בכל שנה, כשבוע לפני יום הכיפורים, חוזר אותו מחזה בבתי המרקחת. אדם אחד מבקש "משהו נגד כאב הראש של הצום", אחר שואל אם כדאי לשתות כמה כוסות קפה לפני כניסת החג, ויש מי שמחפש ויטמינים, משקה איזוטוני או תכשיר טבעי שיבטיח שלא ירגיש רעב, צמא ועייפות.
כרוקח וכחוקר בתחום פיתוח התרופות, אני שומע את השאלות האלה כבר עשרות שנים. השמות אמנם השתנו. פעם שאלו בעיקר על קפה, אחר כך על משקאות אנרגיה וג'ינסנג, וכיום לא מעט מהשאלות עוסקות באוזמפיק ובתרופות החדשות נגד השמנה. אבל למרות ההתקדמות המרשימה של הרפואה, התשובה נותרה כמעט זהה: אין תרופת פלא לצום.
המשפט הזה עלול לאכזב. תרופות מודרניות מצליחות להפחית כולסטרול, לאזן סוכרת, לטפל במחלות שבעבר נחשבו חשוכות מרפא ואף להביא לירידה משמעותית במשקל. טבעי שנרצה להאמין שגם לצום יש פתרון דומה, כדור קטן שימנע רעב, צמא, כאב ראש וחולשה.
אבל לפני שקונים תוסף או מאמצים הבטחה מהרשת, צריך לשאול שתי שאלות פשוטות: האם הוכח שהמוצר מועיל, והאם הוכח שהוא בטוח?
הגוף לא נכנס מיד למצב חירום
רבים מתייחסים לצום כאילו הגוף נקלע למשבר, אך גופו של אדם בריא יודע בדרך כלל להתמודד עם הפסקה זמנית של אכילה ושתייה. הכבד אוגר גליקוגן, רקמת השומן משמשת מקור אנרגיה והכליות מצמצמות את אובדן המים.
זו אולי אחת הסיבות לכך שצומות מתקיימים בדתות ובתרבויות רבות כבר אלפי שנים. הרבה לפני שהמדע הכיר את המנגנונים הפיזיולוגיים, בני האדם ידעו מניסיון שרוב האנשים הבריאים מסוגלים לעבור צום של יממה.
גם התחושות המקשות על הצום אינן נגרמות תמיד מהרעב עצמו. אצל חלק מהאנשים תחושת הרעב נחלשת לאחר השעות הראשונות. התופעות המטרידות יותר הן כאב ראש, עייפות, עצבנות, ירידה בריכוז, יובש בפה וחולשה. חלקן נובעות דווקא מהפסקה פתאומית של דברים שאנחנו רגילים לצרוך מדי יום.
עם זאת, צום אינו בטוח לכולם. אנשים החיים עם סוכרת, מחלות לב או כליה, נשים בהיריון או בהנקה, קשישים, ילדים ומי שנוטלים תרופות קבועות צריכים להתייעץ מראש עם הרופא. אסור להפסיק תרופה, לדלג על מנה או לשנות את מועד נטילתה באופן עצמאי כדי להתאים אותה לצום. כאן תמצאו הנחיות רפואיות מדויקת.
כאב הראש עלול להגיע דווקא מהקפה שלא שתיתם
הדוגמה הבולטת ביותר היא קפאין. כשהמוח נחשף אליו מדי יום הוא מסתגל לנוכחותו. כאשר הצריכה נפסקת בבת אחת, עלולים להופיע כאב ראש, עייפות, עצבנות וקושי להתרכז.
הפתרון אינו לשתות שלוש או ארבע כוסות קפה רגע לפני כניסת הצום. משך הפעולה של הקפאין מוגבל, ואצל רוב האנשים מחצית מהחומר מתפנה מהגוף בתוך כמה שעות. שתייה מוגברת לפני הצום עלולה גם לפגוע בשינה ולהגביר אצל חלק מהאנשים דופק מהיר, אי שקט או אי נוחות במערכת העיכול.
הדרך היעילה יותר היא להפחית בהדרגה את צריכת הקפאין במשך כחמישה עד שבעה ימים. אפשר לעבור משלוש כוסות ביום לשתיים, לאחר מכן לאחת, ובהמשך לקפה נטול קפאין.
החלפת הקפה בתה שחור, קולה, גוארנה, מאטה או משקה אנרגיה אינה בהכרח פותרת את הבעיה. גם המוצרים האלה עשויים להכיל קפאין, לעיתים בכמות משמעותית, ולכן הם רק מחליפים את המקור שממנו הוא מגיע.
האם אפשר לאגור מים לפני הצום?
גם הרעיון שאפשר "למלא את הגוף" במים אינו מדויק. כאשר שותים כמות גדולה מאוד בזמן קצר, הכליות מפרישות את העודף. שתיית שניים או שלושה ליטרים בשעות שלפני הצום אינה יוצרת מאגר סודי שישמש אותנו למחרת, והיא אף עלולה לגרום לתחושת כבדות, בחילה ובמקרים קיצוניים להפרעה במאזן המלחים.
עדיף לשתות באופן מסודר לאורך היום שלפני הצום ולא להמתין לארוחה המפסקת. כדאי גם לצמצם מזונות מלוחים מאוד, שעלולים להגביר את תחושת הצמא, ולהימנע מכמויות גדולות של אלכוהול.
