשר לתהליך הדלקתי להתעורר מחדש.
אסתמה קשה אינה דומה למחלה זיהומית שבה מקבלים אנטיביוטיקה במשך שבוע והבעיה חולפת. מדובר בתהליך דלקתי כרוני, ולכן יש צורך להשפיע עליו באופן מתמשך. כאשר הטיפול מופסק, הדלקת עלולה להתפרץ מחדש ולהוביל לשיעול, לצפצופים ולקוצר נשימה, לפגיעה בפעילות הגופנית ולהיעדרות מהעבודה.

במקרים קשים המטופל עלול להגיע לחדר המיון, להתאשפז ולהזדקק לסטרואידים סיסטמיים, שעלולים לגרום לתופעות לוואי נוספות. כך הוא חוזר למעגל של חוסר איזון, החמרה וטיפול בסטרואידים.
יעילות ובטיחות תחילה

אחד הכיוונים המסקרנים שעלו בכנס הוא טיפול ביולוגי בעל פעילות ממושכת, הניתן אחת לחצי שנה, כלומר בשתי מנות טיפול בשנה. הטיפול מאפשר דיכוי מתמשך של הדלקת, ויעילותו ובטיחותו נבחנו במחקרים קליניים במשטר מתן זה.

במחקרים הודגמה יעילות בהפחתת החמרות, לרבות החמרות קשות שהצריכו פנייה למיון או אשפוז. ניתוח נוסף של נתוני מחקרי SWIFT ו־AGILE, שהוצג בכנס וכלל מעקב של עד שנתיים, נמצא כי חלק גדול מהמטופלים שהאסתמה שלהם לא הייתה בשליטה טובה חוו שיפור קליני שהתבטא בהפחתת החמרות, בשיפור בתסמיני המחלה ובאיכות החיים.

הטיפול עשוי להתאים למגוון מטופלים מגיל 12 ומעלה עם אסתמה חמורה המלווה בדלקת מסוג 2, ובהם מתבגרים ומבוגרים, בהתאם להתוויה. בחירת הטיפול הביולוגי מתבססת על מאפייני המחלה והמטופל, מצבו הכללי ושיקול דעתו הקליני של הרופא המטפל.

לצד התועלת הרפואית, האפשרות לקבל טיפול בשתי מנות בשנה עשויה להפחית את העומס הכרוך בניהול הטיפול ולהקל על שילובו בחיי המטופלים. תדירות המתן הנמוכה עשויה גם לסייע בשמירה על רצף טיפולי, אך עדיין נדרשים נתונים מהשימוש בשגרת החיים כדי לבחון אם היא אכן משפרת את ההתמדה בטיפול לאורך זמן.

העתיד של הטיפול באסתמה קשה אינו תלוי רק בפיתוח תרופות יעילות, אלא גם ביכולת להפוך את הטיפול לפשוט יותר עבור האנשים שצריכים לחיות איתו לאורך שנים.

כמו שאני אומרת, בכל ריקוד צריך שניים: הרופא שמתאים את הטיפול הנכון והמטופל שמקפיד לקבל אותו. הרופא צריך לאבחן את המחלה, לזהות את סוג הדלקת ולהתאים את הטיפול, ואילו המטופל צריך להשתמש נכון במשאפים ולקבל את הטיפול הביולוגי במועד.

המסר החשוב הוא שאם אתם מתמודדים עם אסתמה, אינכם מאוזנים, עדיין סובלים מתסמינים, מתקשים לבצע פעילות גופנית או נזקקים שוב ושוב לסטרואידים, חשוב לפנות לרופא ריאות ולעבור הערכה. אין סיבה להתרגל להתקפים ולמגבלות כחלק בלתי נמנע מהחיים. לאחר התאמת הטיפול חשוב להקפיד על הנחיות הרופא, בין שמדובר במשאפים ובין שמדובר בטיפול ביולוגי.

השלב הבא בטיפול באסתמה קשה הוא להמשיך להציע טיפולים יעילים ובטוחים המתאימים למגוון מטופלים, ובמקביל לאפשר להם להשתלב טוב יותר בחיי היום-יום ולסייע בשמירה על רצף טיפולי לאורך זמן.

ד"ר אמיליה חרדאק, מומחית למחלות ריאה ומנהלת יחידת ריאות במרכז הרפואי בני ציון