"כדאי להגיע לבדיקת ממוגרפיה החל מגיל 45, פעם בשנה, כשאין סיפור משפחתי של סרטן השד", אומרת ד"ר אילנה האס חמיש, מנהלת השירות האמבולטורי למחלות שד בבית החולים "מאיר" וכירורגית שד בכירה בהרצליה במדיקל סנטר. גילוי מוקדם, נזכיר, מציל חיים.
לשדיים הנשיים תפקיד מובהק: באמצעותם אנחנו אמורות להזין את התינוקות שנולדים לנו, ממש כמו כל נקבות היונקים. אבל השדיים, כידוע, הם יותר מאשר איבר הזנה, אף שברוב תרבויות העת העתיקה נתפסו שדי האישה כסמל לפריון.
צמיחת השדיים היא הסימן הראשון להתבגרות מינית בבנות, והיא מתחילה שנה־שנתיים לפני הופעת הווסת הראשונה. תהליך הצמיחה של השדיים מתחיל בדרך כלל בגילי 9־10 ונמשך שלוש עד חמש שנים בממוצע.
אלא שהאיברים האלה, הנתפסים בתרבות המודרנית כסמל יופי מיני, מגבירים את הסיכון של נשים לחלות בסרטן השד. ד"ר האס חמיש: "גורם הסיכון העיקרי לסרטן השד הוא המין שלנו, כנשים, ואת זה אי אפשר לשנות מבחינה ביולוגית. גורמי סיכון נוספים הם הנטייה הגנטית במשפחה; חשיפה קודמת לקרינה טיפולית, למשל כשנדרשו הקרנות בשל ממאירות בבית החזה; הופעה מוקדמת של המחזור החודשי והפסקה מאוחרת שלו. בין הגורמים הידועים כמפחיתי סיכון לחלות בסרטן השד: ריבוי ילדים וילודה בגיל צעיר".
לדבריה, בניגוד למיתוסים הנפוצים, טיפולי פוריות לא הוכחו כמגבירי סיכון לחלות בסרטן השד, וכמותם סוג החזייה והשימוש בדיאודורנטים. "בעבר נחשב הטיפול ההורמונלי החליפי כמעלה משמעותית את הסיכון, אבל כיום אנחנו יודעים שהעלייה בסיכון היא במספרים קטנים", מסבירה המומחית. "לכן, כל אישה צריכה לשקול את דרכה בהיבט הזה ובכל מקרה - להקפיד על מעקב שד כשהיא נוטלת טיפול כזה".
לא הכל בידינו, כמובן, אולם לדברי ד"ר האס חמיש, יש חשיבות רבה לשמירה על אורח חיים בריא ולביצוע מעקב שד קבוע. מחקרים רבים מלמדים שיש קשר מובהק בין השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת וצריכת אלכוהול מוגברת - לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד.
בכל שנה, כך לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, מאובחנות כ־5,500 נשים בישראל כחולות בסרטן השד, וכ־1,100 נשים נפטרות מסרטן השד. האבחון המוקדם והטיפול החדשני בארץ מובילים לשיפור בשיעורי הריפוי ולירידה בשיעורי התמותה. הגילוי המוקדם מאפשר במקרים רבים לעבור כריתה חלקית בלבד של השד (הסרת הגוש) ולא כריתה מלאה.
מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכון?
1. שמירה על משקל גוף תקין: חשוב להימנע מעלייה במשקל הגוף (ולשמור על מדד מסת הגוף בטווח שבין 18.5 ל־24.9), ובהיקף המותניים.
2. פעילות גופנית: מומלץ לבצע לפחות 150 דקות של פעילות אירובית בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה בכל שבוע. רצוי לצמצם ככל האפשר את מספר השעות שבהן נמצאים בישיבה (מול הטלוויזיה או המחשב, למשל). כדאי לבחור פעילות גופנית אהובה ולשלב אותה בהדרגה בסדר היום. למשל, לצאת עם חברה להליכה משותפת במקום לשבת יחד בבית קפה.
3. תזונה מאוזנת: התזונה הים־תיכונית, הכוללת שפע ירקות, פירות, דגנים מלאים ושומנים בריאים כמו שמן זית ומעט בשר אדום ומזון מעובד, היא התזונה הרצויה. כדאי לשלב לפחות 5 מנות ירקות ביום ולגוון בסוג הירקות ובצבעיהם, להעדיף לחם מלא, בורגול, שיפון ושיבולת שועל על פני פחמימות פשוטות כמו לחם לבן ואורז, ולשלב בתזונה קטניות כמו חומוס, עדשים ואפונה. אכילת עוף, הודו ודגים עדיפה על אכילת בשר בקר, וכדאי להימנע ממזונות מעובדים כמו נקניקיות, נקניקים, חטיפים ומזון מטוגן וגם ממשקאות ממותקים (מים בריאים גם לעור הפנים, כך שהרווח כפול). צלחת צבעונית ואסתטית תעשה לך חשק לאכול בריא (והצבעוניות? מהירקות, אלא מה).
4. הימנעות מצריכת אלכוהול, שהוכח כמעלה את הסיכון לסרטן השד. עישון אומנם לא מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד, אולם מוטב להימנע ממנו, בין השאר משום שהוא מקצר את תוחלת החיים בכ־10 שנים.
5. הנקה: מומלצת כשהיא אפשרית, כיוון שהוכח שהיא מפחיתה את הסיכון לסרטן השד.
לצד כל אלה, אומרת ד"ר האס חמיש, חשוב להקפיד על ביצוע שגרתי של בדיקות לגילוי מוקדם, כדי לזהות גידולים בשלבים מוקדמים, לעיתים אף טרום־סרטניים. "לנשים אשכנזיות או חצי אשכנזיות כדאי לעבור בדיקת BRCA שנמצאת כיום בסל הבריאות, כדי לדעת אם הן נושאות את המוטציה שעלולה להעלות סיכון לסרטן השד. אם מתברר שהן נשאיות - חשוב שיהיו במעקב שד מגיל 25 ואילך. למי שאינה נשאית של הגן, אני ממליצה להגיע בגיל 30 לכירורג שד להערכת סיכון ולבניית תוכנית מעקב.
עברת את גיל 30 ולא התחלת עדיין לעקוב? פשוט תתחילי. כירורג השד יידע לבנות תוכנית מעקב מותאמת אישית", היא מסבירה.
כן כדאי לפנות לכירורג השד בכל הופעה של גוש חדש, שינוי בעור הפטמה או בשד. לא כל גוש הוא ממאיר, לעיתים מדובר בציסטות או בממצאים שפירים אחרים.
ומה באשר לממוגרפיה? "משרד הבריאות ממליץ על ביצוע הבדיקה פעם בשנה מגיל 40 ואילך לנשים שיש במשפחתן סיפור של סרטן שד, ופעם בשנתיים מגיל 50, כשאין סיפור משפחתי", אומרת ד"ר האס חמיש. "אנחנו ממליצים להתחיל בביצוע ממוגרפיה בגיל 45, ולעשות את הבדיקה בכל שנה".