כשאנחנו מקבלים מרשם לאנטיביוטיקה, השאלות בדרך כלל ברורות: כמה פעמים ביום לקחת, האם צריך לאכול לפני ומהן תופעות הלוואי האפשריות. השאלה מה כדאי לאכול בזמן הטיפול מקבלת הרבה פחות תשומת לב. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature מציע כי במצבים מסוימים, גם לתזונה עשויה להיות השפעה על השינויים שמתרחשים בחיידקי המעי במהלך טיפול אנטיביוטי.
החוקרים בחנו את הקשר בין תזונה לבין המיקרוביום, קהילת המיקרואורגניזמים שחיה במעי, אצל חולים שעברו טיפול אינטנסיבי נגד סרטן. הם מצאו כי בקרב מי שקיבלו אנטיביוטיקה רחבת טווח, צריכה גבוהה יותר של סוכר הייתה קשורה לירידה במגוון חיידקי המעי ולעלייה בשיעורם של חיידקי אנטרוקוקוס, שעלולים לגרום לזיהומים קשים בעיקר אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת.
הממצא מעלה אפשרות מעניינת: האם התאמות תזונתיות יכולות לסייע בהפחתת חלק מהפגיעה במיקרוביום בתקופה שבה אנטיביוטיקה חיונית לטיפול או למניעת זיהומים? בשלב זה עדיין מוקדם לקבוע זאת, והמחקר אינו מוכיח שהפחתת סוכר תמנע את הפגיעה בחיידקי המעי.
מה קורה למעי בזמן טיפול אנטיביוטי?
המיקרוביום במעי אינו רק אוסף של חיידקים. הוא מעורב בתהליכי חילוף חומרים ובפעילות מערכת החיסון, והחיידקים השונים מתחרים ביניהם על מזון ומקום. התחרות הזו יכולה לסייע במניעת התפשטות של מיקרואורגניזמים מסוימים.
אנטיביוטיקה נועדה להשמיד או לעכב חיידקים הגורמים לזיהום, אבל היא אינה תמיד מבחינה בין החיידקים המזיקים לבין חיידקים אחרים. אנטיביוטיקה רחבת טווח, שפועלת נגד מגוון גדול של חיידקים, עלולה לשנות משמעותית את האיזון במעי ולאפשר למינים מסוימים להתרבות.
אחד מהם הוא אנטרוקוקוס. חיידקים מקבוצה זו יכולים להימצא באופן טבעי במעי, אך בתנאים מסוימים הם עלולים לגרום לזיהומים, כולל זיהומים בדם. הסיכון משמעותי במיוחד אצל חולים עם מערכת חיסון מוחלשת או אצל מי שמחסום המעי שלהם נפגע בעקבות טיפולים אינטנסיביים.
יותר מ־9,000 ארוחות ודגימות צואה
המחקר כלל 173 חולים עם מחלות ממאירות של הדם, שאושפזו לצורך השתלת תאי גזע מתורם. הטיפול כלל במקרים רבים כימותרפיה, ולעיתים גם בחילות, פצעים כואבים בפה וירידה בתיאבון, לצד שימוש באנטיביוטיקה.
במהלך האשפוז תועדו 9,419 ארוחות. החוקרים ניתחו 1,009 דגימות צואה שנאספו מ־158 מהמשתתפים שעבורם היו נתונים מתאימים, והשוו בין המזונות שנצרכו בפועל לבין השינויים בהרכב המיקרוביום.
כל המשתתפים קיבלו אנטיביוטיקה, לרוב כטיפול מניעתי. אצל כ־80% מהם, הופעת חום או חשד לזיהום הובילו למעבר לאנטיביוטיקה רחבת טווח. לכן החוקרים התמקדו בעיקר בקשר בין צריכת סוכר לבין השינויים במיקרוביום בתקופה שבה ניתן טיפול אנטיביוטי רחב.
חשוב להדגיש: המחקר לא השווה בין אנשים שקיבלו אנטיביוטיקה לבין אנשים שלא קיבלו אותה, ולכן אי אפשר להסיק ממנו מה הייתה ההשפעה של אנטיביוטיקה לעומת היעדרה.
הקשר בין סוכר לבין חיידקי המעי
בקרב החולים שקיבלו אנטיביוטיקה רחבת טווח, ככל שצריכת המזונות והמשקאות העשירים בסוכר הייתה גבוהה יותר, כך נצפתה נטייה לירידה במגוון חיידקי המעי. במקביל, חיידקי אנטרוקוקוס תפסו חלק גדול יותר מאוכלוסיית החיידקים, ובמיוחד המין Enterococcus faecium, שעלול לגרום לזיהומים קשים אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת.
