מה הפרוביוטיקה הכי טובה ואיך בוחרים נכון?

אין פרוביוטיקה אחת שהיא "הכי טובה" לכולם, יש התאמה לצורך. הפרמטרים שכדאי לבחון הם הצורך הספציפי שבגללו אתם פונים לתוסף, הזנים שבפורמולה והמחקר שנעשה עליהם, כמות החיידקים, הטכנולוגיה שמגנה עליהם בדרך למעי, וההתאמה לגיל ולשלב החיים. מספר הזנים או מספר המיליארדים על האריזה, כשלעצמם, אינם מדד לאיכות.

פרוביוטיקה היא חיידקים חיים שכאשר נוטלים אותם בכמות מספקת, הם תורמים לאיזון המיקרוביום. ההגדרה הזו התקבלה על ידי ארגון הגסטרואנטרולוגיה העולמי והיא זו שמבדילה בין תוסף פרוביוטי לבין כל מוצר שמכיל חיידקים.

חשוב להבחין בין ארבעה מושגים שמתבלבלים זה בזה:

• מיקורביום - אוכלוסיית כל המיקרואורגניזמים (בעיקר חיידקים, פטריות ווירוסים) כולל החומר הגנטי שלהם שחיים בגופינו.

• פרוביוטיקה - תוספת החיידקים החיים עצמם.

• פרהביוטיקה - סיבים תזונתיים שמשמשים כמזון לחיידקים הטובים שכבר נמצאים במעי.

• מזונות מותססים - יוגורט, קפיר, כרוב כבוש. הם מכילים חיידקים, אך לא כל מזון מותסס עומד בהגדרה של פרוביוטיקה, משום שנדרש מחקר שמראה תועלת בכמות מוגדרת.

המיקרוביום הוא אוכלוסיית המיקרואורגניזמים כולל חיידקים שחיה במערכת העיכול, והיא מונה טריליוני תאים. הוא משתתף בפירוק מזון, בייצור רכיבים מסוימים ובתפקוד רירית המעי, ויש לו תפקיד גם בתקשורת עם מערכת החיסון.

גורמים כמו תזונה דלה בסיבים, סטרס, שינויים בשגרה וטיפולים אנטיביוטיים עלולים לשנות את ההרכב הזה. אצל חלק מהאנשים זה מתבטא בנפיחות, בגזים או באי-סדירות ביציאות, כולל עצירות. תוסף פרוביוטי הוא אחת הדרכים לתמוך באיזון הזה, לצד תזונה עשירה בסיבים.

חשוב לומר שאיזון המיקרוביום אינו מצב שמגיעים אליו פעם אחת ונשארים בו. הוא משתנה לאורך החיים, מושפע מהתזונה היומיומית ומההרגלים, ולכן התמיכה בו נמדדת בעקביות ולא במהלך חד-פעמי.

זן הוא הזיהוי המדויק של החיידק, ברמה מדויקת יותר מהסוג והמין. שני זנים שנראים דומים על האריזה יכולים להתנהג אחרת לגמרי בגוף, ולכן המחקר בעולם הפרוביוטיקה נעשה ברמת הזן ולא ברמת הקטגוריה.

המשמעות המעשית: פורמולה עם עשרה זנים אינה בהכרח טובה יותר מפורמולה עם שלושה. מה שקובע הוא האם הזנים הספציפיים נחקרו, ולאיזה צורך. בהנחיות של ארגון הגסטרואנטרולוגיה העולמי ההמלצות מפורטות לפי זנים מוגדרים ולא לפי "פרוביוטיקה" באופן כללי.

פורמולה מבוססת זן בודד מתמקדת בזן אחד שנחקר לצורך מסוים. והיא נפוצה בפורמטים שונים לדוגמא כשיש צורך בזן מסוים למטרה ספציפית במבוגרים או לתינוקות ולפעוטות . אפשר לקבל אותה למשל בטיפות, אבקה או טבליות, ומיועדת למענה ממוקד.

פורמולה מרובת זנים משלבת כמה זנים שנבחרו יחד, ומיועדת לרוב לכיסוי רחב יותר בשימוש יומיומי שונה לדוגמא לבריאות מערכת העיכול.

בקצרה: זן בודד מתאים כשיש צורך ספציפי ומוגדר שנחקר לגביו, ופורמולה מרובת זנים מתאימה לתמיכה יומיומית רחבה. אף אחת מהן אינה "טובה יותר" באופן גורף, וההתאמה נקבעת לפי הצורך.

זו נקודה קריטית שרבים מפספסים. החיידקים צריכים לעבור דרך הקיבה, סביבה חומצית מאוד, ולהגיע חיים אל המעי, שם הם אמורים לפעול. חיידק שלא שרד את המסע הזה לא יתרום דבר, גם אם הוא מופיע על האריזה.

לכן יצרנים מפתחים טכנולוגיות הגנה על החיידקים, למשל ציפוי או שיטות ייצור שמגנות עליהם עד היעד. כשאתם משווים בין מוצרים, שווה לבדוק אם היצרן מציין כיצד הוא מבטיח את עמידות החיידקים, ולא רק כמה מהם יש בכמוסה.