הארוחה המפסקת אינה צריכה להיות עצומה. ארוחה כבדה מאוד עלולה לגרום לעייפות, לצרבת ולאי נוחות, בלי להבטיח שהרעב יופיע מאוחר יותר. עדיף לאכול ארוחה מאוזנת הכוללת פחמימות מורכבות, חלבון, ירקות וכמות מתונה של שומן.
האם אוזמפיק יכול להעלים את הרעב?
התרופות ממשפחת GLP‑1, ובהן אוזמפיק, ויגובי, ריבלסוס וסקסנדה, שינו את הטיפול בהשמנה ובסוכרת. הן משפיעות על תחושת השובע, מאטות את התרוקנות הקיבה ועשויות להפחית באופן ניכר את הרעב.
מי שנוטל את התרופות כחלק מטיפול רפואי יכול לומר בכנות שהוא חש פחות רעב במהלך הצום. אבל התרופות אינן מבטלות את הצורך בנוזלים ואינן מונעות צמא או התייבשות. חלקן עלולות גם לגרום לבחילות, הקאות, שלשולים או עצירות, תופעות שעלולות להקשות על הצום.
תרופות GLP‑1 אינן "תרופות לצום", ואסור להתחיל להשתמש בהן כדי לעבור את יום הכיפורים בקלות. גם מי שכבר מטופל בהן, ובמיוחד אנשים עם סוכרת הנוטלים תרופות נוספות, צריך לקבל הנחיות אישיות בנוגע לצום ולאיזון רמת הסוכר.
מבחינה מדעית, ייתכן שבעתיד יהיה אפשר לפתח תרופות שיפחיתו רעב, צמא או עייפות למשך יממה. אבל הרפואה נועדה לטפל במחלה ולהקל על סבל רפואי. צום יום הכיפורים אצל אדם בריא אינו מחלה.
ומה לגבי ג'ינסנג, ויטמינים ומשקאות איזוטוניים?
בעולם תוספי התזונה חוזר שוב ושוב אותו דפוס. מחקר ראשוני מעורר עניין, הכותרות מרחיבות את משמעותו, חברות מזהות הזדמנות, ובתוך זמן קצר נוצר הרושם שנמצא פתרון כמעט לכל בעיה.
כאשר בוחנים את הראיות, אין כיום תוסף תזונה או צמח מרפא שהוכח באופן משכנע כמקל על צום של יממה באנשים בריאים. ג'ינסנג אמנם נחקר בהקשר של עייפות, אך אין הוכחה מספקת לכך שהוא מונע רעב או צמא או משפר את יכולת הגוף להתמודד עם צום.
גם המילה "טבעי" אינה מבטיחה יעילות או בטיחות. גוארנה ועלי מאטה מכילים קפאין. חלק ממשקאות האנרגיה הטבעיים כוללים קפאין, סוכר ותמציות צמחים ומספקים לכל היותר ערנות זמנית.
מולטי ויטמין שנלקח ערב הצום אינו יוצר "מאגר כוח" אצל אדם שאינו סובל ממחסור תזונתי. ויטמינים ומינרלים חיוניים כאשר קיים מחסור, אך עודף שלהם אינו הופך את הגוף לעמיד יותר בפני רעב וצמא.
גם משקאות איזוטוניים אינם נחוצים לרוב האנשים. הם עשויים להועיל במהלך פעילות ספורטיבית ממושכת שבה מאבדים מים ומלחים, אבל צום יום הכיפורים אינו מרתון. אצל רוב האנשים הבריאים, מים וארוחה מאוזנת יספיקו כהכנה.
טבעי אינו בהכרח בטוח, וכימי אינו בהכרח מסוכן
כששואלים אותי אם אינני מאמין ברפואה טבעית, תשובתי פשוטה: איני מבחין בין "טבעי" ל"כימי". מבחינתי השאלה היא אם קיימות ראיות לכך שהחומר מועיל ובטוח.
אספירין קשור לחומר שנמצא בקליפת עץ הערבה, פניצילין התגלה בפטרייה, קוקאין מופק מצמח הקוקה ודיגוקסין מקורו בצמח האצבעונית. העובדה שחומר מגיע מהטבע אינה הופכת אותו ליעיל או בטוח, כשם שייצור במעבדה אינו הופך חומר למסוכן. המדע אינו שואל מהיכן הגיע החומר, אלא מה הוא עושה בגוף האדם.
ככל שמתרבים התוספים על המדפים וההבטחות ברשת, גדלה חשיבותה של החשיבה הביקורתית. דווקא לקראת יום הכיפורים, יום המזמין אותנו לעצור ולהבחין בין עיקר לטפל, כדאי לעצור גם מול ההבטחות המסחריות.
ברוב המקרים, ההכנה הטובה ביותר לצום אינה נמצאת באריזה צבעונית או בבקבוק יוקרתי. היא נמצאת בהרגלים פשוטים: להפחית קפאין בהדרגה, לשתות לאורך היום שלפני הצום, לאכול ארוחה מאוזנת ולישון היטב. גם ביום הכיפורים עדיין לא נמצאה הדרך לעקוף את חוקי הפיזיולוגיה.
פרופ' אבי דומב הוא נשיא המרכז האקדמי לב