החוקרים בחנו גם גורמים אחרים שעשויים להסביר את ההבדלים בין החולים, בהם סוג המחלה, עוצמת הטיפול וכמות המזון שנצרכה. גם לאחר שהתחשבו בגורמים אלה, הקשר בין צריכת סוכר בזמן טיפול אנטיביוטי לבין השינויים במיקרוביום נותר.
בבחינת המזונות שהיו קשורים לממצאים בלטו בעיקר סוכר מוסף למזון ולשתייה, משקאות ספורט ושייקים תזונתיים. הקשר בין צריכת מתוקים לבין הירידה במגוון חיידקי המעי הופיע בתקופות שבהן החולים קיבלו לאחרונה אנטיביוטיקה רחבת טווח, אך לא בתקופות אחרות.
הממצא עשוי לרמז על כך שלסוכר יש השפעה שונה על המיקרוביום כאשר האיזון בין החיידקים כבר הופר בעקבות טיפול אנטיביוטי.
כדי לבדוק את הממצא בתנאים מבוקרים יותר, החוקרים ערכו ניסויים בעכברים. הם נתנו להם אנטיביוטיקה, עם או בלי תוספת סוכרוז, הסוכר הנפוץ שאנו מכירים מהמטבח.
בעכברים שקיבלו את השילוב של אנטיביוטיקה וסוכר, חיידקי האנטרוקוקוס התרבו יותר, וההתרבות נמשכה זמן רב יותר. לעומת זאת, תוספת סוכר לבדה לא גרמה לאותה השפעה בעכברים שלא קיבלו אנטיביוטיקה.
ניסויים נוספים הצביעו על כך שהממצא לא ניתן להסבר רק בכך שהעכברים צרכו פחות סיבים תזונתיים.
עם זאת, המנגנון המדויק עדיין אינו ברור. ייתכן שסוכר מעניק יתרון לחיידקים מסוימים, משנה את התחרות ביניהם או משפיע על סביבת המעי בדרכים נוספות. לכן האמירה הפשוטה שלפיה "סוכר מאכיל חיידקים רעים" אינה משקפת את מורכבות הממצא.
ומה לגבי הסיכון לתמותה?
החוקרים מצאו גם קשר בין תזונה עשירה יחסית בסוכר, חשיפה ממושכת יותר לאנטיביוטיקה רחבת טווח וסיכון גבוה יותר לתמותה. אבל כאן חשוב במיוחד להיזהר בפרשנות.
חלק מדפוסי האכילה שנצפו אצל החולים התאפיינו גם בצריכה כוללת נמוכה יותר של מזון, שיכולה כשלעצמה לשקף מצב בריאותי קשה יותר ולהשפיע על הסיכון לתמותה. בנוסף, החולים לא חולקו באופן אקראי לתפריטים שונים.
לכן המחקר אינו מוכיח שסוכר גרם לתמותה, וגם אינו מוכיח שהפחתת סוכר הייתה משפרת את סיכויי ההישרדות.
אז מה אפשר לעשות?
הממצא אינו אומר שצריך להפסיק לאכול פירות, להימנע מכל פחמימה או לשנות טיפול אנטיביוטי. אנטיביוטיקה יש לקחת בדיוק בהתאם להנחיות הרופא, ולא להפסיק טיפול בגלל חשש לפגיעה במיקרוביום.
עם זאת, בתקופה שבה מקבלים טיפול אנטיביוטי אפשר לשים לב לאיכות התזונה, בהתאם למצב הבריאותי ולהנחיות הצוות המטפל. תזונה מגוונת הכוללת ירקות, פירות שלמים, מקורות חלבון, אגוזים, שמן זית ומזונות עשירים בסיבים יכולה לספק מגוון רכיבים תזונתיים, בעוד שהפחתת שתייה ממותקת, ממתקים ומזונות עם כמויות גדולות של סוכר מוסף היא בחירה תזונתית סבירה גם בלי קשר למחקר הנוכחי.
אבל השאלה הגדולה שהמחקר מעלה עדיין פתוחה: האם שינוי מכוון בתזונה בזמן טיפול אנטיביוטי יכול לסייע בשמירה על המיקרוביום ולצמצם את האפשרות להתרבות של חיידקים מזיקים? כדי לענות עליה יהיה צורך במחקרים נוספים, ובמיוחד בניסויים קליניים שיבדקו באופן ישיר שינוי תזונתי בזמן טיפול אנטיביוטי.