גם אופן האחסון משפיע. חום, לחות ואריזה שאינה אטומה עלולים לפגוע בחיידקים עוד לפני הנטילה, ולכן יש מוצרים הדורשים קירור ואחרים שפותחו כך שיישארו יציבים בטמפרטורת החדר. זה הבדל מעשי שמשפיע על הנוחות ועל היכולת להתמיד.

"כאשר לקוח מחפש פרוביוטיקה, הוא מחפש לרוב הטבה במצב קיים ולכן כדאי לשלב מספר פרמטרים במוצר יעיל, זנים שהוכחו כיעילים כבודדים וכקבוצה במוצר וכן עמידות לאורך הדרך עם תנאים מאתגרים - החל מאחסון המוצר ועד לחשיפה לחומציות הקיבה ולמלחי המרה. לכן מבחינתי, כשמעריכים פורמולה, צריך להסתכל על מכלול הנתונים שמגדילים את הסיכוי שהלקוח יקבל בסופו של דבר את האפקט שנבדק במחקרים, ולא להסתפק בנתון בודד ובולט על גבי האריזה."

1. הצורך הספציפי. תמיכה יומיומית בעיכול, שימוש בסמוך לטיפול אנטיביוטי, פרוביוטיקה נשית, מענה לילדים או הקלה על תחושת נפיחות אחרי ארוחות. זהו הקריטריון הראשון, והוא זה שמכתיב את כל השאר.

2. הזנים והמחקר שנעשה עליהם. בדקו אם הזנים מזוהים בשמם המלא ואם נעשה עליהם מחקר לצורך שרלוונטי לכם. זן מזוהה ומתועד עדיף על רשימה ארוכה וכללית.

3.כמות החיידקים. הכמות נמדדת במיליארדים לכמוסה, כמות אינה בהכרח מעידה על איכות או פעילות המוצר. קודם חשוב לקבל את הזן היעיל למטרה ואחרכך לוודא שהכמות תהיה מתאימה לצורך יצירת יעילות פורמולה יומיומית ופורמולה לתמיכה אינטנסיבית יכולה להבדל זו מזו גם בכמות ההתחלתית.

4.יציבות וטכנולוגיית ייצור. האם החיידקים מוגנים בדרכם למעי, והאם המוצר דורש קירור. מוצר יציב בטמפרטורת החדר קל יותר לשימוש יומיומי ולנסיעות.

5. ההתאמה לגיל ולשלב החיים. ילדים, נשים בהיריון ובהנקה ואנשים הנוטלים תרופות מרשם - כל אחד מהמצבים האלה מצריך התאמה, ולעיתים התייעצות עם רופא או רוקח.

לאחר שהבנו את הקריטריונים, כך הם מתורגמים למוצרים שעל המדף:

• פרוביוטיק בייסיק - 3 זנים נחקרים, 1.5 מיליארד חיידקים לכמוסה. מיועד לשימוש יומיומי למבוגרים. אינו דורש קירורומכיל טכנולוגיה המשמרת את שרידות החיידקים מפני חומציות הקיבה.

• פרוביוטיק אינטנס - 5 זנים נחקרים בנפרד וגם כפורמולה שלמה, 25 מיליארד חיידקים לכמוסה. מיועד לתמיכה אינטנסיבית ויומיומית. מיוצר בטכנולוגיית BIO PROTECTOR להגנה על החיידקים הטובים.

• פרוביוטיק ENZYME - 3 זני פרוביוטיקה נחקרים בתוספת 4 אנזימי עיכול. מיועדת למי שחווה נפיחות, כבדות ואי-נוחות אחרי ארוחות.

• פרוביוטיק פמינה - 2 זני פרוביוטיקה נחקריםהמתמחים לנשים. מיועד כפרוביוטיקה נשית, בהרכב ייעודי.

• פרוביוטיק שייפ - זן B420. זן אחד שנחקר לתמיכה בתהליכי בקרת משקל.

• פרוביוטיקה לילדים - יומי פרוביוטיקה - מיועדת לילדים בפורמט מציצה /לעיסה ידידותי לילדים.

את מוצרי הפרוביוטיקה של אלטמן אפשר לראות במלואם בקטגוריית הפרוביוטיקה באתר.

תוספי תזונה אינם תרופה ואינם מיועדים לרפא מחלה. נשים בהיריון, נשים מניקות ונוטלי תרופות מרשם - יש להיוועץ ברופא/ה.

טיפול אנטיביוטי פועל על חיידקים, והוא אינו מבחין בין אלה שאותם הוא נועד לתקוף לבין החיידקים הטובים במעי. טיפול זה לעיתים גורם למגוון תופעות כמו שלשולים, כאבי בטן ונפיחות. זו הסיבה שרבים נוטלים פרוביוטיקה בסמוך לטיפול.

