כמה נפוץ ניתוח קטרקט בישראל - ומתי מגיע הזמן לנתח

בשנת 2024 בוצעו בבתי החולים הציבוריים בישראל 32,506 ניתוחי קטרקט, כמעט פי שלושה מניתוחי תיקון הבקע שדורגו במקום השני. הנתון מופיע בדוח זמני ההמתנה לניתוחים מתוכננים שפרסם משרד הבריאות ביולי 2026, והוא אפילו לא כולל את מה שנעשה בבתי חולים פרטיים. המשמעות: קטרקט איננו בעיה נדירה אלא שלב צפוי בחייהם של רבים, ומי שעבר את גיל 60, או שהוריו עברו אותו, ירוויח מלהכיר את הנושא מקרוב.

קטרקט הוא עכירות של העדשה הטבעית שבתוך העין. בצעירותנו העדשה שקופה ומעבירה אור בצורה חדה, אבל עם השנים היא מאבדת בהדרגה את השקיפות, והעולם נראה כמו מבעד לחלון מעורפל. התהליך איטי, ולכן רבים מתרגלים אליו בלי לשים לב.

לפי המכון הלאומי לעיניים בארצות הברית (NEI), יותר ממחצית בני ה-80 ומעלה שם סובלים מקטרקט או כבר עברו ניתוח להסרתו. כשתוחלת החיים עולה והאוכלוסייה מתבגרת, אין פלא שניתוח קטרקט בישראל הוא אחד ההליכים השכיחים ביותר במערכת הבריאות.

הגיל הוא גורם הסיכון המרכזי, אבל לא היחיד. לפי שירות הבריאות הבריטי (NHS), הסיכון עולה גם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, אנשים שנוטלים סטרואידים לאורך זמן, מעשנים ומי שנחשפים לשמש בלי הגנה. פגיעה קודמת בעין, ניתוח עיניים בעבר והיסטוריה משפחתית של קטרקט מעלים אף הם את הסבירות.

מי שנמצא באחת הקבוצות האלה ירוויח מבדיקת עיניים תקופתית, גם אם הראייה נראית לו תקינה. משקפי שמש עם סינון UV וגמילה מעישון הם צעדים פשוטים שכדאי לאמץ בכל גיל.

קטרקט מתפתח לאט, ואין חובה לנתח ברגע האבחון. לפי ה-NHS, ההחלטה נקבעת בעיקר לפי המידה שבה הראייה מפריעה לחיי היומיום. סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

• סנוור מפנסי רכבים בנהיגת לילה והילות סביב מקורות אור

• צבעים שנראים דהויים, בעיקר גוונים של כחול

• צורך להחליף מרשם משקפיים לעיתים קרובות

• ראייה מטושטשת או עמומה שמקשה על קריאה

החדשות הטובות הן שהיום מדובר ברוב המקרים בהליך אמבולטורי. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית, המטופל ער אך לא חש כאב, וחוזר הביתה באותו יום. כשיש קטרקט בשתי העיניים, מנתחים כל עין בנפרד.

בשתי השיטות המטרה זהה: להוציא את העדשה העכורה ולהשתיל במקומה עדשה מלאכותית שקופה. את סוג העדשה בוחרים מראש לפי מבנה העין ואורח החיים של המטופל, למשל עדשה לטווח ראייה אחד, עדשה טורית שמתקנת צילינדר או עדשה מולטיפוקלית. ההבדל בין השיטות הוא בדרך שבה מבוצעים השלבים הראשונים.

בשיטה המקובלת, פאקואמולסיפיקציה (פאקו), המנתח מבצע ידנית חתך זעיר בקרנית ופתח עגול בקופסית העדשה, מפרק את העדשה בגלי אולטרסאונד ושואב אותה החוצה.

בשיטה השנייה, ניתוח קטרקט בלייזר, נעזרים בלייזר פמטו-שנייה וחלק מהשלבים עוברים למערכת ממוחשבת: הלייזר ממפה את העין, מבצע את החתכים ואת פתיחת הקופסית ומפרק את העדשה לחלקים קטנים, והמנתח משלים את השאיבה ואת השתלת העדשה החדשה. בין המרכזים שמציעים את השיטה בישראל נמצאת קבוצת ד"ר לוינגר - מרכזים רפואיים, הפועלת בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע.

מחקרים השוואתיים גדולים מצאו ששתי השיטות בטוחות ומשיגות תוצאות ראייה טובות. לכן הבחירה ביניהן היא החלטה רפואית אישית: רופא העיניים בודק את מבנה העין, את סוג העדשה המתאים ואת המצב הבריאותי הכללי, וקובע איזו שיטה מתאימה למטופל.

השורה התחתונה: ניתוח קטרקט בישראל הוא הליך שגרתי, שבבתי החולים הציבוריים לבדם מבוצע עשרות אלפי פעמים בשנה. מי שמזהה אצלו או אצל הורה מבוגר סנוור בלילה, צבעים דהויים או החלפת משקפיים תכופה, לא צריך לחכות: כדאי לקבוע תור אצל רופא עיניים, לשאול אם הגיע הזמן לנתח ואיזו שיטה מתאימה, ולהחליט על סמך בדיקה ולא על סמך חשש.