מקובל לשמור מרווח של כשעתיים עד שלוש בין נטילת האנטיביוטיקה לנטילת הפרוביוטיקה, כדי שהאנטיביוטיקה לא תפגע בחיידקים בדרכם. נהוג ליטול מהיום הראשון לנטילת התרופה וגם להמשיך בנטילת הפרוביוטיקה תקופה נוספת לאחר סיום הטיפול, ולא להפסיק ביום האחרון.

ההנחיות המדויקות משתנות בין מוצרים ובין סוגי אנטיביוטיקה, ולכן יש לפעול לפי הוראות היצרן ולהתייעץ עם הרופא/ה או הרוקח/ת, במיוחד בטיפול ממושך או אצל ילדים.

פרוביוטיקה אינה טיפול חד-פעמי. אצל רוב האנשים ההשפעה תלויה בסיבת הנטילה וכן קשורה להטבה בנטילה סדירה, וכאשר מפסיקים, הרכב המיקרוביום נוטה לחזור בהדרגה למצבו הקודם. לכן רבים בוחרים בשימוש יומיומי מתמשך ולא בקורס קצר.

שימוש ממושך בתוסף פרוביוטי נחשב מקובל אצל אנשים בריאים, אך במצבים רפואיים מיוחדים, במערכת חיסון מוחלשת או במקביל לטיפול תרופתי, יש להיוועץ באיש מקצוע לפני התחלת שימוש ולאורכו.

לילדים קיימים פורמטים ייעודיים, למשל טיפות, אבקות או טבליות לעיסה, בהתאמה לגיל ולכמות. חשוב לבחור מוצר שמיועד במפורש לילדים, ולא להתאים מינון של מבוגר.
בהיריון ובהנקה יש להשתמש פורמולות שנחקרו בתקופות אלו ונמצאו בטיחותיות.. גם כאשר המוצר מסומן כמתאים, ההמלצה היא להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת לפני תחילת השימוש.

השאלה "מה הפרוביוטיקה הכי טובה" משנה צורה ברגע שמפרקים אותה לקריטריונים. במקום לחפש מוצר אחד שמנצח את כולם, כדאי להגדיר את הצורך, לבדוק אילו זנים נמצאים בפורמולה ומה נחקר עליהם, לבחון את כמות החיידקים ואת ההגנה עליהם בדרך למעי, ולוודא התאמה לגיל ולשלב החיים. מי שמתלבט בין מוצרים או נוטל תרופות באופן קבוע, מוזמן להיוועץ ברופא/ה או ברוקח/ת לפני תחילת השימוש.

מה הפרוביוטיקה הכי טובה?

אין פרוביוטיקה אחת שמתאימה לכולם. הבחירה נעשית לפי הצורך הספציפי, הזנים והמחקר שנעשה עליהם, כמות החיידקים, טכנולוגיית ההגנה עליהם וההתאמה לגיל ולשלב החיים.

מה ההבדל בין פורמולה מבוססת זן בודד לפורמולה מרובת זנים?

זן בודד מתמקד בצורך ספציפי שנחקר לגביו, ונפוץ בפורמטים למבוגרים, תינוקות ולפעוטות. פורמולה מרובת זנים מיועדת לכיסוי רחב יותר בשימוש אינטנסיבי או יומיומי. ההתאמה נקבעת לפי הצורך ולא לפי מספר הזנים.

כמה זמן אחרי אנטיביוטיקה לוקחים פרוביוטיקה?

מקובל לשמור מרווח של כשעתיים עד שלוש בין נטילת האנטיביוטיקה לנטילת הפרוביוטיקה, ולהמשיך בנטילה תקופה נוספת לאחר סיום הטיפול. ההנחיה המדויקת נקבעת לפי הוראות היצרן ולפי המלצת הרופא/ה או הרוקח/ת.

כמה מיליארד חיידקים צריכה פרוביוטיקה להכיל?

אין מספר אחד שמתאים לכולם. פורמולות יומיומיות ופורמולות לתמיכה אינטנסיבית נבדלות בכמות בכוונה, והכמות משמעותית רק בשילוב עם זנים מתועדים ועם טכנולוגיה שמגנה על החיידקים בדרכם למעי.

האם צריך לשמור פרוביוטיקה בקירור?

זה תלוי במוצר. חלק מהפורמולות יציבות בטמפרטורת החדר וחלקן דורשות קירור. הנתון מופיע על האריזה, וכדאי לבדוק אותו מראש אם אתם זקוקים למוצר נוח לנסיעות או לשימוש מחוץ לבית.

מאיזה גיל אפשר לתת פרוביוטיקה לילדים?

קיימים מוצרים המיועדים לגילאים שונים, כולל תינוקות, ולכל אחד מהם הנחיות גיל ומינון משלו. יש לבחור מוצר שמסומן במפורש לגיל הילד ולהיוועץ ברופא/ה במקרה של ספק.

המאמר מאת עינת ששון , דיאטנית קלינית M.Sc, מנהלת המחלקה מדעית אלטמן.